המגורשים

המיתון וגל הפיטורים מקשה על נוטלי משכנתאות רבים לעמוד בתשלומים החודשיים. התוצאה: יותר ויותר מפונים חייבים מהבתים על ידי הבנקים, שמממשים את הנכסים

אלפי משפחות, שרכשו דירות בשנים האחרונות באמצעות נטילת משכנתאות, עומדות להיות מסולקות מבתיהן. הסיבה: "בעקבות גל הפיטורים במשק מאז תחילת השנה מתקשות יותר ויותר משפחות לעמוד בנטל ההחזרים של המשכנתאות. מדובר בתופעה שהולכת וגדלה במהירות", אומר מוטי אלבז, יור העמותה למען נפגעי המשכנתאות.

הבנקים - כהרגלם - מסרבים למסור נתונים מספריים מוצקים, אך ממקורות אחרים עולה שבמחצית הראשונה של השנה גדל מספר המפונים מבתיהם בשל אי-עמידה בתשלום המשכנתאות ב-50% בהשוואה לאותה תקופה אשתקד. למשל, רק ביום חמישי האחרון פורסמו למכירה - באמצעות כונסי נכסים - 53 דירות באיזור הדרום בלבד. ו"יש ימים שמדובר אפילו ב-100 דירות ביום", אומר אלבז.

שר המשפטים, מאיר שטרית, החליט באחרונה ליזום מהלך שימנע סילוק חייבים מדירותיהם. בשבוע שעבר הודיע השר לראש לשכת עורכי-הדין, שלמה כהן, כי אם הפרקליטים המייצגים את הבנקים לא יערכו הסדרי תשלום ראויים עם החייבים ולא יפחיתו במידה רבה את שכר הטרחה המנופח שהם גובים - הוא ייאלץ לעשות זאת באמצעות חקיקה ממשלתית.

הבעיה המרכזית היא שרוב לוקחי המשכנתאות אינם טורחים לקרוא את הסעיפים הקטנים בחוזים האחידים של הבנקים. שום נוטל משכנתא אינו מביא איתו משפטן לחתימה על החוזה מול פקיד הבנק. כאשר מתחילים הפיגורים, מנתק עצמו הבנק מהלקוח - שעד נטילת המשכנתא זכה לחיזור נמרץ - והטיפול כולו עובר לידי עורכי-הדין של הבנק. אלה מגישים מייד את מלוא המשכנתא לפירעון מיידי - בדיוק כפי שנאמר בחוזה - ומאחר שהחייב אינו יכול לעמוד בתשלום הגדול הזה, דואגים עורכי-הדין לפנותו מהדירה ולהעמידה למכירה. כפי שכבר צוין לא פעם במדור הזה, כאשר מגיעים למצב ביש כזה, רצוי למכור את הדירה לבד ולא באמצעות עורכי-הדין של הבנק, שכן אלה תמיד משיגים מחירים ירודים יותר.

שטרית הדגיש כי לעיתים מסולקות משפחות מבתיהן בשל חובות לא גדולים: "משפחה המשלמת משכנתא של 100 אלף דולר בתשלומים חודשיים בסך 200 דולר, ושצברה חוב של 1,000 דולר בשל חמישה חודשי פיגור בתשלום, מקבלת לפתע דרישה מעורך-דין לפרוע לאלתר את כל המשכנתא, בצירוף שכר טרחת עוד הנגזר מהסכום הכולל: 100 אלף דולר. כך, גם אם המשפחה יכולה למכור משהו מחפציה או ללוות כסף על מנת לכסות את הפיגור - עליה לשלם גם סכום גדול נוסף כשכר טרחת עורך-דין.

כשהמשפחה אינה יכולה לשלם, מועמדת דירתה למכירה על-ידי עורך-הדין. רבים המקרים שבהם המשפחה מוצאת את עצמה ברחוב, כשמרב הכסף שהתקבל ממכירת הדירה הועבר לבנק ולעורך-הדין", הדגיש השר שטרית.

שטרית מציע כי חוב הפיגורים לבדו יועמד לפירעון, וכי שכר טרחת עורך-הדין ייגזר מהחוב בלבד ולא ממלוא המשכנתא. לדבריו, אם לשכת עורכי-הדין לא תסדיר זאת בדרך וולונטרית, אפעל להסדיר זאת באמצעות הצעת חוק שאני מכין בימים אלה.

