מספרן של התביעות הראשונות לקבלת דמי אבטלה, בארצות הברית, ירד ל-366 אלף בשבוע שעבר.
זוהי ירידה ניכרת למדי, בסך 51,000 תביעות, לעומת המצב הגרוע (414 אלף, נתון מתוקן) של השבוע שהסתיים בתאריך 14 ביולי. מאז ספטמבר 1992, לא היה רצף של 5 שבועות אשר בכל אחד מהם היו לפחות 400 אלף תביעות חדשות לדמי אבטלה.
הציפיות המוקדמות דיברו על 404 אלף תביעות ראשונות – אנשים ונשים, אשר לא מצאו משרה בתוך שבוע מאז שהחלו בחיפוש מקום עבודה. כלומר הם ציפו לירידה, אבל הרבה יותר קטנה מזו שנרשמה במציאות.
בממוצע של ארבעה שבועות – המהווה נתון יותר מייצג, משום שהוא אינו כפוף לתנודות זמניות – נרשמה ירידה שולית למדי: מ-415,250 תביעות-ראשונות ל-409,000 בשבוע הרלוונטי.
אשתקד היו 302,800 אלף תביעות ראשונות בממוצע של כל תקופה בת ארבעה שבועות. השנה, עד כה, הממוצע הוא 379,292 תביעות. השיא (בשנת 1992) היה 407,800 תביעות.
תביעות-המשך (לקבלת דמי-אבטלה במשך תקופות נוספות) ירדו גם הן: 3.09 מיליון תביעות בשבוע שהסתיים ב-14 ביולי; לעומת 3.1 מיליון (נתון מתוקן) תביעות-המשך בשבוע שקדם לכך.
בתעשייה
ההזמנות למוצרים בני-קיימא פחתו בשיעור של 2.0% בחודש יוני; לעומת ירידה בשיעור של 2.7% בחודש מאי. סך כל ההזמנות הללו (למוצרים המיועדים לשימוש במשך 3 שנים לפחות) עמד על סך 184.4 מיליארד דולר.
פרשנים, המחפשים הסבר חיובי - לשם שינוי - אמרו: הקטנת קצב הירידה, בתחום תעשייתי חשוב זה, מסמנת שיפור יחסי (וקל מאוד) במצב הכללי בארצות-הברית. הם הסבירו כי ההאטה נמשכת, אך כנראה אינה הולכת ומעמיקה. לדבריהם, ייתכן שזהו שלב ראשון בדרך למפנה.