"התבגרתי ברמת־השרון, הייתה אפס מודעות לגבי הטרדות מיניות. כולם הטרידו, גם אני, בלי חשבון. בחטיבת הביניים הייתה אווירה שאפשר לגעת בבנות בלי לשאול או לבקש רשות. היינו נוגעים בתחת של בנות בכל הזדמנות. לא קיבלתי שום חינוך בנוגע למין. לא בבית ולא בבית הספר. אז כן, אנחנו עדיין בבונים חרמנים שלא יודעים לתעל את היצר שלהם" (יוגב, רווק תל אביבי, בן 20).
"התחתנתי בגיל עשרים ושתיים, עד אז לא נגעתי באישה. לא נגיעה, לא ליטוף, לא במקרה ולא בכוונה. כלום. כמובן שהיו לי תאוות ותשוקות ורצונות, אבל האמנתי בדרך החרדית ולמדתי איך להתגבר על התאוות כמה שיותר. בלילה שאחרי החתונה קורה המגע המיני הראשוני. הגעתי אל הפעם הראשונה עם מעט מאוד ידע על מין. הלילה הראשון היה מסובך לחלוטין" (בועז, חרדי, אב לשמונה, סב לחמישה, איש עסקים בן 55)
הווידויים הללו הם טעימה קטנטנה מתוך אסופת מונולוגים שאיגד רון דהן בספרו "מתעוררים'', ספר שמעמיד במרכזו את אותו נושא עלום שעליו גברים כמעט שלא מדברים - המיניות שלהם. כשאני תוהה מדוע קשה כל כך לגבר הישראלי לדבר בפתיחות על המיניות שלו, רועי צור, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, טוען שהכול מתחיל באקלים המיליטריסטי שמאפיין את הארץ שלנו.
"במיוחד בישראל שהיא חברה פטריארכלית, שמרנית, מיליטריסטית ומאצ'ואיסטית, בדומה לחברה האמריקאית ולהבדיל מצפון אירופה, מצופה מהגברים לא להיות פגיעים ולכבות את הרגשות", הוא אומר. "למעשה, גברים יכולים להרגיש בחופשיות רק שני רגשות: תשוקה וכעס. כל יתר קשת הרגשות אינה לגיטימית. כשגבר רוצה להפגין חיבה, חום ואינטימיות, הוא ילך לאינטימיות פיזית, כלומר לתשוקה, וימלא את צרכי הקרבה דרך סקס".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"המונח 'גבריות' קשור בעבותות למיניות", מסביר הפסיכולוג הקליני רועי סמנה. "גברים תופסים גבריות לפי התדמית המינית שהם יוצרים לעצמם. בסיפורים לחבר'ה הם ינסו להציג גבריות משובחת וחסונה. בנוסף, אצל הגבר הישראלי חלק גדול מההוויה הגברית מתעצבת בצבא. לא בכדי הדיבור המיני הוא מיליטריסטי ועמוס במילים כמו 'לכבוש' ו'לזיין'. כלומר, מדובר בדיבור שטחי וגס. לא מנהלים שיחות עומק על קשיי האינטימיות, אלא מתרברבים בביצועים ובכיבושים.
"אפשר להגיד שגברים מדברים על מין, אבל לא בכנות. במיוחד כשזה מגיע לפגיעות ולקושי בתפקוד המיני. במקרה הטוב הם ייגשו לטיפול - וגם זה בשלב מאוחר ואחרי ייסורים רבים. גבר גם לא יכול לומר שלא בא לו סקס, כי תפיסתית גבר אמור לרצות סקס כל הזמן ולעשות את התצוגה הנרקיסיסטית של גבר מלא און. גבר שיש לו קושי בחשק חווה מכה קשה לאגו".
"בניגוד לאישה שיש לה חופש להביע מגע, ובקלות יכולה לנוח על השדיים של חברתה, לגברים אין חופש להביע אינטימיות. בגיל קטן הם יבטאו מגע דרך מכות, אבל אחרי כן הם מפסיקים לגעת האחד בשני, ומתחבקים כאילו שהם מנערים אבק מהחולצה", מוסיף מעוז יעקב, סקסולוג ומוביל ''אישתר'', תכנית להכשרת מטפלים מיניים. יעקב מסביר ששיח על מיניות נתפס כשיח מאוד אינטימי, וכשההורים לא מדברים על זה ואין את ההעברה הבין-דורית, הגבר גדל כשהוא לא יודע לדבר על מיניות אלא רק לתפקד. אלא שאז, אם מתעורר קושי בתפקוד, הוא מסתיר, מאשים או מתרחק, ובת הזוג תתקשה להבין מה עובר עליו.
