פנסיונרים בפעולה

איסטווד, ניומן, קונרי, ריינולדס. הקשישים של הוליווד שוברים קופות

ג'יימס קרומוול: "אני לא יכול למלא חללית עם גריאטרים".

קלינט איסטווד: "השעון מתקתק, בוב, ואני רק הולך ומזדקן".

(דיאלוג מתוך "Space Cowboys")

 

 

על המסכים בארץ מוצג עכשיו "כסף קל" עם פול ניומן (75) כשודד בנקים ותיק שמורה לעמיתיו הצעירים את רזי המקצוע. כפי שראינו ב"מלכוד", בגיל 70 שון קונרי, על תקן גנב אמנות בן 60, ממשיך לעשות סלטות באוויר ולהצדיק את בחירתו כגבר הכי סקסי בעולם (עם או בלי משולש השיער הלבן שמוסיפים לו בסרטים). ובקרוב יגיע אלינו "Space Cowboys", שמלהק ארבעה כוכבים בגיל פנסיה לתפקידי אסטרונאוטים, שיוצאים לחלל להציל חללית רוסית מיושנת. קלינט איסטווד (70), שגם הפיק וביים, מצרף אליו את ג'יימס גרנר (70), דונלד סתרלנד (66), והינוקא טומי לי ג'ונס (54).

בהוליווד הנשלטת על ידי צעירים, פרץ כזה של גילויי חיים מצד אזרחיה הותיקים נראה מפתיע, כאילו. כוכבים בגיל הזה בדרך כלל נותבו לעבר סרטים דלי תקציב על סבא שיוצא למסע ברחבי אמריקה לחפש אחר נעוריו - מ"הארי וטונטו" ועד "סיפור פשוט". מה שנכון, עדיין, לגבי הכוכבות המבוגרות של הוליווד, שמצליחות להשתלב לרוב רק בתפקידי משנה, ותהילתן דועכת סופית סביב שנות ה-50 לחייהן.

 

פנסיונרים גיבורי פעולה

 

אך הגברים פורחים. מה שיש לנו כאן הם סרטים ז'אנריים, מתוקצבים היטב, שמלהקים פנסיונרים לתפקידי גיבורי פעולה. הסיוג היחידי לטובת האמינות הוא שבדרך כלל הגיבורים הקמוטים חוזרים מפרישה בשביל הרפתקה אחרונה. זאת לא בדיוק תופעה חדשה. גם ג'ון ויין המשיך ללחוץ על ההדק עד יומו האחרון. בגיל 69 הוא כיכב בסרטו האחרון "The Shootist" כאקדוחן אגדי גוסס מסרטן, שמנסה למות בשקט, אך אינו מצליח לברוח מהמוניטין שלו.

אבל בניגוד לסרט האלגי ההוא על גיבור בעל כורחו, ניומן, קונרי ואיסטווד מגלמים דמויות הששות לחזור לפעולה. השאלה היא למה הוליווד ששה לקראתם. התשובה פשוטה - כוכב הוא כוכב הוא כוכב, ובשממה הזרועה בפרדי פרינס ג'וניורים למיניהם, הוליווד משוועת לדבר האמיתי. מי ששרד 50 שנה הוא ללא ספק הדבר האמיתי. ואם ניומן ממשיך להשתתף במירוצי המכוניות, הוא יכול גם לשדוד איזה בנק או שניים.

 

גם טרנטינו תורם

 

איסטווד וקונרי מפיקים לעצמם את הסרטים, וכדי להרגיש בבית הם בוחרים סרטים בטעם של פעם. איסטווד הבמאי יודע לא רק איך לתקן חללית ישנה אלא גם איך לעשות סרט בסגנון ישן וטוב, לצלילי פרנק סינטרה. ו-"מלכוד" הוא חזרה לז'אנר הגנבים האלגנטים באתרים אקזוטיים, שפרח בשנות השישים, כשקונרי עוד היה 007.

ואולי ניכרת כאן גם תרומתו של קוונטין טרנטינו שנוהג לקבול על כך שאין יותר "גברים אמיתיים", כמו לי מרווין, ששיערו הלבן רק תרם לתדמית הפלדה שלו. טרנטינו ליהק לסרטיו קשוחים ותיקים, כמו לורנס טירני ורוברט פורסטר (שב"ג'קי בראון" לא חשש לדבר על השתלת השיער שלו), וקונן על כך שלא הספיק ללהק את רלף מיקר משום שזה כבר הלך לעולמו.

 

אסטרונאוט בן 77

 

"Space Cowboys" הוא בעצם תערובת של שני ז'אנרים - קומדיית אנסמבל על ברנשים זקנים עם כל הבדיחות הגריאטריות הנלוות, וסרט פעולה בחלל - מעין "Grumpy Old Men טסים לירח". מבחינת התערובת, הסרט דומה לקומדיית המתח הנחותה "The Crew", שיצאה למסכים בארה"ב בעקבותיו, ומספרת על גנגסטרים פנסיונרים - ברט ריינולדס (64), ריצ'ארד דרייפוס (53), דן הדייה (60) וסימור קסל (65) - שמתגייסים להציל את מלון הדירות שלהם במיאמי, ומסתבכים עם המאפיה.

