למרות מזג האוויר המעצבן בימים אלה, אני לא מחליף את הכרך המדהים הזה בשום עיר אחרת. פריז היתה ותישאר הקסומה מכולן. גם השנה, אגב, מגיע אליה מספר התיירים הגדול בעולם. סיבות לא חסרות.
1. הנוף עוזר לעיכול
לה טור מונפארנס: בקומה ה-59 תמצאו את הטראסה הגדולה ביותר ממנה תוכלו לקבל תמונה פנורמית, אולי המרהיבה ביותר, של פריז. 59 הקומות מאכלסות משרדים רבים ובבסיס המגדל מרכז מסחרי גדול המושך קונים רבים.
בעזרת מעלית מהירה ביותר מטפסים לצמרת בפחות מדקה. עיריית פריז החליטה השנה לקדם את המגדל ושיפרה אפילו את התערוכה הקטנה של העיר הנמצאת במקום.
גורד השחקים פתוח בכל יום (23:30-09:30), ובשישי ושבת עד חצות. למעלה פחות צפוף מאשר בפסגת האייפל. מאוד אופנתי היום לשבת במסעדה הנקראת לה סייל דה פארי (השמים של פריז), בקומה ה-56. הנוף בטח עוזר לעיכול.
2. המון שלדים וגולגלות
לא הרחק מכיכר דנפר-רושרו, סמוך למונפארנס, תגלו את כיכר דנפר-רושרו. אריה הברונזה הניצב במרכז הכיכר נועד להזכיר את גבורתם הנואשת של חיילי הקולונל דנפר-רושרו בזמן הפלישה הגרמנית של 1870. בצד הדרומי של הכיכר ניצבים זה מול זה שני מבנים. השמאלי שבהם הוא הכניסה אל הקטקומבות. בזכות התערוכה תגלו את פריז התת-קרקעית.
מי שעצביו חלשים, עדיף שיוותר מראש על הביקור הזה. במהלך המסלול תראו יותר שלדים וגולגלות מכפי שחשבתם שבכלל קיימים בעולם. בתי-קברות שלמים הועברו לשם. אגב, בזמן הכיבוש הנאצי שכנה אחת ממפקדות המחתרת באפלולית הקטקומבות.
3. ביחד עם זינדין זידאן
לה סטאד דה-פרנס: מי לא אוהב כדורגל? לסנובים מביניכם שיגידו לא, נאמר רק שני דברים: המונדיאל הוא האירוע המסוקר והמעניין ביותר בעולם ויש לכם ילדים, לא לשכוח. במשך 32 חודשים בנו הצרפתים את היכל הכדורגל המרהיב, אחד היפים והמודרניים ביותר בעולם, בו זכתה צרפת בגביע העולמי. מאז יש במקום לא רק משחקי כדורגל ורוגבי, אלא גם מופעי רוק ענקיים.
עכשיו ניתן בסטאד. יורדים בתחנת המטרו סטאד דה-פרנס וזוכים לסיור מודרך. קיימת גם גישה ליציעים. תעצמו עיניים ודמיינו שאתם בין 80 אלף הצופים כשזינדין זידאן כבש את השער לזכות צרפת בגמר נגד ברזיל. פתוח כל יום בין עשר בבוקר לשש בערב. בצהריים מתקיימים גם סיורים באנגלית. לילדים מתחת לגיל שש הכניסה חינם.
4. אינטימי וקסום
מוזיאון רודן: מיליוני אנשים מבקרים בכל שנה במוזיאונים של פריז. היפה והמרהיב ביותר בעיני הוא דווקא אחד שזוכה לכמות יחסית קטנה של מבקרים. הוא קטן, כמעט אינטימי, נעים, והיצירות המוצגות בו פשוט קסומות. ואני מתכוון למוזיאון רודן, הממוקם ב-77 רו דה וארן ברובע השביעי.
