יש לכך סיבות רבות, אך זה שנים רבות שסאאב אינה יצרן, אלא יותר כת עם קהל מאמינים קטן אך מסור. כזה שלעולם לא יפזול לצדדים, יסיט עין מחסרונות ותקלות וכמו הרבה מאמינים, יגלוש לפעילות מיסיונרית.
תאמינו או לא, אבל יש לי בן דוד כזה, היושב במכה של סאאב - סנטה-פה, ניו מכסיקו, ארצות-הברית. למשל, הוא הצליח בעקשנות ראויה לציון לשכנע את אחיו, שונא הגה מושבע ולקוח נאמן של טויוטה קורולה לדורותיה, לרכוש 9000 טורבו אימתנית.
ובארץ? בדיוק אותו דבר, רק שקהל הלקוחות קטן יותר, הרבה יותר במספרים אבסולוטיים. יחידות לא רבות של סאאב 5-9 נמכרו אצלנו זה מספר שנים, גם כאן, מיותר כמעט להוסיף, בתוך מעגל מאמינים מצומצם. עובדה שעודדה כמובן את מרבית חובבי ההגה, בכל מקום בו ביקרנו, לעצור הכל ולהביט בסקרנות בגריפין "שלנו".
הרושם
על הכביש, או בחניה לצד הווילה, נראית השוודית צנועה וקומפקטית ביחס למכוניות סאלון מקבילות, מה שללא ספק עלול להפוך אותה "בלתי נראית" בעיני חובבי הרושם. מאידך, היא נראית "מאד סאאב", מה שמקנה לה מיד רושם מוצק וכמעט אלמותי.
אם המילה מקוריות, ייחוד או עצמאות עולה בראשם של המבקרים, היא ודאי מקבלת חיזוק מתא הנוסעים, שמציג התפתחות טבעית לסאאב. גם מי שאינו חבר של קבע במועדון סבאבה – הרי הוא מועדון בעלי סאאב בישראל - יבין שזו מכונית מיוחדת: אולי בגלל מתג ההתנעה בין המושבים, או פתחי האוורור הייחודיים, אך ודאי ממד המהירות המציג את ספרות המהירות שמעל 140 קמ"ש בקטן יותר. ויש לשוודים סיבות טובות ליצור מבנה מיוחד כזה, המתחשב במהירות החוקית הממוצעת (130 קמ"ש) ברוב אירופה. בלילה ניתן להחשיך את כל סביבת הנהג כדי לא לעייף את העין ואז נותר רק צג המהירות בתחום ה-140 קמ"ש. אבל גם אם יהיה מי שיראה בכך התחכמות, הרושם הכללי מלוח המחוונים הייחודי הוא ברור, קריא ותכליתי.
את משחק לוח המחוונים ניתן לגלות בכל 5-9, ואילו הגריפין שלנו היא מעט יותר. זו ספינת הדגל, הגרסה היקרה, החזקה והמצוידת בהיצע המקומי. כי מעבר למושבים מרופדי עור וקלים לכוון (חשמלי כמובן, איך לא…), שוכנים שלל פינוקים נוספים. השיא, לטעמי לפחות, הוא אוורור המושבים הפנטסטי שביום חם במיוחד פשוט מתגלה כרעיון מדהים.
אפילו המושב האחורי המרווח והנעים - למרות בסיס גלגלים קצר יחסית של 270 ס"מ בלבד - זוכה לחימום ולשלוחה של בקרת האקלים המפוצלת. אבל איכשהו, למרות מנשא הכוסות הנשלף היפהפה, יש לנו לא מעט ביקורת. כך למשל צג מערכת השמע-מחשב העמוס מדי, כל חיווי פנסי הערפל שכמעט ואינו נראה וכך גם בורר ההילוכים הפשוט שמסגיר את גילו כמו-גם את מוצאו – ג'נרל מוטורס כמובן. אך מלבד זאת, הסאאב הזו פשוט אינה עושה רושם של מהודרת במיוחד. לא במקרה של מכונית השווה 300,000 שקלים…
החששות
הרבה חששות היו בקרב אוהדי סאאב לפני הצגת ה-5-9 ב-97'. שמועות מעוררות חלחלה - שהתגלו כמוצדקות מאוחר יותר - על שימוש בפלטפורמת אופל וקטרה ומנועי אומגה, כמו גם אכזבה ניכרת מה-3-9 שהייתה לראשונה תחת סאאב-GM, רק הוסיפו בנזין למדורה.
