המלצר עוד לא הספיק לקחת את ההזמנה, אבל הגוף שלכם כבר עובד שעות נוספות. הדופק עולה, כפות הידיים מזיעות, הבטן מתהפכת ודווקא הסיפור המצחיק שתכננתם לספר בדרך נשכח לחלוטין. האדם שיושב מולכם עוד לא אמר מילה, ובכל זאת משהו בכם כבר השתנה.
רובנו נוטים לחשוב שהתחושות האלה נובעות בעיקר מהתרגשות או ממשיכה, אבל לדברי המומחים, הסיפור מתחיל הרבה קודם. מבחינת המוח, דייט ראשון הוא אחת הסיטואציות המאתגרות ביותר שהוא יכול לפגוש, בעיקר משום שהוא פשוט שונא חוסר ודאות.
מכונת הניבוי נכנסת לערפל
"המוח שלנו הוא מכונת ניבוי", מסבירה ד"ר יוליה גולנד, חוקרת מוח, פסיכולוגיה ורגש, מרצה באוניברסיטת רייכמן והמנהלת המדעית של NeuroBrave. "בכל רגע נתון הוא מנסה לחזות מה עומד לקרות על סמך כל הניסיון שצברנו לאורך החיים, כדי להכין אותנו להתמודד עם המציאות".
בדייט ראשון, היא אומרת, המנגנון הזה כמעט לא יכול לעבוד. "אין לנו מספיק מידע. אנחנו לא יודעים אם תהיה כימיה, אם האדם שמולנו ימצא חן בעינינו או אם אנחנו נמצא חן בעיניו. מבחינת המוח, זה מצב קיצוני של חוסר ודאות".
ד"ר יוליה גולנד. בזמן סטרס קשה לחשוב בבהירותצילום: יח"צמסתבר שחוסר הוודאות הזה הוא שמפעיל את מערכת הלחץ. "אנשים בטוחים שהם לחוצים בגלל הדייט עצמו, אבל בפועל המוח מגיב בעיקר לכך שהוא לא מצליח לנבא מה עומד לקרות", אומרת גולנד. "אפשר לדמות את זה לנהיגה בתוך ערפל. לא קרה שום דבר מסוכן, אבל מכיוון שלא ברור מה מחכה מעבר לעיקול, כל המערכת נכנסת לדריכות".
ד"ר גולנד: "אין לנו מספיק מידע. אנחנו לא יודעים אם תהיה כימיה, אם האדם שמולנו ימצא חן בעינינו או אם אנחנו נמצא חן בעיניו. מבחינת המוח, זה מצב קיצוני של חוסר ודאות"
לדבריה, מעבר לאי הוודאות נכנס לתמונה גם חשש מהאופן שבו ניתפס בעיני האדם שמולנו. "פתאום הערך העצמי והדימוי העצמי שלנו מרגישים כאילו הם עומדים למבחן. גם אם אף אחד לא באמת שופט אותנו, המוח עלול לפרש את הסיטואציה ככזו שיש לה משמעות קריטית".
מערכת הלחץ מתחילה לשחרר הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר בהכרח בתגובה שלילית. "עוררות במידה הנכונה דווקא עוזרת לנו", מסבירה גולנד. "היא מגבירה את הקשב, מחדדת את החשיבה ועוזרת לנו להיות נוכחים יותר".
הבעיה מתחילה כשהלחץ עולה מעבר לרמה הבריאה, כי אז דווקא היכולות שאנחנו הכי צריכים בדייט, נפגעות. "קשה יותר לשלוף מילים, קשה יותר להתרכז בשיחה, ויש אנשים שיוצאים מהמפגש בתחושה שהם לא היו הם עצמם. במקרים רבים זו פשוט מערכת הסטרס שעבדה בעוצמה גבוהה מדי".
עוררות במידה הנכונה עוזרת לנו להיות קשובים יותר לדייט שלנו
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, לכל אחד מאיתנו יש "חלון עוררות אופטימלי". מעט מדי לחץ עלול לגרום לנו להיראות אדישים או מרוחקים, ואילו לחץ גבוה מדי עלול להציף אותנו. דווקא האיזון בין השניים מאפשר לנו להיות טבעיים, קשובים ונינוחים.
