עדן ועדיעדן ועדי
עדן ועדי
(צילום: אלבום משפחתי)

"ישבנו במרפסת, עדן ואני, ודיברנו על אהבה. קיץ, בקבוק יין, אווירה הכי כיפית בעולם. פתאום השיחה גולשת ועדן אומרת לי, 'אם אתה לא רוצה להתקדם ולא יכול לתת לי את המשפחתיות שאני רוצה, יש מצב שלא נחזיק מעמד'. אני מבין את הסיטואציה ועונה שכנראה שבאמת לא נוכל להמשיך יחד כי אני לא הטיפוס שיכול לתת לה בית ומשפחה כמו שמגיע לה. באותו ערב אנחנו מחליטים להיפרד", מספר עדי וכלר, גרוש ואבא לשני ילדים.
עדי לא הצליח להירדם באותו הלילה. "הלב והנפש כאבו לי, והרגשתי כאילו שמשהו פיזי מכווץ אותי בתוך הגוף, בבטן. למחרת התקשרתי לאמא שלי, ואחרי כמה שעות שלחתי לעדן הודעה – 'תעצרי הכול! בואי נחשוב על הדברים מחדש ונדבר'. למחרת נפגשנו שוב, ישבנו מול השקיעה בים ואמרתי לה, 'מהמקום שאני נמצא בו היום, אני לא יודע אם אוכל לתת לך את מה שאת מבקשת אבל אני כן יודע להגיד לך שכבר אין לי טאבו יותר. אני פתוח'. הבנתי שזו אהבה ושאני לא יכול לוותר עליה".
מה אמא שלך אמרה לך באותה שיחה?
"היא לא אמרה לי כלום, רק בכתה איתי ביחד. היא הרגישה את הכאב והעצב שלי".
שנתיים אל תוך הקשר ועדן ועדי עוברים לגור ביחד. הדרך אל מה שעדי מכנה "השילוש הקדוש" הכולל ילדים, מעבר דירה וחתונה, לא הייתה קלה עבורם, אבל האהבה ובעיקר התבונה לזהות אותה ולהילחם עליה ניצחו. "אחרי הגירושים שלי לא האמנתי שאהיה שוב במקום הזה. אמרתי לעצמי ילדים - טפו טפו יש לי כבר שתי בנות וזה מספיק, וגם לגור בבתים נפרדים היה נראה לי נכון. הגעתי לקשר עם אג'נדות נוקשות, אבל ככל שהיחסים התקדמו הבנתי שגם אם אחיה ואמות עוד חמש פעמים, לא אכיר בחורה כמו עדן".
אילו אג'נדות נוקשות היו לך?
"תראי, הייתי נשוי במשך תשע שנים. הזוגיות שלי התחילה כמו כל זוגיות כשבהתחלה היה כיף, ירח דבש, אבל אז באה ילדה ראשונה ובאה ילדה שנייה, ופתאום בלי להרגיש הפכנו לסתם שני אנשים שגרים באותו הבית ומגדלים שתי ילדות. אומנם לא רבים, אבל בלי רומנטיקה ובלי חברות".
ואיך זה השפיע על התפיסות שלך לגבי זוגיות אחרי שהתגרשת?
"זה לא מופרך שבאיזשהו שלב עם ילדים בבית, מאבדים זה את זו. אני לא המצאתי את הגלגל. יש לי חברים שעדיין נמצאים באותה סירה כמו שאני הייתי. והיה עוד דבר - אחרי שהתגרשתי היה לי כיף. הרגשתי שחזרתי לגיל 26 ושאפשר לעשות הכול כי אתה צעיר ורווק ורציתי לטרוף את החיים. הייתי חופשי. אני בן אדם שמוקיר ואוהב את הלבד שלו ולכן הייתה התחבטות, כי מצד שני לא רציתי לפספס את עדן".
עדן ועדיעדן ועדי
"לא רציתי לפספס אותה"
(צילום: אלבום משפחתי)

