700 קלדניות בתי-המשפט יוכרו כעובדות מדינה

תביעתה של קלדנית בית המשפט אבני-כהן, אשר הוסכם שתשמש כמקרה מבחן לכל הקלדניות - התקבלה היום בבית הדין האיזורי לעבודה

קלדניות בתי-המשפט בישראל (700 במספר) יוכרו כעובדות מדינה, ולא כעובדות זמניות המועסקות דרך חברות כוח-אדם חיצוניות, כפי שהיה נהוג עד כה. כך פסקה היום (ג') שופטת בית-הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, ורדה וירט-ליבנה.

הפסיקה התקבלה בעקבות תביעה - אשר המדינה הסכימה שתשמש כמקרה מבחן לכל הקלדניות - אותה הגישה ב-1999 הקלדנית חני אבני-כהן. התובעת טענה, כי הנהלת בתי-המשפט הייתה מעסיקתה הקבועה במשך שנים, בעוד חברות כוח-האדם התחלפו בזו אחר זו.

 

"הגולם קם על יוצרו"

 

השופטת קיבלה את טענת התובעת; היא אף מתחה ביקורת קשה על הנוהג להעסיק עובדים לטווח ארוך באמצעות חברות כוח-אדם, שנועדו מלכתחילה לספק כוח-אדם זמני.

בפסק-הדין מזכירה השופטת כי "אין לשכוח כי התמריץ המרכזי לשימוש בחברות כוח-אדם או שירותים חיצוניים, לא נבע מתפיסות ניהול חדשניות, אלא בראש ובראשונה מבעיה של תקנים ותקציבים. היזמים הזריזים ניצלו מצוקה זו של השירות הציבורי, עד שהגולם קם על יוצרו".

 

חשש מהיווצרות "שני מעמדות"

 

על-פי הפסיקה יוכרו הקלדניות כעובדות מדינה מתאריך הגשת התביעה, בחודש יוני

1999, ובקרוב ייפתח משא ומתן על המשמעות מבחינת זכויותיהן. היות שהפסיקה היא תקדימית, ייתכן שהיא תשפיע על תביעה דומה שהגישו קלדניות משרד האוצר, שעדיין מתבררת בבית-הדין האיזורי לעבודה בירושלים. לא ברור מה יהיה מעמדן של קלדניות חדשות שהתחילו לעבוד אחרי התאריך הקובע.

השופטת מציינת בפסיקתה, כי "קיים חשש שייצמחו שני מעמדות של קלדניות: עובדות מדינה ועובדות חברת כוח-אדם".

מהנהלת בתי-המשפט נמסר בתגובה כי הם טרם קיבלו את פסק-הדין וטרם גיבשו עמדה.