הפעם האחרונה שאיסטווד השתתף בסרט מדע בדיוני ("טרנטולה", 1955) דווייט אייזנהאואר עוד היה בבית הלבן. לכן, כשהתסריט של "Space Cowboys" הגיע אליו, הוא דחה אותו בטענה שהסיפור לא סביר. זמן קצר אחרי כן ג'ון גלן בן ה- 77 טס לחלל, ואיסטווד שינה את דעתו.

 

בלי וזלין על העדשות

 

רק לפני שלוש שנים נבחר איסטווד בסקר מיוחד לכוכב הכי אהוב באמריקה. הוא מזדקן בכבוד, בלי וזלין על העדשות, בלי מתיחת פנים פלסטית ובלי תוספת שיער דיגיטלית (אם כי זוגתו לשעבר, סונדרה לוק הזועמת, טוענת שהוא עבר ניתוח להשתלת שיער, שהוא מסרב להודות בו). ואין אף איקון הוליוודי שכל כך נהנה לשחק עם תהליך הזדקנותו על המסך. הוא עושה זאת בכל סרטיו מאז הגיע לגיל 60.

הטריק הוא להעמיד פנים שהוא יותר זקן ומוגבל מכפי שהוא באמת. כך הוא יוצא כבעל חוש הומור עצמי, וכל הישג שהוא משיג הוא כאילו מפתיע. ב"כוח להשחית" (1997), כשהוא נאשם בפריצה, איסטווד אומר לשוטרים "לרדת בחבל באמצע הלילה? אילו יכולתי לעשות את זה הייתי הכוכב של בית האבות". ואילו בחיים, איסטווד עיבר לאחרונה את דינה רואיז, זוגתו בת ה- 35. לזכותו ייאמר שבסרטיו, בניגוד לקונרי, הוא מתרחק מנשים צעירות.

 

פול ניומן עם פנים של דלעת

 

גם ניומן ב"כסף קל" אוחז בשיטה דומה. לפני שהוא מוכיח שהוא בכושר מצוין, הוא מופיע על המסך כאדם שעבר שבץ מוחי, והוא מרותק לכסא גלגלים באלם חסר הבעה. למי שגדל על בוץ' קסידי, זה די מטלטל לראותו עושה פנים של דלעת. לכן כשמסתבר לנו שהוא רק העמיד פנים, והוא מתעורר לפלרטט בקלילות של מקצוען ותיק עם לינדה פיורנטינו (תוך שהוא אומר שהוא יכול היה להיות סבא של סבא שלה). אנחנו מוכנים לקנות אותו בתפקיד, ושבים ונשבים בקסם הנצחי שלו.

אנחנו פחות מוכנים לקנות את סילבסטר סטלונה וארנולד שוורצנגר, שתקועים בגיל הביניים של חמישים פלוס. הם כבר לא מספיק צעירים בשביל לשכנע כסופרמנים, אבל עוד לא מספיק זקנים בשביל לגחך על עצמם.

 

250 שנים של תחת

 

כמו "The Crew", המלא בדיחות על הצורך התמידי להשתין (התסריטאי, בארי פנרו, כתב יותר ממאה פרקים של סדרת הטלויזיה הגריאטרית "בנות הזהב"), גם "Space Cowboys" מעוטר בבדיחות על חשבון גילם המופלג של גיבוריו.

הצלם ג'ק נ. גרין אמנם מאיר את פניהם של הכוכבים באופן מחמיא, ולעתים נדמה שהם חסרי גיל. אבל בלי להתבייש, בסצינה של בדיקה רפואית לפני ההמראה, כל הארבעה חושפים אחוריים זקנים ונפולים. "הגרדיאן" כתב שזה "כמו מבט אחורי על הר רשמור, או ארבע תמונות של עכוזו של דוריאן גריי כפי שצוירו על ידי פרנסיס בייקון". סתרלנד סיכם את הסצינה במלים "על המסך מוצגות 250 שנים של תחת".

המסר של איסטווד הוא שהנעורים אולי אטרקטיביים לעין, אבל הבשלות חשובה יותר. כמו ניומן, שמתעלה על הגברבר דרמוט מלרוני לא רק בשוד בנקים, אלא גם בחיזור, הגיבורים המזדקנים של איסטווד מלמדים את האסטרונאוטים הצעירים שיעור במצ'ואיזם שקט של פעם. והשחקנים הותיקים מביאים תבונה והומור של נסיון ארוך לתעשיית הקולנוע הנגועה בנערורים.