פרויקט מציאות רבודה (AR) ראשון מסוגו הושק במוזיאון מגדל דוד בירושלים. מפתחת המערכת היא חברת מארס (Mars), סטארט-אפ ישראלי צעיר עם ארבעה עובדים, שטרם גייס שקל אחד. בניגוד למרבית החברות העוסקות בטכנולוגיית מציאות רבודה ומדברות בלשון עתיד, כאן מדובר במערכת שכבר פועלת ומאפשרת לכל אחד להתנסות בה.
חברת MARS
החיבור בין מערכת בחזית הטכנולוגיה לבין מבני האבן וחומות מגדל דוד יוצר חוויה יוצאת דופן. אתה מסתכל על הנוף התנ”כי דרך מסך הטאבלט, ולפתע נפער בור באדמה ומתוכו מגיח לא אחר מדוד המלך. בחור ג’ינג’י בתלת-ממד שמוביל אותך לטיול בחצר המוזיאון עם כתובות עתיקות, מטוסי חיל האוויר בשמיים ושיאו בדו-קרב בין דוד המלך לגוליית. איך זה נגמר, כולם יודעים.
MARS מציאות רבודה במגדל דודMARS מציאות רבודה במגדל דוד
מציאות רבודה במגדל דוד
(הדמייה: MARS)
יום יבוא, ואנחנו נחווה מציאות רבודה דרך משקפי AR שיעצימו את החוויה ויהפכו אותה למציאות של ממש. בינתיים, על מסך הטאבלט, זה שעשוע מהנה שמתאים מאין כמוהו למשפחות: הילדים מתלהבים מהטכנולוגיה והיריות, והמבוגרים מתאמצים לחלץ קצת מידע משמעותי מסיפור העלילה. בהשוואה למדריכים קוליים במוזיאונים אחרים, זו טכנולוגיה מנצחת.
אורי נועם, מנכ"ל החברה, אומר שהמיקוד שלה הוא ביצירת סיפור (Storytelling), לאו דווקא בפיתוח טכנולוגיית המציאות הרבודה: “אנחנו לא ניכנס לפיתוח כלים ל-AR, כי יש שם כמה שחקנים מאוד גדולים ואנחנו לא ננצח חברות כמו יוניטי או אנריל, אז אנחנו לא מנסים”, הוא אומר. “המומחיות שלנו היא לדעת איך לספר סיפור נכון”. לספר סיפור נכון, זה אומר להכיר את המשתמש ולהתאים את הסיפור למה שמעניין אותו. מי שרוצה ללמוד ולהחכים יקבל מידע, ומי שמחפש את הפעילות והדינמיות יקבל משחקים. אנחנו מכירים את זה מאתרי האינטרנט, שמתאימים את המידע שהם מציגים לגולש. מארס עושה את זה במציאות הפיזית, ובכל נקודה לאורך הטיול במוזיאון מתאימה את התוכן למשתמש.

כמו הצ'יף משחר האנושות

אומר נועם: "הבעיה כיום במוזיאונים, גם בבתי ספר, היא שאנשים לא מסתכלים, לא מרוכזים. בשחר האנושות, סביב המדורה, הצ’יף לא התקשה למשוך את תשומת הלב. היה לו יתרון: הוא הסתכל לאנשים בעיניים וידע להגביר את הקול כשצריך, להתקרב, להתרחק. עם טכנולוגיית המציאות הרבודה, אנחנו רוצים בעצם לחזור לזה”.
איך יודעים להתאים תוכן למשתמש? בעזרת בינה מלאכותית (AI) כמובן. מארס מפתחת מערכת למידת מכונה (Machine Learning) שאוספת נתונים על התנהגות המשתמשים, ומאחד לאחד היא הופכת חכמה יותר ומדויקת יותר. “בעזרת הדאטה אנחנו יכולים לשתול בסיפור טריגרים תת-הכרתיים. למשל כשרואים מטוסי אויב בשמיים, אם הנתונים מראים שהמשתמש הוא בעל אופי של גיימר, הוא יכול להפעיל את כלי היריות. משתמש אחר יקבל תוכן יותר אינפורמטיבי", הוא אומר.
