הוא קיווה שיהיה לה חיוך יפה. זיווג מושלם
אמנון שוחח עם הוריו דרך מסך ההולוגרמה על ההכנות לטקס בבית העיריה בשעות אחר הצהריים. הוא התלבש בבגדים שהתאימו עצמם אוטומטית למידת גופו ומוחו נדד במחשבות על דניאלה, בת זוגו העתידית. סיפור שבהחלט יכול להיות
אמנון התעורר כשהחלונות האוטומטיים נפערו ואיפשרו לאור לשטוף את החדר. חיוך רחב התפשט על פניו - היום יתאחד סוף-סוף עם האשה של חייו בטקס רשמי.
הוא נכנס אל חדר האמבטיה, ניקה את פניו ומרח משחה אנטי-בקטריאלית על השיניים. הוא תהה איזו ארוחת בוקר יזמין מהמטבח הממוחשב כדי להתחיל את היום הנפלא הזה, כשהטלפון צלצל.
בלחיצת כפתור התממשו פניהּ הקורנות של אמו על מסך ההולוגרמה הקטן.
"היי, אמא".
"בוקר טוב, נוני. אתה מתרגש?"
אמנון חייך וההתרגשות ניכרה בפניו. הוא התקרב לגיל 30, וזמן רב התלבט אם הוא בשל להתחיל משפחה משלו. הוריו לא לחצו עליו בנושא, אבל הוא ידע שהחלטתו שימחה אותם מאוד.
פרצופו של אביו הצטרף לזה של אמו. "רציתי להגיד לך שוב כמה אני גאה בך".
אמנון ידע שגם הוא נרגש, למרות שלא הראה זאת בגלוי. אביו חיבק את אמו וקירב אותה אליו בחיבה שלא התפוגגה גם אחרי 35 שנות נישואים. אמנון יכול היה רק לקוות שהזוגיות שלו תהיה מושלמת כל-כך.
"אנחנו כל-כך שמחים בשבילך", הוסיפה אמו. "אנחנו מקווים שהיא תעשה אותך מאושר".
הם שוחחו עוד כמה דקות על ההכנות לטקס בבית העיריה וקבעו להיפגש באולם הקבלה בשעות אחר הצהריים. אמנון התלבש בבגדים שהתאימו עצמם אוטומטית למידת גופו ומוחו נדד במחשבות על בת-זוגו המושלמת.
הוא קיווה שיהיה לה חיוך יפה.
* * *
מידי שנה נהגו כל הרווקים שהביעו רצון למצוא זיווג להתכנס בבנין הממשלה הקרוב למקום מגוריהם בליווי בני משפחתם וחבריהם. בטקס רב רושם צעד כל אחד מהצעירים הנרגשים בתורו אל הבמה, שם הוצג קבל עם ואולם האדם המתאים לו ביותר מבין כל מחפשי השידוך של אותה השנה. הזוג המאושר הופגש ונשלח לירח דבש מבודד כדי שיוכלו להכיר טוב יותר.
כבר עשרות שנים שההחלטה על זיווגים מוטלת על מחשב מרכזי שעושה שימוש באלגוריתמי האינטליגנציה המלאכותיות המתקדמים בעולם. מאז השקתו הוזנו לו ללא הרף נתונים שנאספו ממיליוני זוגות ברחבי הגלובוס ונכתבה תוכנית מבחנים ממצה אותה יעבור כל משודך במטרה לברר בדיוק מה הן העדפותיו המוּדעות ואלה שאפילו הוא אינו מודע אליהן. לאחר שנאספים הנתונים מכל המועמדים של אותה השנה מזווג אותם המחשב על פי הסיכויים הגבוהים ביותר להתאמה רגשית, אינטלקטואלית, תרבותית ומינית לאורך זמן.
הוא נחשף לתמונות ולפרומונים ללא ידיעתו
גם אמנון בילה את רוב החודש האחרון במבחנים פסיכולוגיים מקיפים. במשך ימים ארוכים שוחח עם מסוף של המחשב המרכזי אודות משפחתו, חבריו, עבודתו ותחביביו וסיפק תיאורים של בת הזוג המושלמת עבורו, לדעתו. אבל המחשב לא הסתפק בכך – נלקחו מאמנון דגימות דנ"א לצורך השוואה גנטית והוא נחשף לתמונות ולפרומונים ללא ידיעתו, תוך כדי שחיישנים עדינים בוחנים את כל תגובותיו. לבסוף נבדק בשנתו, ומכשיר א.א.ג מתקדם בחן את השינויים בדפוסי המוח שלו בתגובה לגירויים שונים.