"בפועל", מסביר יעקב, "99% מהגברים יחוו לאורך השנים בעיות בתפקוד המיני. יש משקולת מאוד כבדה על הביצועים של הגבר. אפשר אפילו לומר שאצל הגבר יש שני מצבים: עומד או לא עומד. אין אופציה להישאר עם חוסר זקפה, אלא אם אתה ביחסים אינטימיים ארוכי טווח ויש לך יכולת לדבר ולשתף".
"מבחינת האגו, אם הגבר לא מתפקד הוא לא קיים", מוסיף יעקב. "זו נבואה שמגשימה את עצמה כי הגבר נכנס למיטה חרד, ועצם ההתעסקות המחשבתית כבר מגדילה את חוסר התפקוד שלו. הוא לא מחובר לגוף, לא נרגע ומרגיש שמשהו דפוק אצלו. צריך להבין שאיבר המין מחובר לעולם הנפשי והרגשי, וכשיש עומס, לחצים וחרדות, זה משפיע גם על התפקוד".
"גברים לא רגילים לחשיבה רגשית, ולכן הם רוצים לעקוף את הבעיה ולתקן אותה מיד עם ויאגרה", מוסיף סמנה וטוען שגם הנשים לא מקלות בעניין. "מחד, הן מבקשות מהגבר להיות עדין ורגיש, ומאידך הן מצפות שהוא יהיה מאצ'ו ורב-און, דבר שהרבה פעמים גורם לגבר לחוש מאוים", הוא אומר. הגבריות הופכת לחוויה שנמצאת תחת איום, ולגבר יש צורך תמידי להוכיח עד כמה הוא זכר אלפא. "במובן הזה, המיניות הגברית היא מאוד שברירית", הוא מסביר. "אישה שאין לה חשק מיני למשל, לא תרגיש פחות נשית. אצל גברים, לעומת זאת, כל דבר שפוגע בנרקיסיזם הגברי הוא בעל פוטנציאל לפגוע במיניות.
"חוץ מזה, גברים מרגישים כיום חסרי בטחון מול הכוח שיש לנשים. אם האישה מרוויחה יותר מהגבר או שהגבר נושא תחושה שהוא לא מספיק מוצלח בתחומו, המיניות תהיה הראשונה שנפגעת", הוא טוען. יעקב מאשר את חוסר הביטחון: "מספיק שבת הזוג תגיד משהו על המיניות של הגבר ונגמר הסיפור, היא שברה לו את האגו. זו חוויה מאוד מבאסת לנו כגברים שהכול על הזין שלנו. כמה יכולת יש לנו להיות בקשר טוב עם הגוף שלנו, באהבה ובקבלה, במצב כזה?", הוא שואל.
גם לפורנו יש השפעה בעייתית מאוד על המיניות של הגבר הישראלי, ועל חוסר היכולת שלו לבטא את תשוקותיו ותחושותיו בצורה בריאה. "מיניות היא נושא שלא נלמד בבית הספר, וכשאין ממי ללמוד, לומדים מהסרטים הפורנוגרפיים", אומר יעקב. "בכלל, הנתונים מדברים על לא פחות מ-90 אחוזים מבני הנוער שלומדים על המיניות שלהם דרך סרטי הפורנו, שבהכרח יוצרים אצלם חוויית ערך עצמי נמוכה".
לדבריו, זה מתחיל בגודל האיבר שלא משקף את הגודל הממוצע, מה שמשבש לחלוטין את הדימוי הגברי, וממשיך עם ההנחה שסקס חזק הוא בהכרח סקס טוב יותר, שהאישה נהנית בכל זווית ותנוחה, ולא רק שהיא חווה אורגזמה, היא גם משפריצה. "הגבר לומד שהוא לא אמור לגמור לא משנה כמה הסיטואציה מגרה, ושאין צורך ליצור אינטימיות, הרי בפורנו מגיעים מאפס לחדירה תוך 69 שניות", הוא אומר.
"מכיוון שהפורנו מייצר דימויים לא סבירים מבחינת האון ואיבר המין ויוצר ציפיות לא ריאליות, הוא בהכרח פוגע במיניות ובביטחון העצמי", מחזק סמנה ומוסיף שהיום צעירים עושים פחות סקס מבעבר ומעדיפים את התחליף, כיוון שהוא נעדר את המורכבות הרגשית והפיזית. "הפורנו נגיש, לא דורש מאמץ רגשי ותקשורת, לא מצריך חיזור ומשחק מקדים. זו זירה מאוד נוחה עבור גברים, בעיקר כאלה שלא מחוברים רגשית לעצמם או לבת הזוג", הוא אומר.
