שר האוצר, סילבן שלום, הודיע באחרונה על כוונתו להקים ועדה שתבחן את נושא ההכרה בריבית על המשכנתא כהוצאה מוכרת לצורכי מס-הכנסה. ג'ק בלנגה, רו"ח שותף במשרד פאהן-קנה ושות', מציין כי לנושא השלכות משקיות וכלכליות מהותיות ביותר.
הריבית המשולמת על המשכנתא מהווה תשואה על ההלוואה שנתן הבנק. לעומת זאת, דמי השכירות המשולמים על שימוש בדירת מגורים מהווים תשואה על נכס. לכן, בלנגה טוען, כי הכרה בהוצאות ריבית לצורכי מס ללא הכרה בדמי שכירות תיצור אי שוויוניות מהותית בין שוכרי לרוכשי דירות. בנוסף, בעלי האמצעים, היכולים לקבל אשראי גבוה, ירכשו דירות מגורים וישכירו אותן, דבר שיגרור הגדלת הביקוש לדירות ועליית מחירים.
השכבות החלשות, לעומת זאת, ייאלצו לשכור דירות במקום לרכוש אותן. בנוסף, אומר בלנגה, לנוטלי משכנתאות לא יהיה אינטרס להחזיר את המשכנתא (קרן ההלוואה), וזאת כדי לא להקטין את הוצאות הריבית. תופעה זו עלולה לגרור בעיות משקיות, מאחר שרוב דירות המגורים במדינה ימומנו בהלוואות עומדות.
בלנגה מציע לבדוק מספר נקודות לפני שמכירים בריבית כהוצאה: האם הלווה בפועל ובני משפחתו זכאים לנכות את ההוצאות; האם קיימת חובת מגורים בפועל של מקבלי ההלוואה עבור הדירה שרכשו; האם המשכנתא נלקחה לפני רכישת הדירה; קביעת חובת החזרים של קרן ההלוואה וקביעת תקרה לגובה המשכנתא.