ואם כבר השתלטות אמריקאית על הרעיון והמותג, הרי שהגריפין היא הכי פחות סאאב במבחר. בעוד דגמים זולים יותר מצוידים במנועי ארבעה צילינדרים מוגדשים מתוצרת שוודיה – מה לעשות, ובימי עצמאותם לא היה כסף לפיתוח V6 - הרי שכאן מגיעה יחידת הכוח מאופל. אגב, מעניין לציין שלמרות הכל, הגרסה של אופל למנוע מייצרת 211 כ"ס, ואילו המנוע המוגדש בסאאב מסתפק ב-200 כ"ס בלבד.
אבל, ברור הוא כי סאאב העדיפו זמינות כוח ועידון על-פני הספק מרבי. זו אגב גם הסיבה לכך שהמגדש צובר מהירות בעזרת גזי הפליטה של שלושה צילינדרים בלבד. שימו לה לזמינות הכוח העדיפה: נתון המומנט המרבי עומד על 31.6 קג"מ, תוספת של לא פחות מארבעה קג"מ לעומת האופל, ובסל"ד נמוך יותר. וחוץ מזה, אם זה לא מספיק, מזמינים אתכם בסאאב להציץ ב"אירו", המצוידת במנוע מקורי בנפח 2.3 ליטר בלבד, אך עם מגדש בלחץ גבוה והספק מרבי של 230 כ"ס.
זעקת הגומי
עם מומנט בשרני כל-כך, לא חשו המהנדסים השוודים נקיפות מצפון כאשר בחרו ביחסי העברה ארוכים-ארוכים בתיבה האוטומטית. זו יכולה "למשוך" ראשון עד 80 קמ"ש ושני ל-140, מה שבמתבטא כמובן בפגיעה ביכולת ההאצה ובמהירות התגובה. זה לא מפריע אגב לתחושת המהירות והדחיפות שהסאאב הזו מייצרת, פועל יוצא של מגדש מודרני.
לא מדובר כמובן בביצועים או תגובות עצבניות נוסח ה-T6 של וולוו, אך הסאאב הסולידית מזנקת עדיין ל-100 קמ"ש ב-8.9 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 235 קמ"ש. ומי שחייב, פשוט חייב להתריע בפני שכניו לכביש על המראה קרבה והולכת, יכול לנתק את בקרת האחיזה ולזכות במינון מוגבר של יללות צמיגים. למעשה נראה אפילו שהמערכת "מתעייפת" לעיתים ומוכנה לאפשר באופן מקרי סבסוב או שניים מיותרים.
אבל זו לא הייתה כוונת המתכננים של המכונית הזו. למיטבה היא מגיעה דווקא במהירויות ביניים יומיומיות, בין 80 ל-120, או אם לדבר על העולם השפוי שמעבר לים התיכון, בין 100 ל-170 נניח. הכוונה כאן היא לאפשר שיוט נינוח במהירות אוטובאן, אוטוסטרדה, אוטורוט או איך שלא תקראו לכביש מהיר, רב מסלולי, בין מדינתי סלול היטב ומסומן כהלכה.
אבל אם נחזור רגע לתיבת ההילוכים, הרי שחובה לציין את האכזבה מבחירת תיבה כל-כך לא מודרנית במכונית דגל יקרה ויוקרתית כל-כך. תגובות-תיבה נמרצות יותר, חמישה הילוכים כמו שצריך ומקובל (למעט ב… וולוו) ואפשרות לתפעול ידני הן כמעט חובה כיום. כך גם היינו מגלים שימוש קצת יותר סימפטי בדלק, טוב יותר מחמישה קילומטר לליטר במכונית המבחן.
