בעידן של פתיחת שוק התקשורת בישראל לתחרות, הפרטת חברת בזק, היא בגדר הכרח וגלגל הצלה הן לבזק והן לשוק התקשורת בישראל. בעידן שלאחר ההפרטה (תהליך שימשך כשנה), לא יהיו עוד מנויים פוליטיים וועדות פקידים ממשלתיים, שילוו את פעילות החברה.
בזק, ככל חברה עסקית אחרת, תידרש להניב רווחים לבעלי מניותיה ולשרת את קהל לקוחותיה. קהל, שבעידן של תחרות, יבחר לעצמו את ספק התקשורת הטוב ביותר שימלא את צרכיו. מצב זה יאיץ את הרחבתם של שירותי התקשורת בישראל, נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום. כיום היקפו של השוק נאמד ב-5 מיליארד דולר לשנה.
חייבת להשתחרר מכבלי הממשלה
בזק, כמונופול התקשורת בישראל, לא יכולה כיום להיבנות (ולצמוח) על החיבוק התומך אך הכובל של משרד התקשורת. משרד התקשורת נדרש לשרת את כל אדוניו: את קהל הצרכנים הדורשים ליהנות מההתפתחויות הטכנולוגיות ולקבל מגוון שירותי תקשורת במחירים תחרותיים, את החברות העסקיות הדורשות להמשיך ולהרחיב את פעילותן (חברות הכבלים, הסלולר, הלווין ועוד), ואת בזק. כדי לרצות את כל הגורמים, נאלץ המשרד להפעיל מדי פעם תקנות לולייניות.
פתיחת שוק התקשורת בישראל לתחרות, עתידה להביא לכניסתן של חברות עסקיות לפעילות בתחום זה. חברות, שישתמשו באמצעים טכנולוגים חדשים, על מנת לנגוס נתח מהשוק שעתיד לצמוח בישראל. בזק מצידה תידרש להגיב ולשמור על כוחה, ובעיקר לשפר את השירות והתשתיות לצרכנים. דרוש גם ניהול נכון, שהממשלה תפקח עליו אך לא תגביל אותו.
תנאי ההצעה למכירת בזק לחברת טלפוניה בינלאומית, כוללים דרישה כי החברה הבינלאומית תחזיק לפחות 20% מהון המניות של גרעין השליטה בבזק. כניסתה של חברה בינלאומית להשקעה בבזק בפעם זו, עשויה לתרום לחברה, בעיקר יכולת ניהול תפעולי ועסקי ותו מחיר ראוי, כמו בעיסקאות דומות בשוק התקשורת הבינלאומי.
אנשי הניהול יידרשו לנווט את ספינת הענק למול כל אותם מתחרים עסקיים החפצים לקחת נתח משוק התקשורת בישראל. שוק שירותים שנהנה משיעורי צמיחה גבוהים, הנובעים מהגדלת שימושנו והוצאותינו כצרכנים פרטיים ועסקיים של שירותים כגון שיחות טלפון, העברת נתונים, שימושי אינטרנט, שידורי טלוויזיה ושירותים עתידיים נוספים.
טובת הצרכנים
שמירת התחרות וטובת הצרכנים בענף התקשורת, תתאפשר רק בהתניית מתן רשיונות לחברות התקשורת (כולל בזק), בהתחייבות מצדן לתת גישה מלאה לתשתיות לכל ספקי התוכן. גישה שתאפשר הפרדה בין התשלום תמורת השימוש בתשתיות, ובין התשלום תמורת התוכן.
תשלום עבור תשתיות יכלול בעתיד מגוון חלופות שיתחרו זו בזו כרשתות הכבלים, רשתות הלווין, רשתות סיבים אופטיים, רשתות אלחוטיות ורשתות קווי הטלפון. התשלום עבור התוכן יתבצע ישירות אל מול ספק התוכן המועדף ויכלול שירותים כאינטרנט, סרטים לפי דרישה והעברת קבצי נתונים.
כאמור יצירת תנאים אילו עשויה להיות הבסיס לשמירת התחרות בענף, תוך מזעור הפיקוח הממשלתי, העלול לעיתים קרובות רק להפריע.
ידרשו להקים תשתיות עצמאיות
ההשקעה בחברות המרכיבות את ענף התקשורת בישראל, עשויה לקבל תנופה ועניין בעקבות פתיחתו לתחרות. לדוגמא תחום התוכן, הסובל לאחרונה ממשברי התבגרות, עשוי לחזור למרכז הזירה, זאת כתוצאה מריבוי צינורות הולכת תקשורת הזקוקים לתוכן איכותי שיזרום בהן.
במקביל תמשיך פעילות החברות העוסקות בהתקנת והנחת תשתיות תקשורת לשגשג. חברות אלו הנהנות בשנים האחרונות מתנופת הפיתוח בשוק התקשורת המקומי, ייהנו מגידול בפעילותן. התחרות בשוק תביא להקמת מספר חברות תקשורת, שידרשו להקים לעצמן תשתיות עצמאיות.
נסכם ונאמר כי תהליכי הפרטת חברת בזק ופתיחת שוק התקשורת לתחרות, עשויים לתרום להרבה חדשות תקשורתיות ועסקיות, שיתרמו למעמדו כאחד התחומים המובילים את שוק ההון בישראל.