מעגלים אלקטרוניים עמלו ללא הרף כדי למצוא את הזיווג המושלם.
דבר לא היה ידוע לו עליה, שכן מקובל לשמור את התוצאות בסוד עד לטקס עצמו. רק שם נתן לו המחשב - דניאלה. אמנון גילגל אותו על לשונו וגלים של התרגשות שטפו אותו. הוא השתוקק לפגוש בה, באחת שלו, בדניאלה, לצלול אל תוך עיניה ולתת לה את ליבו. אמת ידועה לכל היא שלא מתמסרים למי שמתאהבים בו, אלא מתאהבים במי שמתמסרים לו. כמה פשוט להשקיע את כולך כאשר ידוע לך שזהו הזיווג הטוב והמתאים ביותר. איך הצליחו אנשים למצוא אושר בימי חוסר הוודאות, הוא תהה, כאשר פגשו זה את זה במקרה?
היוזמה עמדה בתחילת דרכה תחת ביקורת עזה מכיוונם של רומנטיקנים קשים, שהטילו ספק ביכולתו של מחשב, ולא משנה כמה משוכלל האלגוריתם המנחה אותו, לזווג בין אנשים. יש באהבה, כך טענו, מרכיב שלא ניתן לכמת, למדוד או לחזות. ולמרות שאת השינוי, אם היה כזה, בתחושת האהבה הסובייקטיבית לא ניתן לבדוק, עם העובדות קשה להתווכח – אחוזי הגירושים ירדו פלאים, רמת שביעות הרצון הכללית של אנשים מחייהם האמירה, ותחושת המרמור הציבורית סביב נושא חיפוש בן-הזוג המושלם התפוגגה. כמעט ולא נכתבו עוד ספרי-אינטרנט בנושא והתמעטו מאוד תוכניות ההוֹלוֹ-וויזיה שעסקו בחיפוש יחסים.
זיווגים אקראיים היו מותרים, כמובן, אבל כמעט לא היה איש שבחר בהם. לשם מה לחוות תסכולים ואכזבות כה רבים בחיפוש מייגע אחר בן הזוג המתאים, כשניתן למצוא אותו בלחיצת כפתור? אחרי הכל, גם אם יקדיש אדם את כל חייו לחיפוש אחר בן הזוג המושלם לא יצליח לבחון אפילו אחוז זניח מבין כל המועמדים הפוטנציאליים. הפיתוח החדש לא רק שסייע למיליוני אנשים מדי שנה לחוות חיי זוגיות טובים יותר, אלא גם פינה חלק ניכר מזמנם ומרצם לפעילויות מועילות לחברה.
העולם שיגשג.
* * *
"יש לך אש?"
אמנון קופץ ממקומו בבהלה, ליבו מחסיר פעימה. הוא היה בטוח שהקרון ריק. "סליחה?"
"אש", היא אומרת שוב, לשונהּ מלחלחת את הנייר שבין אצבעותיהּ.
"לא. לא, אין לי". איזו שאלה מוזרה.
"חבל". היא מוציאה מכיסה מצת חשמלי ויונקת מהסיגריה, ואז פולטת סילון ארוך ולבן לחלל הקרון. "אף אחד לא מעשן יותר בעיר הזאת".
אמנון משתעל כשהעשן המתוק מדגדג את אפו. איש לא אסר על עישון ברכבת התחתית של תל-אביב, מכיוון שלא היה בכך צורך. בדרך כלל.
"זה לא בריא", הוא נוזף ומעלה על פניהּ חיוך יפה ושובבי.
"אבל כיף. רוצה לנסות?" ומבלי לחכות לתשובה קמה לעברו, מגישה לו את הגליל המעשן.
הוא מנענע בראשו אבל היא מתיישבת לצידו, לא מוותרת. "צריך לנסות דברים בחיים".
"לא, תודה", הוא אומר בחיוך. "טוב לי בלי זה".