גם לחוויות עבר יש השפעה על האופן שבו המוח מגיב. "המוח לומד מכל ניסיון", מסבירה גולנד. "אם בעבר חווינו דחייה או אכזבה, הוא עלול להגיע לדייט הבא עם ציפייה שמשהו ישתבש. לעומת זאת, חוויות חיוביות יכולות לגרום לאותה מערכת בדיוק לעבוד לטובתנו. לכן שני אנשים יכולים להיכנס לאותו סוג של דייט ולחוות אותו בצורה שונה לחלוטין".
מה קורה מתחת לעור?
אבל אם הכול מתחיל במוח, למה אנחנו מרגישים את זה דווקא בגוף? "כאשר אנחנו פוגשים אדם שמעורר בנו עניין, המוח נעזר בסנסורים פנימיים כדי לזהות את המפגש כבעל חשיבות רגשית וחברתית גבוהה, ומפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית", מסביר ד"ר רוני פרבר, מנהל מערך בריאות הציבור ב"פמי". "כתוצאה מכך משתחררים אדרנלין ונוראדרנלין, שגורמים לעלייה בקצב הלב, להאצת הנשימה, להזעה, לרעד קל ולהגברת הערנות".
ד"ר רוני פרבר. הפרפרים הם התכווצויות שמתרחשות כשאנחנו מתרגשים
(צילום: גבי חן )
גם הפרפרים בבטן אינם רק ביטוי רומנטי. "בזמן התרגשות, זרימת הדם מופנית פחות למערכת העיכול ויותר לשרירים. לכן אנחנו מרגישים את התחושה המוכרת והמכווצת בבטן".
ד"ר פרבר: "דייט ראשון יכול לעורר תגובות דומות לאלה שלפני ראיון עבודה או עמידה מול קהל. כשאנחנו מבינים ומתווכים לעצמנו שמדובר בחוויה חיובית, אותן תגובות פיזיולוגיות הופכות להתרגשות, למשיכה ולהתאהבות"
במקביל משתחרר גם דופמין שמגביר תחושות של הנאה, ציפייה ומוטיבציה. אם המפגש מתפתח ונוצרת קרבה, ישתחרר בהמשך גם אוקסיטוצין, ההורמון האחראי על יצירת אמון וחיבור בין אנשים.
לדברי פרבר, מבחינה ביולוגית הגוף כמעט שאינו מבדיל בין לחץ לבין התרגשות. "דייט ראשון יכול לעורר תגובות דומות לאלה שלפני ראיון עבודה או עמידה מול קהל. ההבדל הוא בעיקר באופן שבו המוח מפרש את הסיטואציה. כשאנחנו מבינים ומתווכים לעצמנו שמדובר בחוויה חיובית, אותן תגובות פיזיולוגיות בדיוק הופכות להתרגשות, למשיכה ולהתאהבות".
לאמץ גישה של גורי חתולים
בסופו של דבר, אומרת גולנד, המטרה אינה להילחם בלחץ אלא להבין אותו. "במקום להגיע לדייט מתוך מחשבה שחייבים להצליח או למצוא את האדם הנכון, אפשר להגיע מתוך סקרנות. ממש כמו גורי חתולים שנכנסים לסביבה חדשה וחוקרים אותה, גם אנחנו יכולים לראות בדייט פשוט הזדמנות להכיר אדם חדש, בלי לדעת מראש לאן זה יתפתח".
"הלחץ הוא לא האויב שלנו", היא מסכמת. "הוא מנגנון אבולוציוני שנועד להכין אותנו להתמודדות עם רגעים משמעותיים. ככל שנכיר טוב יותר את מערכת הלחץ שלנו ונלמד לעבוד איתה, כך נוכל להשתמש באנרגיה שהיא מייצרת לטובתנו, במקום לתת לה לנהל אותנו".
