הגראס של פארמוס ירוק יותר
צמח הקנביס שימש מאז ומעולם לשיכוך כאבים. חברת הביוטכנולוגיה פארמוס מפתחת תרופה מבטיחה לשיכוך כאבים המתבססת על תכונות הקנביס
פארמוס, חברת ביוטכנולוגיה ישראלית, משלבת בין שתי מגמות הסוחפות כרגע את עולם פיתוח התרופות. מגמה אחת היא הצורך הגדל והולך במשככי כאבים, לאחר שמספר משככי כאבים מובילים הורדו מהמדפים בשנה האחרונה בגלל בעיות בטיחות. המגמה אחרת היא פרץ התעניינות במולקולות דמויות קנביס (קנבינואידים) למגוון שימושים תרפויטיים.
פארמוס מתכוננת להתחיל בניסויים קליניים לתרופה קנבינואידית חדשה לשיכוך כאבים. התרופה הפופולרית לשיכוך כאבים, ויוקס, הורדה מן המדפים משום שנמצא שהיא מעלה את הסיכון ללקות בהתקף לב ובשבץ. לדברי חיים אביב, מנכ"ל פארמוס, הסתייגויות דומות מושמעות כעת כנגד התרופות סלסברקס ובקסטרה ואל הסתייגויות אלו מתלוות בעיות הנובעות משימוש יתר במשככי כאבים נרקוטיים כדוגמת אוקסיקונטין.
למרבה האירוניה, החיפוש אחר תרופות חדשות לשוק הכאב העולמי המגלגל 26 מיליארד דולר הוביל מדענים חזרה לחומר טבעי שהיה בשימוש מאז ומעולם – צמח הקנביס. אך במקום לזקק מרכיבים מצמחי קנביס, יצרני התרופות משתמשים כעת בחומרים סינתטיים המגבירים מקצת התכונות הכימיות של קנביס ומבטלים אחרות. מדענים נהנים היום מהבנה טובה יותר הן של המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס תחושות כאב והן של המסלולים שבהם חומרים קנבינואידיים מתפזרים בגוף, דבר ההופך את תרופות הקנבינואיד החדשות למבטיחות במיוחד.
להפריע לאותות
"יש קשר ישיר בין המסלולים המעבירים תחושות כאב בגוף לבין התפקיד שממלאים חומרים דמויי קנביס," אומר ד"ר סת' קינדלר, המנהל הרפואי של פארמוס. ד"ר קינדלר מציין שמחקרים הראו שאנשים המעשנים מריחואנה חווים הקלה בכאב בגלל חומרים בצמח הקנביס המפעילים חלבון הקרוי קולטן CB2. "הפעלת קולטן CB2 מפריעה למעבר האותות הכימיים בגוף הגורמים לתחושת כאב," מסביר ד"ר קינדלר ואומר שקנביס טבעי מסוגל להפעיל את קולטן ה-CB2 במידה מוגבלת בלבד.
"קנבינור, התרופה הסינתטית החדשה שלנו, מפעילה את קולטן ה-CB2 בעוצמה גדולה בהרבה," אומר ד"ר'קינדלר ומציין כי קנבינור אינו גורם להזיות או לתופעות פסיכוטרופטיות אחרות בניגוד לקנביס טבעי.
ניסויים קדם-קליניים שערכה פארמוס הראו כי קנבינור חזק לפחות כמו מורפיום וכמו משככי כאבים אחרים. "אבל שלא כמו מורפיום ומשככי כאבים אחרים המצויים כיום בשוק, לקנבינור אין תופעות לוואי, כמו עצירות, טשטוש והתמכרות," אומר ד"ר קינדלר.