ראוי לציין כי מדובר בבעיה סבוכה מאוד. בשנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 לא סולקו חייבי משכנתאות מבתיהם, והבנקים היו פונים במקרה של פיגור בהחזרים למי שהיו חתומים כערבים על ההלוואות. התוצאה: דיירים רבים נמנעו מלהחזיר את חובותיהם והיו צופים באדישות מעצבנת כיצד הערבים נאנקים תחת חוב שכלל אינו שלהם. בתגובה לזעקת הערבים נקבע שבמקרה של אי-עמידה בחוב יפנו הבנקים בראש

ובראשונה לחייבים עצמם ורק לאחר מכן לערבים. עתה שוב רוצים להוריד את הלחץ מנוטלי המשכנתאות. קשה להעלות על הדעת שהבנקים יסכימו לתת משכנתאות אם לא ייוותרו בידיהם אמצעי לחץ כלשהם - לא על ערבים ולא על הלווים עצמם.

 

פתאום רק עורכי-הדין דיברו איתנו

 

משפחת דימרי גרה בדירת 4 חדרים בבאר-יעקב. ב-1997 הם שילמו תמורתה 100 אלף דולר, שהושגו - בעיקר - באמצעות משכנתא מבנק לאומי. כשלקח את המשכנתא, היה דורון דימרי (30) מנהל מכירות. "הרווחתי 8,000 שקל בחודש. אשתי לא עבדה אז. המשכנתא שלקחנו היתה בגובה של 86% ממחיר הדירה. משמעות הדבר היתה החזר של 2,500 שקל בחודש, שטיפס עד מהרה ל-2,700 שקל בחודש". במשך תשעה חודשים הוא היה מובטל. היום הוא מתקין כבלים, וגם אשתו מצאה עבודה.

"לא יכולתי לעמוד בהחזר החודשי. קיבלתי מכתב מהבנק על חוב פיגורים. לפתע הפקידים האדיבים לא מתייחסים אליך, וכל המגעים מתנהלים רק עם עורכי-הדין של הבנק. בבנק לא רצו לשמוע ממני. זה בכלל לא מעניין אותם שהייתי מובטל. דרשו אותי לשלם בבת אחת חוב של חצי שנה. הצעתי לעורכי-הדין של הבנק שיקפיאו לי את ההלוואה לשנה - שאשלם את המשכנתא במשך 23 שנה במקום למשך 22 שנה עם ריבית והצמדה מלאה. הם לא היו מוכנים לדון בהצעה שלי. נראה לי שכל מה שהם רצו הוא למכור את

הדירה ולא להגיע להסדר כלשהו. שפטו אותי שלא בפני ומההוצאה לפועל הודיעו לי, שאם אני לא משלם בתוך 20 יום 90 אלף שקל, בנק לאומי לוקח הדירה ומממש אותה. עכשיו נשארו לי 10 ימים לפני מימוש הדירה. אין לי מושג מה לעשות. ביקשתי חודשיים כדי שאני אמכור את הדירה ולא הבנק, אבל אפילו לזה הם לא הסכימו. גם לא הציעו לי ללכת לוועדה מיוחדת של האוצר שפועלת בנושא. היום כבר אין לי

אפשרות לעשות זאת, כי התיק שלי בהוצאה לפועל. אין לי כסף לשלם לעורך-דין. היום אני עובד ואשתי עובדת, והיינו יכולים לשלם את ההחזרים, אבל כבר אף אחד בבנק לא רוצה שאשלם. רק רוצים למכור את הדירה ולהשליך אותי ואת משפחתי לרחוב".

 

היה לי מכתב מהנשיא, אבל הבנק לא התחשב

 

ויקטור חדד (64), נכה בשיעור של 75%, בנה על מגרש שני בתים - לו ולאחיו, אלי חדד (61) נשוי ואב לשלושה ילדים (בת 14, בן 12 ובת 5). אלי חדד הוא נכה בשיעור של 100% וחי מקצבה של הביטוח הלאומי. "היה לי מגרש בהרצליה", אומר ויקטור, "ועל המגרש הזה בניתי שני קוטג'ים - לי ולאחי. היתה לי חברה לסבלות בניין. עבדתי מבאר-שבע ועד חדרה עם כל החברות הגדולות והרווחתי טוב. ב-1987, כשפרצה האינתיפאדה, נכנסנו לקשיים, כי הפועלים מהשטחים הפסיקו להגיע בגלל מדיניות הסגר. הקשיים החריפו ב-1994, ואז לקחנו משכנתא בסך 360 אלף שקל. בתמורה מישכנו את שני הקוטג'ים. החזר המשכנתא החודשי לשתי המשפחות היה 4,000 שקל".

