קליין: מעולם לא הורדנו ריבית כדי לגרום לפיחות

נגיד בנק ישראל מבקר את שר האוצר על שאמר כי ישנה אפשרות לחרוג מיעד הגירעון, במטרה לעודד את הפעילות במשק; לגבי הניסיונות להדיחו אמר קליין: כדי להסיר ספק לאן מועדות פניה, פוגעת הממשלה גם בבנק ישראל

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ממשיך במסע השכנוע שלו לביטול רצועת הניוד של שער החליפין. אחרי שורה ארוכה של הרצאות שנשא הנגיד בשבועות האחרונים, הגיע היום (ד') תורם של חברי המועדון הפיננסי לשמוע את משנתו הכלכלית של הנגיד.

בהרצאה, התפלמס קליין עם שר האוצר, סילבן שלום, שאמר ביום שישי האחרון בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי "בנק ישראל מוריד את הריבית בגלל קיומה של רצועת הניוד". לדברי הנגיד, השיקול להוריד ריבית כדי להרחיק את שער החליפין מהגבול התחתון של רצועת הניוד לא היה אף פעם רלבנטי בהחלטות הריבית של בנק ישראל.

קליין הבהיר כי, לדעתו, עצם קיום הרצועה עלול לגרום לשיעורי אינפלציה גבוהים יותר. לדבריו, "אין בכלל ספק שללא הרצועה, הריבית במשק יכולה להיות נמוכה יותר". נגיד בנק ישראל גם שב והזהיר כי כאשר שער החליפין יירד אל הגבול התחתון של רצועת הניוד, לא ניתן יהיה להגן על הרצועה.

נגיד בנק ישראל מתח גם ביקורת על דברים שהשמיע לאחרונה שר האוצר, בדבר אפשרות לחרוג מיעד הגירעון, במטרה לעודד את הפעילות במשק. לדברי קליין, מוטב שלא נשלה את עצמנו כי נוכל לצמוח על בסיס מתמשך ולייצר יותר מקומות עבודה אם נוותר "קצת" בגירעון התקציבי, ואולי אף נסתיר זאת על ידי שינוי הגדרות.

בנושא החריגה מיעד הגירעון, אמר הנגיד, קיים השנה ערפל מסוים ובשלב זה לא ברור אם הגירעון יסתכם השנה ב- 2.5% או ב- 3.5% מהתוצר. כתוצאה מכך, ציין, גם לא ברור מה תהיה ההשפעה של החריגה מיעד הגירעון השנה על התפתחותו של היעד בשנים הבאות, ועל הריבית לטווח הבינוני.

כדי להימנע מהשלכות שליליות אלה, קרא הנגיד לממשלה לקבוע תוואי לגירעון ולשיעור הוצאותיה לעשר השנים הבאות. לדבריו, על פי תוואי זה ניתן יהיה לקבוע גם מדיניות ארוכת טווח להורדת נטל המס.

עוד הציע קליין לממשלה לדון בעתיד לא ביעד האינפלציה, אלא בתנאים ליצירת סביבה של יציבות פיננסית. הנושאים המרכזיים שעליהם תצטרך, לדעתו, הממשלה להחליט בהקשר זה הם: ביטול אגרות החוב המיועדות לקרנות פנסיה חדשות, ביטול השריד האחרון לפיקוח על מטבע חוץ וביטול רצועת הניוד של שער החליפין.

 

"קצת מוזר, ואפילו לא רציני"

 

בהרצאתו, התייחס קליין להחלטה שקיבלה הממשלה במסגרת דיוני התקציב, לפיה צריכה מדיניות הריבית לפעול למיצוי כושר הצמיחה של המשק ולהעלאת שיעור התעסוקה. לפני מספר ימים התייחס לנושא זה גם ראש הממשלה, אריאל שרון, כאשר הודיע כי בכוונתו להכניס שינוי בחוק בנק ישראל, שיקבע כי מדיניות הריבית תצטרך להתחשב גם ביעדי הצמיחה והתעסוקה של הממשלה.

"קצת מוזר, ואפילו לא רציני", אמר הנגיד, "לראות שרק מדיניות הריבית מוצגת על רקע יעדים של צמיחה, תעסוקה ויציבות מחירים, ואילו מדיניות התקציב נראית תלושה מהם".

קליין התייחס גם ברמז לניסיונות של שרון ושלום להגביל את סמכויותיו של נגיד בנק ישראל. לדבריו, כדי להסיר ספק לאן מועדות פניה, פוגעת הממשלה גם בבנק ישראל.

 

"מחדלי הממשלה"

 

בסוף דבריו, מנה קליין את מחדלי הממשלה בתחום הכלכלי – ויתור בתחום הגירעון, השלמה עם עלייה באינפלציה וזלזול בשינויים הדרושים להבטחת יציבות פיננסית – וסיים בהזהרה הבאה: "אם נבחר לסגת מהמקובל בניהול מקרו-כלכלי תקין בעולם, נגלה כי העולם יכול להסתדר בלעדנו. אפילו הגניוס היהודי עוד לא המציא את השיטה היוצרת יש מאין".

במהלך נאומו, נדרש הנגיד גם לדימויים אקטואליים ופחות משמחים לשם הצדקת טיעונו כי בשעת הצורך, לא ניתן יהיה להגן על גבולה התחתון של רצועת הניוד. "מה רבה תהיה אכזבתו של הציבור", אמר קליין, "כאשר יסתבר לו שהממשלה לא תעלה כלל על דעתה לפצות אותו, למרות שהיא זאת שקבעה את רצועת הניוד ובכך השלתה אותו שמדובר ברצפת בטון ולא ברצפה מסוג אחר".

בנקודה זאת אין מנוס מלהזכיר לקליין כי בניגוד לגבולה התחתון של הרצועה, לשכת הנגיד בקומה השביעית של בנין בנק ישראל, שבה הוא מנסח את מרבית טיעוניו, אכן ניצבת על ריצפת בטון, אבל כזאת שנבנתה בשיטת פל-קל.