הפיתוח של קנבינור מתרחש בזמן שבו העולם הפרמצבטי מגלה התעניינות נרחבת בקנבינואידים. עשרות חברות מפתחות תרופות קנבינואידיות לשימושים רפואיים, כמו למשל טיפול בבחילות כתוצאה מסרטן, מחלות עוויתיות, אפילפסיה וסהרוריות. תרופות אלו מסתמכות על ממצאים חדשניים המראים שהגוף מייצר מולקולות המכונות אנדו-קנבינואידים הדומות לאלו שמצויות בקנביס.
הקנבינואיד מתוכנן להגביר או לחסום את פעילותן של מולקולות אלו. אחת התרופות המצויות בשלבי הפיתוח המתקדמים ביותר פותחה בידי סאנופי-אבנטיס לטיפול בהשמנת יתר. תרופה זו פועלת על ידי חסימת מולקולה טבעית הקשורה לתחושת רעב.
למרות התחרות העזה בתחום זה, לפארמוס יתרון על פני חברות אחרות משום שהיא הייתה הראשונה שהסתמכה על המחקר החדשני של פרופ' רפאל משולם מן האוניברסיטה העברית לגבי השימושים הרפואיים של קנביס. פרופ' משולם הוא כימאי אורגני שהחל בניסוייו המקוריים על קנביס בשנות ה-60 בעזרת חומר שסיפקה לו משטרת ירושלים. הוא היה המדען הראשון בעולם שבודד את החומר הפעיל בקנביס, טטרא-הידרוקנבינול - THC.
הניסויים הקליניים נכשלו
פארמוס עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם משולם, רכשה את הזיכיונות על סדרת מולקולות דמויות קנביס שפותחו במעבדתו והמשיכה בפיתוחן. פארמוס פיתחה את התרופה הקנבינואידית דקסאנאבינול, שנבדקה בניסוי למניעת נזק מוחי במהלך ניתוח לב – מעקפים. בניסוי זה נצפתה היכולת של דקסאנאבינול להפחית את הפגיעה בתחומים קוגניטיביים חשובים. וכך הייתה פארמוס לאחת החברות הראשונות שזיהתה את הפוטנציאל המסחרי הטמון בתרופות קנבינואידיות.
למרבה הצער, דקסאנאבינול נכשל בניסויים הקליניים שנשלמו ב-2004, ניסויים שנערכו בחולים פגועי מוח. תוצאות הניסויים הקליניים השפיעו לרעה על מחיר המניה של פארמוס, שנסחרת בנאסדק, אך לא פגמו בהתלהבותו של המנכ"ל חיים אביב מתרופות קנבינואידיות. אביב, אחד מאושיות תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית ויזם סדרתי שהקים שש חברות ביוטכנולוגיה, החליט להתמקד בעיקר בקנבינור רק לאחר חיפוש מקיף אחר מולקולות דמויות קנביס בניסיון לרכוש זיכיון עבור מועמדים תרפויטיים אחרים. "לאף מולקולה אחרת לא היה פוטנציאל כזה," אומר אביב, שבקופתו מעל 50 מיליון דולר, חלקם תשואות משלוש תרופות עיניים מקוריות שקיבלו את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ונמכרו לענק שירותי הבריאות האמריקני בוש & לומב.
סיבה אחת לביטחון שמפגין אביב היא שאפשר להעריך בדיוק רב יחסית את יעילות השימוש בתרופה בבני אדם על סמך ניסויים בבעלי חיים. "בעלי חיים מגיבים לכאב בדומה לבני אדם, כך שלניסויים קדם-קליניים לשיכוך כאבים משקל רב יותר מאשר למחקרים לטיפול בבעיות אחרות," הוא אומר.
עד כה, התוצאות נראות מבטיחות והחברה מצפה להתחיל ניסויים בבני אדם בחודשים הקרובים. "בניסוי הראשון, כנהוג בפיתוח משככי כאבים, נטפל בחולים הסובלים מכאב חריף עקב עקירת שיני בינה," אומר אביב. "לאחר מכן נוכל לטפל בחולים הסובלים מכאב כרוני עקב מחלות כמו סרטן, טרשת נפוצה וסוכרת."