16 אולמות תצוגה מציעים למבקר מכלול מקיף של יצירות שהוציאו לרודן שם עולמי, כמו ההוגה, הבורגנים של קאלה, הנשיקה או שערי הגיהנום. בנוסף, יש גן קסום שניתן לטייל בו, שם תגלו יצירות אחרות שלו. במוזיאון גם יצירות של אמנים אחרים, ביניהם ון-גוך, רנואר, מונה ואדוארד מונק. מומלץ מאוד.
5. לראות ולהיראות
ברפליי: בטח כבר סיפרו לכם (כולל כותב שורות אלו), בלי סוף על הבודא-בר, מקום סופר-חם שנפתח בשנות ה-90 ומסרב למות. הפעם נמליץ לכם על מקום דומה, רק ממוקם בשדרת ז'ורז' החמישי, מס' 49. גם כאן המוסיקה מהממת והאוכל חדשני וטוב (סושי מעולה למי שאוהב). אפשר גם לשבת על הבר. באים לפה כדי לראות ולהיראות.
6. ליד הנסיך אלברט
מאן-ריי: לא הרחק מהברפליי ניצב לו המאן-ריי, מטבח צרפתי מסורתי משובח, אבל גם מטבח תאי ויפני. יש להזמין שולחן מראש. המסעדה הממוקמת ב-34 רו מרבוף, ברובע השמיני, מארחת דוגמנים ודוגמניות רבות. יש סיכוי גדול שתשבו סמוך לנסיך אלברט או לנעמי קמפבל. בימי ראשון ערבי ג'אז.
7. מאות אורחים מדי ערב
פארדי לאטן: אין מה לעשות, אבל הקברט של הפארדי לאטן, ברחוב קרדינל למואן ברובע החמישי, ממשיך להיות אטרקציה אדירה. יעידו 700 האורחים המגיעים ערב ערב כדי לראות הופעה פריזאית כמו בימים היפים של פעם. וגם האוכל משובח. את המקום עיצב לא אחר מאשר גוסטב אייפל.
8. לחטוף לאפה עם חאשוגי
דיוואן: המסעדה הלבנונית בשדרות ז'ורז' חמש ברובע השמיני הופכת להיות יותר ויותר מקום של קבע עבור פריזאים רבים. זה מה שעושה אוכל משובח. יותר מזה, יש שלוש מסעדות באחת: היוקרתית ביותר, אותה אוהב לפקוד המיליארדר חאשוגי, הביסטרו הפשוט יותר, וגם דלפק הלאפות שחוטפים במקום. זול ומעולה.
9. שוק הפשפשים הגדול
דה קליניאקור: שוק הפשפשים המצוי על גבולה של העיר, בפאתי הרובע ה-18. מגיעים למקום במטרו, לתחנת פורט דה קליניאקור, ומטפסים צפונה כ-200 מטרים. זהו שוק הפשפשים הגדול ביותר של פריז ובו מאות חנויות ודוכנים. שווה לבוא גם אם אין לכם כוונות רכישה.
10. מקום לברוח אליו
המקלט של גי דה-מופסון: רוצים לשנות אווירה או לברוח מהבלגן שיש בארץ? עיירה קטנה וקסומה כ-200 קילומטרים צפונית לפריז, הנקראת אטרטה, היא גן-עדן אמיתי. במקום צוקים מרהיבים ומסעדות דגים משגעות. לחוף הים שם היה נוהג הנער גי דה-מופסון לברוח כדי לכתוב.
וכמובן שאפשר גם לדבר על רובע המארה, הגטו היהודי עם המסעדות הכשרות וחנויות האופנה המטופחות (רובע שלישי). וגם על עוד אלפי דברים שאפשר לעשות כאן.
המלצה חמה: כשאתם נוחתים בפריז, תרכשו בדוכן העיתונים את המגזין הקטן פריסקופ. הוא זול, נכנס לכיס ויש בו פשוט הכל.