בפניות
למרות המומנט הרב שעובר לאספלט דרך הצמיגים הקדמיים הרחבים - 215/55 – אין לסאאב בעיה לתרגם כוח לתנועה. כמובן שבזינוקים, או פניות מאוד חדות בהילוך ראשון, יחליק לדרכו הציר הקדמי, יחד עם לחימת הגה מיותרת.
מצד שני, הסאאב אינה מעודדת תקיפת פניות בקצב מהיר. היא מציגה אמנם התנהגות צפויה בנטייה הטבעית להרחיב את קו הפנייה (תת-היגוי), כולל פסיעת אחוריים קלה עם הרפיה מהדוושה. אבל למרות כל הרעש והצלצולים, הסאאב הזו לא מעבירה תחושה כאילו היא נהנית ממשחקים מסוג זה. היא מרגישה מעט כבדה מדי, ההגה המדויק בדרך כלל אינו משדר לידי הנהג מספיק אינפורמציה ותנודות הגוף על כביש שאינו חלק מוגזמות ומפריעות. אז מה אם היציבות הכיוונית טובה?
גם מערכות נוספות, כמו זו של הבלמים, אינן מעודדות את חובב ההגה לנהיגה נמרצת. אלו חסרים עוצמה מיידית, מפתחים רעד לא נעים ומזהיר תחת עומס כבד ובעיקר אינם מעוררי ביטחון. אז גם אם לאחר הרגל הם מתגלים ש"אפשר-לחיות-אתם", זה פשוט אינו מספיק.
התחרות
אבל, מעבר לאפרוריות בתחום הדינמי, הבעיה הגדולה של ה-5-9 מתבטאת בתג-מחיר פשוט גבוה מדי - 301,000 שקלים. כי התחרות כאן חזקה וערנית, עם אריות מנוסים שאינם לוקחים שבויים. קחו למשל את ב.מ.וו 530, או מרצדס E. גם אם באותה רמת אבזור הן יקרות יותר, יתרונות התדמית והיכולת הדינמית יכריעו כמעט תמיד את הכף כנגד הסאאב. יתרה מזאת, לעיתים קרובות הן אפילו מצוידות יותר מבחינה בטיחותית עם בקרת יציבות, וילון בטיחותי וסיוע בבלימת חירום, שלא להזכיר תיבת הילוכים עדיפה ללא ספק.
אם בכל זאת אין לכם את הכסף הנדרש, מציעות אודי A6 או S80 של וולוו עסקה עדיפה גם מבחינת המזומן, או מבחינת תדמית, יוקרה ואפילו מרחב מחייה גדול יותר. כך שמה שנותר הן נציגות קצת פחות זוהרות כמו פיז'ו 607 או אלפא 166.
סיכום
מצד אחד, קשה שלא לחבב את ה-5-9. היא מקרינה אישיות כובשת, ובעידן בו קשה להצביע על הבדלים בין מכוניות שונות, יש בכך משהו יפה. מעבר לכך, אם לא תדרשו ממנה יותר מדי, היא גם לא תאכזב ואפילו תצליח לפנק את המשייטים ברגיעה.
אבל כאמור, התחרות עזה והסאאב פשוט אינה מסוגלת לעמוד בה, לא במחיר הזה. לכן, אין מנוס אלא לציין כי הסאאב הבכירה מיועדת רק למושבעי המותג. ואם כך, טוב יעשו אם ינסו את הגרסה הבסיסית. עם מנוע ה-2.3 טורבו היא משחררת לגלגלים הספק מרבי של 185 כ"ס ומציעה ביצועים נחותים – 9.5 שניות ל-100, 225 קמ"ש - רק במעט. אז היא אמנם מאובזרת פחות (לא בהרבה), אבל היא זולה ב-73,000 שקלים. זה הרבה כסף, ומכונית המבחן פשוט אינה מצדיקה אותו.