גליון הדרכה לקראת לידה

הדרכה למעקב בהריון שגרתי של דר' יובל עוז: הויטמינים המומלצים, הבדיקות, והמצבים הלא שגרתיים

טופס זה מטרתו לכוון להדרכה בסיסית למעקב בהריון שיגרתי ללא סיבוכים. הטופס מעודכן לינואר 2000.

בכל מקרה של ספק יש להיוועץ באחות תחנת בריאות המשפחה או באחות המרפאה או ברופא המטפל.

במחצית ההריון השניה מומלץ ליטול ויטמינים (כדוגמת צנטרום או פרנאטל) ותכשירי ברזל. פעולה זו משפרת את מחסני הברזל בגוף ומוודאת זמינותם לעובר ולאם. באם הדבר יכול לעזור במניעת אנמיה (חסר דם) ובשמירת רמת המוגלובין טובה לקראת הלידה, שהינה שלב במהלכו האישה מאבדת דם. הדבר חיוני להתפתחות המוח ומערכות שונות בעובר.

מעקב תנועות עובר: בין השבועות 16 – 20 ניתן להתחיל לחוש את תנועות העובר. משבוע 25 קיימת משמעות קלינית לתנועות העובר. מומלץ לבצע ספירת תנועות 3 פעמים ביום לאחר הארוחות. כל תנועה נחשבת ונרשמת. רצוי לבצע רישום של התנועות במשך חצי שעה לפחות, ולעקוב אחרי ההשתנות היומית/תקופתית. צריך לחוש לפחות 5 תנועות בשעה. בשליש אחרון של ההריון ישנה הפחתה 'נורמלית' בתנועות.

במהלך הריון ישנם שינויים במערכות השונות. במידה וישנה השתנות כלשהיא הנראית לכן חריגה, או שהינה גורמת כאב או אי נוחות – רצוי לידע את הרופא. לצערנו, ישנם גידולים המופיעים בהריון (בדר"כ באופן מקרי וללא קשר ישיר להריון עצמו). ההריון מקשה על אבחון מצבים אלו בגלל השתנות מערכות הגוף בהריון. אולם, ככל שהדבר מתגלה מוקדם יותר כך ניתן לתת טיפול יעיל יותר.

במהלך ההריון בכל ארוע של דמם לדני, כאבי בטן לא מוסברים, הקאות חוזרות מרובות, הפרעות במתן שתן, חום, פקיעת קרומים ("ירידת מים"), חוסר או הפחתה בתנועות עובר, בצקות בידיים או בפנים, כאבי ראש, טשטוש ראיה, חולשה כללית, שינויים בהכרה, תחושת נימול בגפיים או תלונה אחרת לא מוסברת רצוי לפנות ליעוץ אחות תחנת בריאות המשפחה, לרופא נשים מטפל או לרופא המשפחה.

מהלך הבדיקות במחצית השניה של ההריון:

בשבוע 25-20 - ביצוע סקירת מערכות מאוחרת (הבדיקה אינה מבוצעת בשיגרה במסגרת קופ"ח כללית).

בשבוע 24 - העמסת סוכר 50 גרם וספירת דם. בדיקת רמת נוגדני RH - לבעלות סוג דם RH שלילי.

בשבוע 26 - בקורת רופא: בדיקת תשובת העמסת סוכר והחלטה על מתן נוגדני RH לבעלות RH שלילי.

בשבוע 30-28 -בקורת קצב גדילת העובר – טכנאית אולטרהסאונד . (יש לקבל הפניה מהרופא לבדיקה).

בשבוע 32 - בקורת רופא. ביצוע ספ. דם.

בשבוע 36-34 - בקורת קצב גדילת העובר מבוצע ע"י טכנאית אולטרהסאונד. (יש לקבל הפניה מהרופא לבדיקה).

משבוע 41-38 - בקורת רופא: מעקבי מוניטור/אולטרהסאונד BPP כל 3-7 ימים לערך (כל מקרה לגופו).

