כמרבית ילידי הארץ שבילדותם שרו בבית-הספר הלאה ירדן הלאה זרום, יהמו גליך, ולמדו את סיפוריו של אליעזר שמאלי על החלוצים הנועזים, שהם וסוסותיהם האצילות טבעו בירדן הסוער, עברתי אף אני את החוויה המזומנת בוודאי לכל עולה רגל לארץ הקודש. כמותי, ודאי ניצב הצליין בפעם הראשונה על שפת נהר החלומות ומגלה לתדהמתו לא מיסיסיפי ולא וולגה, אלא תעלה רדודה מוקפת עצים נאים. המראה מגוחך עד אי נעימות כשמנסים לחשוב מה בדיוק היתה בעייתם של בני ישראל ויהושע בחציית הנחל הצנוע הזה, עד כדי כך שהיו צריכים לגייס פרק שלם מן התנ"ך כדי לספר על נס ההתערבות האלוהית, שעצר את מרוצת זרם המים.