הסיגריה שבה אל בין שפתיה, אבל היא נשארת לשבת לידו, רגליה מונחות על המושבים הריקים שמולם. הגרביים שלה, כך הוא מבחין, בשני צבעים לא תואמים.
"אז", הקול שלה צרוד קצת, "לאן אתה נוסע?"
"דיזנגוף סנטר. אני הולך לקנות בגדים חדשים בשביל הטקס".
"אהה", היא מהנהנת באיטיות, בארשת של רצינות מעושה. "אתה מתחתן היום", שואפת שוב מהסיגריה.
"כן", הוא מחייך כשחולפות בראשו מחשבות על הצפוי לו.
למשך זמן מה שותקים שניהם ורק שקשוק הרכבת נשמע.
היא מרוכזת בקצה הסיגריה שלה. "גם אני הייתי נשואה פעם".
"פעם?" הוא מופתע. מעולם לא שמע על זוג שנפרד.
"אהבה ראשונה", היא מסבירה.
"האהבה הראשונה היא בדרך כלל גם היחידה, ולכן היא זכה כל כך", הוא מצטט. "מה את מנסה להגיד?"
"מה אתה עושה?" היא שואלת במקום לענות.
"אני רובוטקיסט", הוא אומר. "אני כותב מערכות הפעלה של רובוטים".
"ולא קרה לך פעם שכתבת תוכנה כל כך מושלמת עד שהיא פשוט לא היתה מספיק טובה?"
"אין תוכנה מושלמת", הוא צוחק, "אבל אני תמיד שואף לשלמות".
"ובכל זאת", היא מתעקשת ונושכת את שפתהּ בציפיה כזו שגורמת לו לחשוב שוב.
"לא", הוא אומר לבסוף. "זה לא קורה".
שוב שניהם שותקים.
"ולאן את נוסעת?" הוא שואל.
"לשום יעד ברור, בעצם".
"אין לך עבודה?"
"עד היום בבוקר, קצת לפני שעליתי על הרכבת הזו, הייתי ציירת".
"ומה השתנה היום בבוקר?"
"היום בבוקר", היא מרוכזת בקצה הסיגריה שלה, "סיימתי את הציור הכי טוב שלי. זה היה בשביל לקוח רציני - עבודה של פעם בחיים. עבדתי עליו במשך יותר משנה".
"נו", הוא שואל, "ואז הגעת למסקנה שלא תצליחי להגיע למשהו טוב יותר והחלטת להפסיק?"
"לא"
"אלא מה?"
היא משחקת עם המצת החשמלי. "שרפתי את הסטודיו שלי יחד עם הציור, ומאז אני כאן".
הוא צוחק. "את לא שפויה".
"ואתה שפוי מדי", היא עונה, והחיוך שלה עדיין יפה, אבל עצוב.
משהו קדמוני מתעורר בתוכו והוא מודע מאוד לזיקפה
עכשיו היא מניחה את ראשהּ על כתפו ואז מתפתלת קצת כדי למצוא תנוחה נוחה ומשהו מסעיר אותו. המגע שלה, הריח שלה, ועוד אלף גורמים אחרים - כימיים וביולוגיים - שאמנון קרא עליהם והבין אותם היטב. ובכל זאת, ברגע זה, משהו קדמוני מתעורר בתוכו והוא מודע מאוד לזיקפה שלו ולעובדה ששניהם לבד שם.
הקרון עוצר בפתאומיות שמטלטלת אותם והאורות כבים בזה אחר זה עד שחשיכה מוחלטת משתררת מסביב. היד שלה מחליקה לאיטהּ על החזה שלו.
"אמנון?" לוחשת הזרה קרוב אליו, והוא מרגיש את חום נשימתה על עורו.
"כן?"
"אמנון".
"כן?"
"אמנון", לוחשת דניאלה, ופתאום הוא רואה. היא מלטפת את לחיו.
"חלמת, נוני", אומרת אשתו בשקט. "זה רק חלום. עכשיו אתה בטוח, כאן, איתי".
הוא גילגל את שמה על לשונו - דניאלה
צילום: liquidlibrary
מכשיר א.א.ג מתקדם בחן את השינויים במוחו בתגובה לגירוי
צילום: index open
מומלצים