"שילמנו בערך שנה, ואז שוב התחילו הסגרים, הפועלים הפסיקו לבוא, וצ'קים חזרו. בשלב מסוים לא יכולתי לעמוד בהחזרי המשכנתא, והבנק הפעיל נגדנו את שטר המשכון והוציא את הבית למכרז. היה לי מכתב מנשיא המדינה שהמליץ לעכב את הפינוי, אבל הבנק לא התחשב, והיום אני בחוץ. כבר חודשיים שלאחי ולי אין בית. פעם אנחנו שוהים אצל הילד הזה, פעם אצל הילדה הזאת. לבנק לא היה איכפת שאנחנו

נכים. לא עזר לנו כלום. באו עם השוטרים. כל החפצים וכל הזיכרונות שלי היו בבית בהרצליה. הם החליפו מנעולים ומחקו אותנו, כאילו איננו קיימים".

"אם לא די בכל הצרות האלה, החתימו את הנשים שלנו שאנחנו מוותרים על שכר דירה או על דירה חילופית מהמדינה. עשו זאת בלי להביא את זה לידיעתנו, ואילו הנשים שלנו לא הבינו בזה כלום".

 

יונתן הולצר מנכל בנק אדנים למשכנתאות

 

מדוע יש בימים אלה גידול במספר המפונים בעקבות אי-תשלום המשכנתאות?

 

"במהלך שנות ה-90 חלה עלייה במחירי הדירות, וכתוצאה מכך גם גדלו סכומי המשכנתאות שלקחו משקי הבית. משמעות הדבר היא החזרים חודשיים גבוהים יותר. לעיתים, בשל שינוי במערך המשפחתי - כגון הולדת ילד או הפסקת העבודה של האישה - קטנה יכולת ההחזר.

במקביל פוגעת ההאטה במשק ביכולת ההחזר של לווים. אף ששיעורי האינפלציה הנמוכים מסייעים ללווים - בשל העובדה שההחזר החודשי אינו גדל כבעבר - עדיין לווים ללא מקומות עבודה מסודרים מתקשים בהחזרים החודשיים ונדרשים בשלב מסוים 'להיפטר' מההלוואה כולה באמצעות מכירת הנכס. אם הלווים מתמהמהים במכירת הנכס, אין לבנק ברירה אלא למכור אותו בעצמו".

 

יש בנקים קשוחים יותר וקשוחים פחות לגבי הפינוי. מהי העמדה שלך?

 

"בסך הכול המגמה של כלל המערכת היא אחידה למדי במקרה שהרוכשים אינם מסוגלים לפרוע את ההלוואה. עמדת הבנק שלי היא לנסות למצות את כל ההליכים לפני ביצוע הפינוי בפועל, לנסות להגיע להסדרים כגון: תשלום חלקי של הפיגור ופריסת היתרה וכן מתן האפשרות ללווה למכור את הנכס באופן עצמאי על מנת שיוכל לקבל מחיר טוב יותר ולחסוך במחיר הכינוס".

 

מהו המקרה הכי מצער שזכור לך?

 

"אני זוכר מקרה של משפחה, בני הזוג היו בני 50 בערך עם 3 ילדים. הבעל היה פועל ייצור, והאישה עקרת בית. הבעל נפגע בתאונת עבודה, ויכולת ההחזר שלו נפגעה מאוד. לאחר שכנוע מכרו בני הזוג את הבית ועברו לשכירות. לשמחתי, בני-הזוג הוכרו לאחר זמן מה כזכאים על-ידי משרד השיכון, וכיום הם מקבלים השתתפות בשכר-דירה".

 

בארה"ב זורקים אנשים בקלות מהבית. האם גם בישראל יגיע המצב לכך?