MARS מציאות רבודה במגדל דודMARS מציאות רבודה במגדל דוד
מייסדי MARS. מימין: אורי נועם, ניצן רוזנברג וגלעד אבידור
(צילום: MARS)
חברת מארס הוקמה בשנת 2018 על ידי שלושה חברים: אורי נועם, שהוא במאי סרטים ופרסומות ומשפטן בהכשרתו; גלעד אבידור, איש הטכנולוגיה ויוצא החברות פריים-סנס ואפל, וניצן רוזנברג, גם הוא קולנוען ואיש טלוויזיה. זה התחיל מסרט פרסומת ביוטיוב בטכנולוגיית 360 מעלות שהם יצרו יחד לפני כמה שנים. “זה היה חדשני אבל לא מעניין. הבנו שחייבים לשנות גישה, למצוא דרך לגרום לחוויה להיות מעניינת", אומר נועם.
השיחות והדיונים הובילו לרעיון יצירת הסיפור באמצעות מציאות רבודה. פיתוח המערכת נעשה במסגרת חממת הטכנולוגיה של מוזיאון מגדל דוד ובתמיכתה. נועם אומר כי אחת הסיבות שמשכו אותם לאתר היתה העובדה שכחצי מיליון מבקרים פוקדים אותו מדי שנה, מה שאומר הרבה דאטה לפיתוח המערכת - ומפתחי AI, כידוע, לא יכולים לעמוד בפני מקור דאטה מוצלח.
MARS מציאות רבודה במגדל דודMARS מציאות רבודה במגדל דוד
הטכנולוגיה של MARS מזהה את הסביבה
(הדמייה: MARS)
“אנחנו מתרכזים עכשיו בלייצר את הכלי האנליטי, כדי שבעתיד נוכל להציע אותו לחברות אחרות", אומר נועם. אחת התכונות של הניתוח האנליטי היא היכולת להראות מה מעניין אנשים, לאן הם מסתכלים. המערכת מציגה מעין "מפת חום", שמראה את הסצנה כשאזורי העניין צבועים בצבעים חמים יותר. "המידע הזה מאוד חשוב לגופים הגדולים. הם מתים לקבל נתונים כאלה, ועושים מחקרים שמראים לאן הצופים מסתכלים - והיום אנחנו יכולים לתת את זה באמצעות המערכת”.
הלקוח הראשון הוא מוזיאון מגדל דוד, אבל יש כבר לקוחות נוספים בדרך: עירייה בגוש דן, מוסד אקדמי וגם ארגונים יהודיים אמריקניים, שמתעניינים במערכת שתקרב את הילדים לחוויות היהדות. אלא שזו רק ההתחלה מבחינת מארס: “לייצר חוויות זה נהדר, אבל זו לא הדרך לכבוש את העולם”, אומר נועם. “כדי לכבוש אותו צריך את כלי ניתוח הנתונים, והפרויקטים האלה הם יותר בשביל לאסוף את הנתונים כדי לעשות את המערכת יותר חכמה”.
MARS מציאות רבודה במגדל דודMARS מציאות רבודה במגדל דוד
מפת חום חושפת מה מעניין את המשתמשים
(צילום: MARS)
הכלי שיוביל אותם, כך מקווים במארס, לכבוש את העולם מכונה "גוליית”. זהו כלי תמיכה ביוצרי תוכן ומפתחי תוכן של מציאות רבודה. “רוב מי שבונה את המערכות האלה הם מפתחים, שלא יודעים לספר סיפור אבל הם היחידים שיודעים לעשות AR”, אומר נועם. כאן משתלבת המומחיות של אנשי מארס ביצירת סיפורים יחד עם מאגר הנתונים שהם אוספים: הבינה המלאכותית שלהם תהיה מסוגלת לייעץ למפתחים איפה להציב דמויות או מסרים כדי להשיג את מרב ההשפעה.