דוד קליינמן, מייסד "ואהבתם", מחנך למיניות וגבריות ומדריך חתנים, משתף שלצערו גם במגזר הדתי צופים בפורנו. "גברים בטוחים ששחקן פורנו הוא האידיאל. אני מסביר שזה סרט, וכמו שלא תצפו בסופרמן ותנסו לעוף, אל תנסו את מה שאתם רואים בפורנוגרפיה. זו רק פנטזיה".
לדבריו, אומנם ארון הספרים היהודי מלא במיניות, אבל אין דיבור אישי ואין שיתוף, כך שהגבר לא יודע איך הוא מתפקד בהשוואה לאחרים. למעשה, הפעם הראשונה שבה הגבר הדתי מקבל הסבר למיניות אמיתית ורואה איור של האיבר הנשי, היא רגע לפני החתונה במסגרת הדרכת חתנים. "זה קצת כמו ללמד לשחות בתוך כיתה", הוא אומר. "אתה לא יודע איך ירגישו המים".
קליינמן מספר שלגבר הדתי ושומר המצוות לרוב אין גישה למיניות עד החתונה. אסור לו להתעסק עם המיניות שלו ולענג את עצמו. זהו יצר שאין לו מענה, ולגבר אין ברירה אלא להימנע. "זה מעבר מאוד קשה. במשך תקופה ארוכה הגבר חי בתחושה של איסור, וגם בנישואים יש תקופות שאסור לקיים יחסים. כלומר, הגבר הדתי חי בדיסוננס מתמיד לגבי המיניות שלו", הוא אומר.
בעוד שאצל גברים דתיים המיניות בגיל ההתבגרות כבושה ומודחקת, אצל הגבר החילוני, מסבירים המומחים, היא משחקת בגיל הזה תפקיד משמעותי. "מגיל ההתבגרות גבר מקבל הנכחה לגבריות שלו דרך המיניות, לפי גודל האיבר שלו ומספר הכיבושים. בהמשך הוא יגדיר את הגבריות שלו לפי היכולת לתפקד במיטה", אומר יעקב.
את נושא התפקוד המיני היטיב להגדיר הזמר דודו טסה עם השורה: "נכנס ויוצא זאת לא גבריות, זאת סתם גסות רוח". עד כמה גברים מבינים זאת? "גברים טועים לחשוב שהמיניות של האישה זהה לזו של הגבר, אלא שחוסר חשק של האישה לא פותרים עם אביזר מדליק. אני מסביר שאולי היא עייפה ואולי כל עול הבית עליה. כלומר, אם לאישה אין חשק זו לא בעיה שלה, אלא אתגר זוגי", אומר קליינמן.
"גברים לא מבינים שסקס מתחיל הרבה לפני המיטה. מבחינתם אפשר לריב כל היום ולשכב בלילה", אומר סמנה ומוסיף שפעמים רבות גברים יברחו מעימות עם האישה, ויעדיפו לראות פורנו בלילה כשהיא ישנה. "במקרה כזה נעלמים מהמין ממדים של רגש, תקשורת ואינטימיות, וזה הפסד גדול. יחסי מין הם קודם כל יחסים".
6 צפייה בגלריה
''גברים מפצלים תשוקה מהמשפחה, ומשיגים אותה באמצעות בגידות, פורנו וזנות''
(צילום: shutterstock)
צור מצטרף לטענות ומזכיר שגברים מביעים אינטימיות בדרך פיזית, בניגוד לאישה שאצלה העוררות יושבת על מצע רגשי. בנוסף, מציין צור, גברים חווים אינטימיות וקרבה כמשהו מסוכן, לפעמים יותר מנשים, ולכן כדי להקטין את הסיכון להיפגע, הגבר מפצל את התשוקה מהמשפחה ומשיג אותה על ידי בגידות, זנות ופורנו. "גם נשים שותפות בפשע נגד התשוקה", הוא מצהיר. "יש נשים שמרוב שהן ממלאות את תפקיד האימהות, הן מכבות את המיניות. גבר לא יכול לראות באשת ילדיו כמינית, וככל שהאישה אימהית ומטפלת, או לחלופין מזכירה לו את אמו השברירית, הסקס נפגע. אף אחד לא שש לזיין את אמא שלו", הוא פוסק.
עד כמה חשוב לגבר לספק את האישה?
"חשוב מאוד. זה חלק ממה שמכונן גבריות", קובע סמנה. "הבעיה היא שהרבה פעמים האישה עצמה לא מודעת למיניות שלה, ואז הגבר מצוי בחוסר אונים כמי שאמור לספק אותה".
