נבחרת ליכטנשטיין מתחילה היום (א') את הטורניר הרביעי הרישמי שלה בכל הזמנים. עד שנת 1994 השתתפה הנסיכות הזעירה (32 אלף תושבים - פחות או יותר כמו מספר הצופים שיאכלס את איצטדיון רמת-גן הערב) רק במשחקי ידידות לא רשמיים.
עם מאזן של 27 הפסדים מתוך 30 משחקים רשמיים, עם בלם שהוא מהנדס דרכים במקצועו, קשר שהוא מורה ושוער מחליף אינסטלטור, תתייצב היום ליכטנשטיין למשחקה מול נבחרת ישראל, המשחק הראשון במוקדמות הגביע העולמי 2002.
בסגל הנבחרת חמישה שחקנים מקצוענים, כולם מהליגה השוייצרית הראשונה והשנייה. שניים מהם, השוער פיטר יהלה והחלוץ תומאס בק, אף שייכם לסגל הרחב של גראסהופרס - אם כי אינם זוכים לדקות משחק מרובות.
אם משחק כדורגל היה נמשך 65 דקות - היתה רושמת הנבחרת הזעירה את אחת ההפתעות הגדולות בתולדות משחקי הידידות: במסגרת ההכנות של נבחרת גרמניה לטורניר יורו - 2000, התמודדו הגרמנים בתחילת יוני מול נבחרת ליכטנשטיין. הנבחרת הזעירה, מחוזקת ב - 250 אוהדים נאמנים, התייצבה מול הרכב גרמני חזק שכלל בין היתר את בירהוף, מתיאוס, באבל, ירמיס ושול. עד הדקה ה-65 היתה התוצאה 2:2, אבל רגע לפני שתושבי הנסיכות שטפו את הרחוב המרכזי בחגיגות, ציננו הגרמנים את ההתלהבות עם שישה שערים בשליש האחרון של המשחק. גם כך, נחשב המשחק לאבן דרך בתולדות הכדורגל של ליכטנשטיין.
בקמפיין מוקדמות יורו-2000, העבירו שחקני ליכטנשטיין את המסר כי משהו בכל אופן זז שם, כשסיימו עם הפסד סביר של 2:0 לסלובקיה, תיקו ביתי (0:0) מול הונגריה וניצחון על אזרבייג'אן. שיפור משמעותי לעומת התבוסה למקדוניה 11:1 רק ארבע שנים קודם לכן.
צמצום הפערים בכדורגל האירופי אינו פוסח גם על הקטנות. מלטה, ארמניה, איי פארו וליכטנשטיין כבר מצליחות להקשות על הגדולות פה ושם. החובבנות אמנם עדיין שלטת, הקריירה כפקיד שומה או מגדל יינות היא לא פחות חשובה מהקריירה בנבחרת, אבל האם לאור כל זה, נבחרת ישראל הולכת לטייל הערב ? לא בטוח.
בכל מקרה, גם אם יספוג השוער פיטר יהלה, חמישה או שישה שערים הערב, סביר להניח שהוא לא יפוטר בשידור חי ולא תכונס כל ועדת חקירה בנושא. אחרי הכל, מחר זהו יום עבודה חדש בנסיכות ליכטנשטיין.