גוליית ייתן למפתחי תוכן מציאות רבודה מידע מהסוג שאתרי סחר אלקטרוני גדולים רק מתחילים לייצר כיום: יכולת לנתח ולחזות איפה אנשים יתחברו לסיפור ואיפה יישארו אדישים, באיזו נקודה עלולה להיות נטישה, איזה פרופיל של משתמשים יתעניין באיזה תוכן ובאיזו נקודה אפשר לבצע המרה – שכנוע המשתמשים להירשם או אולי לקנות מוצר.

לעלות על הגל

שוק המציאות הרבודה צפוי להגיע בתוך שנתיים להיקף של 160 מיליארד דולר לפי הערכה אחת, שמרנית. פלטפורמות מציאות רבודה על מכשירים ניידים צפויות להכניס 60 מיליארד דולר. שוק הפרסום במציאות רבודה צפוי להגיע ל-20 מיליארד דולר. שורה של חברות נערכות ליום שבו יוציאו לשוק משקפי מציאות רבודה, כאלה שמעלות את המידע והתמונות על גבי המציאות שסביבנו. וכולם מחכים לאפל שתוביל את השוק, שואבים עידוד מאמירתו של המנכ"ל טים קוק על כך שהעתיד הוא ב-AR.
השוק הענק הזה יצטרך ליצור המון תוכן מסוגים חדשים. הפרסומות, הסרטים והמשחקים הקיימים לא יתאימו למדיום החדש. חברות מדיה וגם מפרסמים שיידעו להציע את התוכן הזה יראו הכנסות עצומות, ויהיו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לייצר אותו. הכלים של מארס יעזרו להם לעשות את זה טוב יותר. כמו בגלישת גלים, אתה מרגיש את הגל הולך וצובר עוצמה. אם תהיה בנקודה הנכונה בזמן הנכון, אתה תתפוס אותו בשיאו.
MARS מציאות רבודה במגדל דודMARS מציאות רבודה במגדל דוד
מציאות מדומה, בינתיים באמצעות טאבלט
(צילום: MARS)
מעבדת החדשנות TOD Innovation Lab, שהוקמה במוזיאון מגדל דוד בהשקעה של 2.7 מיליון שקל, היא יוזמה מעניינת על רקע מיעוט הטכנולוגיות בעולמות ההיסטוריה והארכיאולוגיה. מטרת המעבדה היא ליצור מפגש בין יזמי הטכנולוגיה לבין התכנים המוזיאליים ולשדרג את חוויית המבקרים במוזיאון. זוהי מעבדת החדשנות המוזיאלית מהיחידות בעולם, המספקת פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים מעולמות המציאות המדומה והמציאות הרבודה לצורך שדרוג והעשרת חוויית המשתמש והמבקר במוזיאון. המעבדה הוקמה בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים והמורשת.
היוזמה להקמת חממת החדשנות היא של מנכ"לית המוזיאון אילת ליבר: “מבחינתנו זה הגשמת חלום. אנחנו אנשי תוכן במובן העמוק, יש לנו סיפור לספר, והחלום הוא להנגיש את זה, להפוך את זה לרלוונטי. ועכשיו זה קורה, הטכנולוגיה היא השער, המפתח לתכנים האלה. ההחלטה שלי ללכת על מהלך כזה אינה מובנת מאליה, כי אנחנו מוזיאון מוכר שמקבל הכרה על עשייה רגילה של מוזיאונים כמו אירועים וקטלוגים”.
המעבדה ממוקמת בחלל עתיק ומשופץ בקומה העליונה של המוזיאון, עם קשתות אבן אבל גם אלמנטים מודרניים שמשווים לו מראה הייטקיסטי. בדרך ליציאה מהמוזיאון עוברים ליד המקום שבו נפגשנו קודם לכן עם דוד המלך. האמת? פתאום חסר הטאבלט ביד, שמחבר אותנו לדמויות העליזות של דוד וגוליית. אולי באמת הגיע זמנה של המציאות הרבודה.