בתגובה לשאלתי, מכנה יעקב את המיניות הגברית "מיניות במלכוד": "האיבר הנשי נסתר והגבר צריך לנחש את טיב המגע לפי הגניחות והנשימות", הוא אומר. "בנוסף, יש תפיסה שגבר שהוא טוב במיטה יביא את האישה לאורגזמה, אלא שכל צד אחראי על ההנאה המינית שלו. נכון יותר ליצור מרחב למיניות, וללמד האחד את השנייה מה אנחנו אוהבים".
קליינמן מסביר שגם בחברה החרדית קיים דגש רב על כך שהאישה תחווה סיפוק. "הגבר מחויב במצווה להביא את האישה לאורגזמה. זו מצווה לכל דבר, ויש להדר במצווה, לעשות אותה כמו שצריך, במיוחד בשבת. זה נחשב עונג שבת, ואם המיניות לא טובה, לא מוותרים ומטפלים".
איך גברים תופסים סטוצים מבחינת החוויה שלהם?
"לאורך זמן, גבר ירגיש ריקנות כי האנרגיה המינית שלו מתבזבזת", מסביר יעקב. "גבר שופך 250 מיליון זרעים, וברגע שהוא פולט הוא מרוקן, והגוף מותש. הרבה פעמים גברים מעל גיל 40 לא רוצים לקיים יחסים, כי זה מתיש אותם ברמה הפיזיולוגית".
"צריך לזכור שלגברים חשוב להתרברב, ולכן כשאתה צעיר יש בזה סיפוק, אבל זה לא ממלא צרכים רגשיים", אומר סמנה. "לא סתם אחרי תקופה קצרה של סטוצים יש רצון למשהו עמוק יותר. בכלל, יש הרבה יותר דמיון בין גברים לנשים ממה שנהוג לחשוב, מה גם שלנשים יש צרכים מיניים ולגברים יש רגשות", הוא אומר. "הבעיה היא שגבר ירגיש לא מספיק גברי אם הוא לא רוצה רק סקס, ואישה תרגיש לא בנוח אם היא רוצה יותר סקס".
ואיך גברים תופסים הטרדות מיניות?
"חל שינוי משמעותי במהלך השנים האחרונות, כשחלק ממנו זה גל ה-MeToo. בעבר גברים הרשו לעצמם למשש ולגעת בלי להרגיש אי-נוחות. היום ככלל גברים יותר זהירים וחוששים. עם זאת, צריך להיזהר מהקיצון השני. הדיון במיניות הפך למשפטי ופרנואידי. גברים חוששים שיאשימו אותם, נשים חוששות שלכל גבר יש כוונה זדונית, זה שדה מלחמתי. נכון יותר לעבור לשיח מקרב ולהבין שכולנו בני אדם, כולנו מורכבים ולכולנו יש רגשות", אומר סמנה.
לדעתו של צור, גברים עדיין מרגישים שהחפצה של נשים היא חלק מהחיזור. "תשוקה מגיעה מרומנטיקה ומהחפצה", הוא טוען. "אך אם גברים היו פתוחים יותר למקומות הפגיעים שלהם, הם היו יכולים להבין יותר את המקומות הפגיעים של הנשים, שאחרי הכול הן עדיין המין החלש. להשתמש בכוח כדי להטריד נשים זה ביטוי של גבריות ישנה, לא מפותחת ומאצ'ואיסטית", הוא מסכם. "ישנה תחושה שמחד, צריך להישמר כי 'גברים לוקחים'. מאידך, עדיין מצפים שהגבר יזום", אומר יעקב, "והתוצאה שגברים מקבלים היא מסר כפול".
"חשוב גם לומר שההתנהגויות הבהמיות של הגבר באות ממקומות פגועים, מחוסר חינוך ומעיסוק פתולוגי בגבריות", מדגיש סמנה. גם יעקב מציין את החשיבות בחמלה: "לא נכון להתייחס לגברים כאל בבונים שדואגים רק לסיפוק המיני שלהם. גברים מדברים אינטימיות כשהם מעניקים חום וקירבה. אלו הן שפות שונות לאינטימיות. ככל שמבינים את המורכבות של גברים - כמה גדולה הציפייה שלהם מעצמם, הציפייה החברתית והציפייה של נשים מהם, מבינים שיש על כתפיהם או על הזין שלהם עומס רב, שמוביל לעיתים להתנהגויות אגרסיביות או לא רגישות", הוא אומר.
אז מה הפתרון? לדידו של יעקב השאיפה צריכה להיות "מיניות מעצימה" - מפגש הוליסטי של הגוף והנפש שבו הערך העצמי של כל אחד מבני הזוג עולה. "תגידו מה עושה לכם טוב. תשאלו את הפרטנרית מה מתחשק לה, דברו על הגבולות והחששות", הוא מציע. בסופו של דבר, הוא מסכם, אינטימיות היא השער למיניות טובה ולשלום בין המינים.