עדן ועדיעדן ועדי
"אחרי שהתגרשתי היה לי כיף"
(צילום: אלבום משפחתי)

עדן ועדיעדן ועדי
"הגעתי לקשר עם אג'נדות נוקשות"
(צילום: אלבום משפחתי)

ואיך את הרגשת, עדן? מה היה הרצון שלך מזוגיות באותה תקופה?
"רציתי לחוות שוב חיי משפחה כי למרות שהייתי נשואה ונולדה לנו ילדה, לא חוויתי זאת. גם פחדתי לתת עוד פעם את כל כולי לבן אדם ואחר כך להיפגע".
כלומר, גם את פחדת לשחזר משהו מהיחסים הקודמים.
"לגמרי. הגרוש שלי היה איש חיי לילה. הוא התעניין בחיי הלילה ואני חיפשתי משפחה. בפועל, נשארתי ימים ולילות לבד. בתחילת הקשר עם עדי פחדתי שאולי אני בוחרת בגברים שיש להם את אותם דפוסי התנהגות, שאולי אני נמשכת למי שלא יכול לתת לי את מה שאני רוצה וצריכה. אני זוכרת שיצאנו למסעדה ואחרי הארוחה עדי אמר לי, 'יאללה מאמי, הולכים הביתה?' - וכל כך שמחתי! לא האמנתי שלא ממשיכים למועדון. הייתי רגילה מהנישואים שלי שבילויים זה דבר שנגמר בשש-שבע בבוקר".
אבל ידעת שאת נישאת לאיש חיי לילה, לא?
"ידעתי אבל לא הבנתי את המשמעות. הוא הציע לי נישואים אחרי חודשיים. הייתה אהבה גדולה והידלקות ראשונית מטורפת. הסתחררתי מהנתינה שלו, התעלמתי מדברים אחרים ונשאבתי לארגן את החתונה האולטימטיבית עם אלף מוזמנים. אבל כשצעדתי לחופה לא יכולתי שלא לשאול את עצמי האם אני עושה את הדבר הנכון? האם אני באמת מתחתנת ואני לא הולכת להתגרש?
"אפשר להגיד שעוד לפני החתונה התביישתי ממה שיגידו אם אני אפרק את החבילה, כשכולם כבר יודעים שאני מאורסת. איך אמא שלי, הבני דודים והחברים שלי יסתכלו על זה? לא רציתי שיגידו 'לא הלך לה'. לכן אחרי החתונה רציתי להוכיח לכולם שהצלחתי. אני קונטרול פריק, אז אמרתי שאין מצב שניכשל. אנחנו נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. אבל מול זה הייתה המציאות עצמה. היינו נשואים שנתיים ולא רציתי להביא ילדים לעולם, אבל בסוף מצאתי את עצמי בהיריון וכשהילדה הייתה בת חודשיים, עזבתי".
וואו. לא פשוט לעזוב עם תינוקת.
"מצאתי את עצמי בווילה מטורפת בהרצליה פיתוח, לבד לגמרי. פחדתי פחד מוות. הייתי עם תינוקת, ניסיתי להניק אותה, לא ידעתי מה זה להיות אמא, עוד לא ידעתי להתמודד עם ילדה קטנה. קראתי לאמא שלי שתבוא לעזור לי. היא הייתה איתי שבוע, הפסקתי להניק, יצאתי לחפש דירה ויום בהיר אחד עשיתי הובלה, הודעתי לגרוש שלי ועזבתי".
מה התאפשר לך בדירה החדשה שלא התאפשר לך בווילה הגדולה שחיית בה?
"הנפש רגועה, שקטה. בדירה שלי היה לי זמן לעצמי ושם הייתי כל הזמן עסוקה בו, איפה הוא, מתי הוא יחזור הביתה. הייתי עצבנית והתקשיתי להניק כי התינוקת הרגישה את המצוקה שלי. ביום שעברתי לדירה שלי, היו לי אומנם כמה ימים קשים, אבל השקט הנפשי חזר במהירה".