בשבוע 42-41 - הפניה לחדר לידה: לביצוע מבחן דחק או גרימת לידה.

סיום ההריון: בהריון רגיל ממתינים ללידה עצמונית. במצבים מסוימים בהם יש חשש שמא העובר "לא נהנה" מהמשך ההריון, או כאשר ישנו חשש שמנח העובר לא יאפשר לידה לדנית, או כאשר מחלה נלוית של האם עלולה לסכן את בריאותה או את העובר – יש מקום לשקול סיום ההריון באופן יזום (גרימת לידה) ולא להמתין לתחילת לידה עצמונית. "גרימת הלידה " – תהליך המביא את האישה לתהליך לידה. תתכן לידה לדנית או נתוח קיסרי – תלוי במצב.

רצוי ואף חובה ליידע את רופא הנשים המטפל במהלך ההריון במידע או במצבים הבאים:

1. מחלות או מצבים הקשורים להריון:

1. נשים הסובלות ממחלות או מצבים הקשורים להריון (סוכרת, טרומבופיליה, יתר לחץ דם ועוד) או מחלות כרוניות (בדרכי הנשימה, בדרכי העיכול, אפילפסיה, יתר לחץ דם, ועוד) ומחלות או מצבים אחרים בעטיים האישה מטופלת באופן קבוע או מתמשך.

2. מחלות שיש להן או לטיפול בהן, השפעה על הלידה ועל התייחסות הרופא למהלך הלידה או להופעת סיבוכים מיוחדים במהלך הלידה או אחריה.

3. מידע על מום או ממצא כלשהוא בעובר שנתגלה באולטרהסאונד במהלך ההריון הנוכחי.

2. נטילת תרופות:

1. נטילת תרופות קבועה או שאינה קבועה במהלך שליש אחרון של הריון, אפילו אם לא מדובר במחלה כלשהיא (כמו תרופות הרגעה, נגד כאבים ועוד). במצבים מסוימים יש לשנות טיפול, או להפסיקו בסמוך ללידה.

2. ישנן תרופות העוברות לעובר ולכן, דרושה השגחה מיוחדת לתינוק אחרי הלידה.

3. מהלכי הריון ו/או לידה קודמים:

1. סיבוכים בהריון או בלידה קודמים, לידה מכשירנית, נתוח קיסרי, אי-היפרדות שליה לאחר לידה, דמום לאחר לידה או כל סיבוך אחר.

2. סיבוכים בילוד קודם, במהלך הלידה, תופעות או הגבלות גופניות שנתגלו לאחר לידה וכו'.

מידע זה חשוב וצריך להימסר לרופא לפני הלידה הנוכחית, על מנת לתכנן תזמון הלידה ולידע את רופא הילדים.

רצוי לקראת הלידה לדון עם הרופא המטפל (שעקב במהלך ההריון) ולהגדיר "מידע רפואי חיוני" – אותו יש לוודא שנמסר ונקלט ע"י הצוות המטפל בביה"ח.

מצד אחד אל תהיו "ראש גדול" – תנו את המידע לרופא שישמע ויחליט (הוא למד לשם כך).

מצד שני אל תהיו "ראש קטן" – אם נדמה לכם שיש טעות כלשהיא תעירו את תשומת הלב (גם הרופא בן אנוש ועלול לשגות).

בביה"ח מטפלים בך מספר אנשים. הצוות מתחלף מדי מספר שעות. את לא המטופלת היחידה. לכן (למרות רישום בתיק רפואי אישי) עלול להיות מצב בו, מפאת הנסיבות, מידע מסוים לא עבר בין אנשי הצוות או לא הושרש. לכן, במקום לחפש אחר כך מי אשם שהמידע לא יושם, עדיף מדי פעם להזכיר לצוות אותו "מידע רפואי חיוני" (שהגדרתם עם הרופא המטפל).

מה שנראה לכן ברור מאליו (כי הוא שגרתי אצלכן), אינו כל כך ודאי וברור לרופא. לפעמים לא ניתן לגלות לבד הכל.

 

בברכת הריון ולידה מוצלחים