האם ההייטק יכול להביא שלום? הרי ניסינו כבר הכל – מלחמות, מבצעים, פעולות חשאיות, אפילו שיחות שלום – שום דבר לא עובד. עכשיו, במסגרת סדרת הכנסים "האם ראית את האופק לאחרונה", תציג זיקה אב-צוק, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת סיסקו, חלופה חדשה שכבר עובדת: פלטפורמה טכנולוגית לשיתוף פעולה בין יהודים ופלסטינים, שתאפשר לבנות כאן אקוסיסטם משותף של הייטק.
יוזמת "האם ראית את האופק" מנסה להתמודד, זו השנה השנייה, עם הייאוש שאחז במרבית הציבור הישראלי מהסיכוי להגיע לשלום בין ישראל לפלסטינים. אחרי כמה עשורים של פיגועים וקאסמים מרבית האנשים, כולל אלה שנמנו עם מה שמכונה "מחנה השלום", איבדו את התקווה.
טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
זיקה אב-צוק. אפשר לעשות שינוי
(צילום: יח"צ)

אז מה זיקה, ההייטק הישראלי יחזיר את התקווה לשני הצדדים?
זיקה אב-צוק: "זו הדרך שאני מצאתי לחיות פה עם תקווה, אפילו לייצר את התקווה. אנחנו בסיסקו הקמנו פלטפורמה, שתאפשר את זה. אני רואה את הצמא שיש לאנשים להיות חלק מהקהילה, מהאקוסיסטם. אני אומרת – אפשר לעשות שינוי”.
הפלטפורמה שאב-צוק מדברת עליה היא רשת האבים דיגיטליים, שבאמצעות מערכות של סיסקו מאפשרת לחבר עמדות הדרכה ועבודה בנקודות מרוחקות זו מזו לרשת עסקית משותפת וכן לרשת תקשורת וידאו אינטראקטיבית. בשלב הזה הרשת פרושה במרכזי הייטק שהוקמו על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ובנקודות נוספות שהוקמו על ידי סיסקו. החברה כבר מנהלת קורסים טכנולוגיים להכשרת בעלי מקצוע בתחומי המחשבים והתקשורת, כשהתלמידים פזורים בין רמת הגולן, רמלה, חריש והערבה ואילו המורה יושב בפתח תקווה. לדבריה, הפלטפורמה עומדת לרשותה של כל חברה, שתרצה להשתמש בה כדי להכשיר עובדים או להעסיק אותם שלא בגוש דן ואחד המשתמשים הראשונים הוא המשרד לפיתוח הפריפריה עצמו, שהשתמש בה כדי להקים את קהילת מתחמי העבודה המשותפים "קליקה".
"ישראל הוא סטארט-אפ ניישן אבל אם אתה בדימונה או ב-חורה אתה לא חלק מזה. השאלה ששאלנו את עצמנו היא איך אתה מנגיש את בועת ההייטק של תל אביב לכולם”, מספרת אב-צוק, “כרגע יש 20 נקודות כאלה עם מאות אנשים, שמחוברים באמצעותן, וכל הזמן קמות עוד. אנחנו רוצים להגיע ל-100 נקודות התחברות. ואני אומרת לחברות נוספות: עכשיו יש פלטפורמה ואם אתה רוצה להקים קבוצת לימוד או להעסיק אנשים מהפריפריה או פלסטינים ברמאללה, אתה יכול לעשות את זה. זה קל, לא צריך לעבור במחסומים. ישראל היא בגודל של עיר בינונית בסין, והיא יכולה להיות אקוסיסטם אחד גדול לכולם".
לסיסקו יש עבר עשיר בתמיכה בקהילה ובשיתופי פעולה בין יהודים לפלסטינים. אב-צוק עצמה בתפקידה הקודם כמנהלת "אחריות חברתית" בסיסקו EMEA קידמה פרוייקטים כמו תכנית להעצמת נשים ולצמצום הפער הדיגיטלי, תוכנית לקידום אוכלוסיה חרדית ואף הקימה את "נטע", תנועת נוער טכנולוגית לערבים ויהודים בתחומי ישראל. מכאן התרחבה הפעילות גם מעבר לקו הירוק ובביקור מתוקשר נשיא סיסקו ג’ון צ’יימברס הכריז על פרויקט של 10 מיליון דולר לקידום שיתופי פעולה ישראלי-פלסטיני.

טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
זיקה אב-צוק. אימפקט יותר גדול
(צילום: יח"צ)

הדחיפה הזו הוכחה כיוזמה מוצלחת והיום החברה פועלת במיקור חוץ מול חברות פלסטיניות בגדה, שם היא מעסיקה עשרות מהנדסים, עם מוצרים מחזית הטכנולוגיה. סיסקו לא יחידה אגב, ולצידה גם מיקרוסופט, גוגל, HP, מלאנוקס וחברות נוספות. יש שמונה אוניברסיטאות בגדה עם 40 אלף בוגרים מדי שנה, ונוכחות החברות הישראליות מעודדת רבים ללמוד מקצועות טכנולוגיים. לפי ההערכות יש כאלף אנשי פיתוח פלסטינים, שעובדים עבור חברות בישראל, ככה בשקט, מתחת לראדר, ומייצרים כ-6% מהתל"ג הפלסטיני.
בניגוד לתרומה לקהילה, כאן מדובר בעבודה בליבת העסקים של החברה. “מזה למדתי את העוצמה שיש בעבודה עבור עסקי החברה," אומרת אב-צוק, "כשאתה משרת את הביזנס אתה מייצר אימפקט יותר גדול”.