עדן ועדיעדן ועדי
"לא רציתי שיגידו שלא הלך לי"
(צילום: אלבום משפחתי)

עדן ועדיעדן ועדי
"פחדתי לתת את כל כולי למישהו ולהיפגע"
(צילום: אלבום משפחתי)

עדן ועדיעדן ועדי
עדן ועדי. ביום אחד היא הודיעה לגרוש שלה שהיא עוזבת
(צילום: אלבום משפחתי)

עדי, מה אתה מרגיש כשאתה שומע את הסיפור הזה?
"אני מעריך את עדן על האומץ שלה לקום ולעזוב מקום שבו היה לה הכל מבחינה כלכלית, אבל לא היה לה טוב. יש הרבה נשים שהיו עוצמות את העיניים ואומרות, 'אני גרה בווילה, קונים לי, עושים לי', נשארות וסובלות".

"משהו נרגע לי בראש"

מספר חודשים אחרי הגירושים, עדן ראתה תמונה של עדי באינסטגרם ושלחה לו הודעה. "כתבתי לו 'היי, אני מכירה אותך', והוא ענה לי, 'כן, הייתי בחתונה שלך'", היא נזכרת משועשעת. "הסתבר שעדי והגרוש שלי היו חברים. אומנם לא מהמעגל הקרוב, כי עדי אף פעם לא הגיע אלינו הביתה ולא הכרתי אותו, אבל זה יצר קושי".
למה?
"כי דפקתי חשבון לאיך זה יצטייר", אומר עדי. "מבחינתי בחודשים הראשונים, מעבר ללבטים האחרים של האם אני בכלל רוצה זוגיות שוב, היה גם את החסם הזה, אז במקום לרוץ לדייטים בחוץ נשארנו בבית. רצינו להבין קודם מה קורה עם זה לפני שאנחנו יוצאים ומתפזרים ומספרים לכל העולם".
עדכנת את הגרוש שלה בשלב מסוים?
"לא. ויתרתי על הרעיון הזה. ככל שעבר הזמן, הקשר עם עדן התחזק ושום דבר כבר לא נראה לי חשוב חוץ מאשר לשמור עלינו".
משהו השתנה בסדרי העדיפויות שלך.
"לגמרי. זה נכון לגבי החיים שלי בכלל. אם יש לי תובנה משמעותית מהסיפור שלנו היא לא להיבהל מעצמך. כל כך התנגדתי לנושא הזה של לגור ביחד כי ראיתי הרבה מקרים של פרק ב' שמשמרים את הגעגוע על ידי כך שנותנים ספייס. האמנתי שזו הדרך היחידה להצית את האש, אבל אז הגיעה הקורונה וזה התבדה לי. היינו חודשיים בבית ביחד ופתאום אני רואה שהגעגוע קיים כל הזמן, גם כשנפגשים כל ערב וישנים כל לילה ביחד".
איך תדאגו שלא להיכנס לשגרה שוחקת אחרי המעבר לחיים משותפים?
"אם עברנו את משבר הקורונה, נעבור הכל", עדן אומרת. "היינו בבית מהבוקר עד הערב עם שלושה ילדים לא משותפים ובלי לעבוד, והצלחנו ביג טיים". ועדי מוסיף: "זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל כשיש תקשורת פתוחה, כשאתה באמת אומר מה שאתה רוצה ולא מחביא את זה, יש תחושה של חופש. גם משהו נרגע לי בראש. כבר אין לי לחץ לחפש את הלבד כי פשוט טוב לי איתה".
אז קיבלת את המסגרת הביתית-משפחתית שחיפשת, עדן?
"חד משמעית כן. עדי מגדל את הילדה שלי מגיל שנה. היא יודעת שיש לה אבא אבל היא גם קוראת לעדי אבא. היא כל הזמן מבקשת אותו. הוא לוקח אותה לגן, מחזיר אותה וכשהוא קונה מתנות לבנות שלו הוא קונה כפול שלוש. אנחנו לגמרי משפחה בת חמש נפשות".

יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו