בכל עונה מעשר העונות האחרונות רגיל ג'ו דאוסן לצאת לחופשת הקיץ שלו, כשבאמתחתו חוזה לעונה שאחרי. כל עונה הוא מסיים עם מספרים ומשקל סגולי איכותיים כל כך, עד שהמותג דאוסן הפך למצרך היותר מבוקש בשוק ההעברות של כל קיץ.
בעונה הבאה יחגוג דאוסן את יום הולדתו הארבעים. הוא יהיה גם זקן שחקני הליגה. אבל כמו שזה נראה עכשיו, ספק רב אם דאוסן יחגוג את יום הולדתו כשחקן פעיל. "אם לא אקבל חוזה טוב לעונה הבאה", הוא אומר, "אפרוש".
דאוסן הגיע לישראל מהליגה הצרפתית הראשונה בשנת 87. את טבילת האש שלו בישראל, ערך במדים הסגולים של הפועל חולון. אחרי עונה אחת שב השחקן לצרפת לשתי עונות, בסופן חזר לישראל, הפעם לבית"ר תל אביב. מאז ועד היום, 10 עונות רצופות, הוא משחק בארץ. אחרי בית"ר תל אביב שיחק דאוסן חמש שנים באילת, בשתי קדנציות נפרדות, שנתיים במכבי ירושלים ועוד שתי עונות בראשון לציון. לאורך כל התקופה הוא היה אי של יציבות בכל קבוצה בה שיחק מבחינת ריבאונדים, נקודות ומנהיגות. למרות שבדרך כלל הוא מתמודד עם שחקנים גבוהים ממנו, דאוסן מחפה על חסרונו זה במשחק לחימה ומוסר עבודה גבוה, ולא פחות מכך, במבנה גוף נדיר. בגיל 40 דאוסן כמעט שלא השתנה ממראהו וממצבו הגופני איתו בא לארץ לראשונה, לפני 13 שנים.
כיאה לאחד השחקנים היציבים ביותר בליגה הישראלית בעשור האחרון, היה דאוסן עוגן גם בראשון לציון בעונה שעברה. ואין המדובר רק בתפוקה על המגרש. מכבי ראשון לציון, שנכנסה לסחרור של בעיות כספיות שעדיין לא נפסק, הייתה לא אחת על סף פירוק במהלך העונה הקודמת. עם סגל מדולדל וסיכוי נמוך לשרוד בליגה, הוביל אותה דאוסן אל חוף מבטחים. אבל ההכרה על כך עדיין לא הגיעה.
"אני לא מבין למה השנה עדיין אין לי חוזה", הוא אומר. "העונה שעברה הייתה טובה בשבילי, וחשבתי שלא תהיה לי בעיה למצוא קבוצה. בינתיים אני מתאמן לבד, ומשתדל לזרוק לסל בכל הזדמנות שיש לי. כשאמצא קבוצה, אתחיל באימונים מסודרים יותר".
דאוסן אוהב את המשחק, וזה בעיקר מה שמחזיק אותו בעסק. זה והשאיפה לקבל חוזה טוב. יחד עם זאת, מודה השחקן, שגם לו קשה להתנגד לזרם של השחקנים המבוגרים יותר והמבוגרים פחות, שעזבו את המשחק מוקדם מהצפוי, פשוט כי נגמר להם. אגב עם שניים מהם, דורון ג'מצ'י ואמיר כץ, הוא שיתף פעולה במכבי ראשון לציון.
"נשארתי כל השנים האלה בארץ, בגלל שאני נשוי לישראלית. אני מרגיש עייפות מהכדורסל הישראלי כבר כמה שנים, עוד מהתקופה בה שיחקתי במכבי ירושלים. המשכתי לשחק, בעיקר בגלל החוזים שקיבלתי". וכששחקן משחק בעיקר בגלל הכסף, רוחו קלה מאוד להישבר. במיוחד בכדורסל הישראלי.