"בתחילת חודש מרץ נכנסו התקנות לבנייה ירוקה לתוקף, והתקן הפך למחייב בכל הארץ. בפורום ה־15 (פורום 15 הערים הגדולות בישראל - א.ח.) התקן מחייב כבר כמה שנים, אבל עכשיו זה כלל ארצי. זה לא רק מהלך חשוב לאיכות הסביבה, אני רואה בזה גם מהלך חברתי שעושה תיקון היסטורי וגם מחזק את הפריפריה", כך אומרת מנכ"לית מינהל התכנון במשרד הפנים דלית זילבר. המינהל יחד עם המשרד להגנת הסביבה מקדמים כבר שנים ארוכות את התקן, והעובדה שהוא נכנס כעת לתוקף היא הישג. אומנם יש לא מעט חברות וגורמים שונים, שכבר אימצו את הכללים לפני שנים, אך הפיכת התקן לחובה תשנה את המציאות בשטח.
"התקן יוביל לבנייה ידידותית הרבה יותר לסביבה ותורמת לחיסכון", ממשיכה זילבר, "והרעיון הוא שמתייחסים לסוגייה מהרגע הראשון – כבר מהתכנון הראשוני, דרך התכנון המפורט, הביצוע ועד סיום הבנייה. בין היתר יש התייחסות לאופן שבו יעמוד הבניין במגרש לניצול מיטבי של השמש, מה יהיו שיטות הבנייה, החומרים ואפילו המרחק מתחבורה ציבורית. עוד נושאים שהתקן נוגע בהם קשורים לחיסכון באנרגיה, טיפול במים, ניקוז, אופן פינוי פסולת הבניין תוך כדי עבודה ודברים רבים נוספים עד רמת חניית האופניים. כל אחד מאלה מתורגם לנקודות, יש צבירת נקודות בתהליך, והנקודות הופכות לכוכבים. בשלב הראשון התקן הנוכחי מחייב עמידה בכוכב אחד במבני מגורים עד שש קומות. בהמשך זה יורחב. יש גם התייחסות למבני חינוך, שם התקבלה החלטה על הקלה בשל הרצון להתחשב בעלויות משרד החינוך. אנחנו פחות אוהבים את זה, אבל זו הייתה בקשה ממשרד האוצר, וזה נדרש כדי לעבור את המועצה הארצית. כוכב ראשון מתייחס ל־55 נקודות שצבר פרויקט, ובבתי ספר מסתפקים ב־40 נקודות". נציין, כי במסגרת התקן יש חיוב לכוכב אחד, אבל ניתן באותו הדירוג להגיע עד 5 כוכבים בכפוף לשורה של פרמטרים נוספים, כולם בסופו של דבר מובילים גם לחיסכון למשתמשי הקצה – רוכשי הדירות.
זילבר מוסיפה על חשיבות המהלך לפריפריה: "מדובר בחיסכון משמעותי לאורך שנים, אבל עד היום, מלבד 15 הערים הגדולות או אזור המרכז, כמעט שלא נהנו מהתועלות ארוכות הטווח של הבנייה הירוקה. זה גם יעלה את הנושא למודעות, וכבר העלה". במקביל נשאלת השאלה הגדולה, האם התקן המחייב החדש לא ייקר את הבנייה, מה שייקר עוד יותר את מחירי הדירות הגבוהים ממילא. על כך היא משיבה: "במהלך השנים נעשתה בדיקה, והממצאים העידו שההתייקרות במחיר הדירה שולי מאוד, בערך אחוז, כשלאורך שנים החיסכון מאוד משמעותי מהצד השני. צריך להבין שהרבה דברים לא עולים כסף, למשל העמדה של הבניין, אבל זה תורם לבריאות הציבור, ואין להתעלם מכך".