השאלה היא אם פרויקטים כאלה מקדמים תהליך שלום. אולי כדי לשנות את המצב צריך שחברות גדולות כמו סיסקו, אינטל ואחרות ישפיעו ישירות על מקבלי ההחלטות
"ברשות הפלסטינית עבדנו עם שרים, בישראל זה יותר מורכב, משהו עם היכולת של המנהיגים לקבל את ההחלטות. המנהיגים מפחדים, לא מעזים. אבל אני אומרת שמה שאנחנו עושים כן משנה. אז לא צריך לחכות ולראות אם תוקם ממשלה או לא. הדרך שאני מצאתי לחיות פה עם תקווה, היא לייצר את התקווה. אז עכשיו ייצרנו את הפלטפורמה ואני אומרת – אפשר לעשות שינוי”.

טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
אירוע "האם ראית את האופק לאחרונה" בהאנגר 11
(צילום: דור קדמי)

המסר הזה של זיקה אב-צוק הוא בדיוק מה שחיפשו מארגני מיזם "האם ראית את האופק לאחרונה?", בהם פעילים מרכזיים במחאה החברתית של 2011 כמו שיר נוסצקי, רגב קונטס, ימית אריקסון ורויטל איוב. החלום שלהם לגבש התעוררות חברתית סביב תהליך השלום בדומה לאירועי 2011 אולי תמים, אבל כנראה שצריך אנשים תמימים ונטולי יומרות פוליטיות כדי לגרום לצעירים ישראלים בני זמננו לחשוב ששלום הוא משהו ששווה לצאת בשבילו מהבית.
היוזמה שלהם, שהתחילה בשנה שעברה, מעלה על הבמה מרצים חדים וממוקדים, שמביאים חשיבה חדשה ואולי תקווה חדשה לציבור הישראלי המיואש. למשל איתי אנגל, שמדבר על הסכם השלום באירלנד, פרופ' דן אריאלי מדבר על המניעים הלא רציונליים של הסכסוך, העיתונאית פרנצ’סקה בורי על חיי היומיום בעזה, פרופ' יורם יובל על אופטימיות כתנאי לפיוס, ד"ר אוריאל אבולוף על יוזמת פיוס מהעם למנהיגים או להיפך, פרופ' נורית שנבל על רגישות לעלבונות בקונפליקטים, הסוקר הפלסטיני ד"ר חליל שקאקי על צעירים בחברה הפלסטינית, זיקה אב צוק על טכנולוגיה ככלי לפיתרון הסכסוך.

טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
פרופ' דן אריאלי על במת האירוע
(צילום: דור קדמי)

אז מה רגב קונטס, אומת הסטארט-אפ פשוט תשתמש בטכנולוגיה כדי להביא שלום?
קונטס: “רצינו להביא פרספקטיבות חדשות, רעיונות חדשים, וההייטק הוא דוגמה מצוינת, הוא המפתח. זיקה מראה שבאמצעות הייטק אפשר לעשות שינוי ואנשים רואים שאולי באמת יש תקווה ואפשר לעשות משהו. אחת הטעויות היותר-גדולות שלנו ב-2011 היתה הבטחות יתר. וגם פה, הבטיחו מזרח תיכון חדש וזה לא עמד במבחן הזמן. אבל זיקה מראה שאולי השלום לא יראה כמו שמדמיינים אותו אבל העבודה שלה הביאה לפריחה באוניברסיטאות והשאלה אם יש או אין פרטנר נעשית פחות רלוונטית”.

טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
רגב קונטס
(צילום: דור קדמי)

איך אתה רואה שהפרויקט שלכם מביא לשינוי במצב בין ישראל לפלסטינים?
"הנהגות היום לא קמות בבוקר וקובעת אג’נדה. הן פותחת פייסבוק לראות מה הציבור רוצה. התחבורה הציבורית בשבת למשל, לא הגיעה מהפוליטיקאים אלא מעשרות קבוצות בשטח. אנחנו מנסים להתחיל שיח במחנה שפעם היה דור שלם שדורש שלום ועכשיו כבר לא. האנשים שבאים לאירועים הם צעירים, הממוצע הוא 29.5, הם לא זוכרים את האינתיפדה הראשונה, הסכם אוסלו, הפיגועים, ההתנתקות, מבחינתם הסכסוך הוא כמו כוח טבע.

טכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופקטכנולוגיה ושלום האם הסתכלת לאופק
מקדמים תקווה בדרכי נועם
(צילום: דור קדמי)

"המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית בבינתחומי מצאו שאנשים שהגיעו לאירועים שלנו מיואשים הפכו לאופטימיים לאחריהם. אנחנו עושים אירועים של 1000-2000 משתתפים, מעלים הרצאות בסגנון TED, וזה קורה בהאנגר 11 בנמל עם נקניקיות וצ’יפס. אז אולי זה נשמע מפגר אבל לא, ככה אנחנו עוטפים את זה במקום עם כרזה קודרת בשחור לבן ואדום של שלום עכשיו, מבלי לזלזל, שמטיפה מוסר. אנחנו מנסים לקדם תקווה בדרכי נועם, כמו חב"דניקים”.
פרסום ראשוני: 16:16 , 08.12.19