 

"אני חושב שבישראל עוד לא הגיעו הדברים לידי כך. באופן עקרוני מעדיפים הבנקים למשכנתאות להגיע להסדרים עם הלווים, שעיקרם מכירה עצמאית של הנכס. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמגמה של בתי-המשפט בארץ לאפשר ביתר קלות מימוש דירות של חייבים, אף שניתן להעריך שעדיין יישאר פער בין הגישה האמריקנית למצב בארץ".

 

האם יש תיאום בין הבנקים בנושא?

 

"חד-משמעית, אין כל תיאום בין הבנקים".

 

האם אנשים לוקחים היום משכנתאות בלי להיזהר?

 

"בסך הכול המודעות של כלל הרוכשים להתחייבות הנובעת מנטילת משכנתא גבוהה מבעבר. הרוכשים מבינים שחייבים להבטיח תעסוקה יציבה ורמת הכנסה נאותה שתבטיח את האפשרות 'לחיות עם המשכנתא'. הבעיות הן בעיקר תוצר של שנות השפע, כאשר היתה עלייה משמעותית במחירי הדירות, ונוצר לחץ פסיכולוגי גם על אוכלוסיות לא חזקות לרכוש נכס או לרכוש נכס עם 'פוטנציאל' לעליית מחירים. כשמחירי הנדלן בירידה והמשק בהאטה, לווים אלה הם הראשונים שנפגעים".

 

האם הבנקים הקשיחו היום את התנאים למתן משכנתאות בשל החשש מפיטורים?

 

"הבנקים נותנים היום תשומת לב גבוהה מבעבר לא רק למקום העבודה, אלא גם לפרופיל האישי והמקצועי של הלווים. ההסתברות של ניוד במקום העבודה היא גבוהה, ולכן יש חשיבות לא רק לעבודה הנוכחית אלא גם לפוטנציאל ההשתכרות העתידי באופן כללי".

 

סצינות קורעות לב

 

"זה כל פעם מזעזע מחדש", מספר מוביל מאיזור הדרום. "לרוב מדובר בסצינות קורעות לב. אני לא מוכן לעבוד, אלא בליווי משטרתי. כבר הרבה פעמים קרעו לי את הרכב לגזרים. פעם כמעט הציתו לי אותו. מאשימים את מי שאין לו שום קשר לעניין. אני רק השליח.

לפני שבוע פיניתי בשדרות משפחה בת שש נפשות מדירה קטנה. אב המשפחה איים להתאבד. הם לא נתנו לנו להוציא את הדברים. בסוף נעלו את הדירה והם נשארו בחוץ. אני לא ישנתי אחר כך בלילה. מראה של ילדה קטנה בוכה בלי בית יכול להטריף את הדעת לכל אחד.

בכל פעם אני אומר לעצמי שזו הפעם האחרונה. הבעיה היא שבתקופה זו של מיתון אין הרבה עבודה, ואם אוותר גם על זה, אז אפשר יהיה לפנות גם אותי מהבית, שכן גם לי יש משכנתא חונקת".

 

איך להסתדר

 

העצה החשובה ביותר: לעולם לא לתת לבנק למכור את הדירה. ברגע שנקלעים למצוקה, יש למכור את הדירה באופן עצמאי. הבנק ישיג תמיד תמורה ירודה יותר מבעל הנכס.

* אין לקחת משכנתא, אם ההחזרים שלה נוגסים יותר מאשר שליש מההכנסה הפנויה של המשפחה.

* לפני נטילת המשכנתא יש לעשות סקר שווקים בין הבנקים כדי להשיג את התנאים הטובים ביותר. חשוב לזכור: כל שבריר של אחוז מתורגם על פני 25 שנה לאלפי שקלים. זו גם הסיבה שיש להתמקח עם הבנקים על גובה הריבית.

* בבנקים מסוימים מציעים ריבית נמוכה במיוחד בשנה הראשונה על מנת למשוך את הלקוח. מומלץ לבדוק מהי נוסחת החישוב הנהוגה בבנק מהשנה השנייה ואילך כדי לא ליפול למלכודת.

* הלווים - ברובם הגדול - מבצעים ביטוחי נכס וביטוחי חיים באמצעות הבנקים. ביטוחים אלה ניתן לעשות גם בחברות הביטוח - לרוב במחירים הרבה יותר זולים. על פני תקופה של 25 שנה מדובר בסכומי כסף משמעותיים.