במקביל לתקן החדש, בפורום ה־15 מתקדמים צעד אחד קדימה. מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון בפורום: ״אנו גאים ושמחים על כך שמדיניות הבנייה הירוקה שאימצנו לפני כמעט עשור הופכת לסטנדרט בסיסי של איכות בנייה בכל המדינה. פורום ה־15 ימשיך להוביל את הנושא ויחד עם תחולת התקנות, נכנסת לתוקף עליית מדרגה בדרישות הבנייה הירוקה בערי הפורום". נסביר, שעליית מדרגה זו תחייב את ערי הפורום לכלול מבנים נוספים בתקן הירוק מעבר לדרישה המקורית, והמבנים שנדרשו עד כה לעמוד בתקן, יידרשו לרמה גבוהה יותר מעתה והלאה.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ תומכים במהלך, ואף סבורים שיש להרחיבו. ניר ינושבסקי, סגן נשיא ההתאחדות, מסביר: "תמכנו וקידמנו את החלת התקן הירוק על כל הבנייה. חשוב לזכור, כי ישראל היא מזמינת העבודה הגדולה ביותר, ולכן דווקא עליה מוטלת החובה לאמץ את התקן שעליו החליטה, ולהחיל את התקנות על כל מבני הציבור בה. לאור כניסת התקנות החדשות לתוקף, אנחנו מצפים מהמדינה להוציא קמפיין לציבור כדי להסביר ולחדד את היתרונות בבנייה ירוקה. במקביל יש לטפל בצווארי הבקבוק הבירוקרטיים של בדיקות מעבדה, תקינה ועוד, כדי שהתקן לא יהפוך למקל בגלגלי הבנייה, בתקופה שבה מחירי הדיור רק מוסיפים לעלות. בד בבד אנחנו בהתאחדות הקבלנים ממליצים לכל הקבלנים והיזמים להתכונן לתקנות החדשות מראש. שוק הנדל"ן צריך ללמוד היטב את התקנות ולהטמיע אותן בהצלחה, ומובן שנסייע בהתאחדות בהנגשת המידע, בעזרה בהכנת השוק לתקנות החדשות ובליווי המוצלח של חברינו לתקן החדש".
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, מסכים שהיוזמה מבורכת: "המהלך עתיד להועיל מאוד לסטנדרט הבנייה המקומי. יחד עם זאת, צריך לזכור כי בחלק ניכר מהערים, כדי לקבל היתר בנייה, היזמים נדרשו לעמוד בתקן הירוק עוד טרם הפיכתו למחייב. ברמת השיקולים של עלות מול תועלת, על סמך הבדיקות של המשרד להגנת הסביבה, מדובר בתוספת של כ־2% לעלות הדירה. מנגד זה מוביל לצמצום בצריכת האנרגיה בכ־40%-20%, המים בכ־70%-10%, כמות הפסולת בכ־70%, זאת לצד צמצום פליטות, נשימתיות טובה יותר ועוד. כך, צרכן הקצה, שישלם עוד כמה עשרות אלפי שקלים על הדירה, יקבל מוצר שבטווח הארוך יחסוך לו המון כסף מחד, וישפר את מצבו הבריאותי והתפקודי מאידך".
"רוב היזמים לא הבינו עד היום את הרציונל בתקן ורואים בו נטל"
יזמים וקבלנים רבים מסכימים שמדובר במהלך חיובי ומוסיפים שבמקרים רבים הוא כבר קורה במבני מגורים ומשרדים. בקבוצת הנדל"ן שפונדר־פדלון, למשל, מספרים שהם החליטו כבר לפני שנים לעמוד בהוראות התקן, ובבנייני המגורים האחרונים שבנתה החברה, היא אף החלה ליישם אותו ברמה מחמירה של שני כוכבים ומעלה, בעוד התקן מחייב רק כוכב אחד. בחברה מדגימים את הדברים באמצעות פרויקט Brizo, שנבנה בימים אלה על ידי הקבוצה בשכונת פארק הים בבת ים, שם הוא צפוי לכלול מערכת איסוף של מי מזגנים להשקיית הגינות, תכנון חסכוני באנרגיה למערכות התאורה והתקנת מערכות חסכוניות במים גם במעליות, מיזוג האוויר וכלל הכלים הסניטריים. עו"ד עידו בלושטיין, סמנכ"ל החטיבה היזמית בקבוצה מרחיב: "רוב היזמים לא הבינו עד היום את הרציונל שעומד מאחורי התקן, ורואים בו נטל. התוצאה היא שמעט מאוד מבנים נבנו לפיו עד היום. גם עכשיו, עם כניסת החיוב לתוקף, אנחנו צפויים להיווכח, כי ברוב הפרויקטים התקן ייושם בהיקף המינימלי כדי לצאת ידי חובה. לדעתי, יש כאן פספוס ענק שממנו מפסידים כולם. אומנם השקעה בבנייה ירוקה אכן מייקרת מעט את עלויות הבנייה, אבל היא גם יוצרת בניין איכותי הרבה יותר, באופנים שחורגים מההגדרה היבשה של איכות הסביבה. היא מחייבת אותך לעשות בדיקות שקשורות להצללה, לכיווני אוויר ומשטר הרוחות, והתוצאה היא בניין טוב יותר".
5 צפייה בגלריה
נבנה בתקן מחמיר. פרויקט חלומות ברנע הירוקה באשקלון של שיכון ובינוי נדל"ן
( צילום: רשף תעופה )
צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ומבעלי השליטה בקבוצת סופרין מספר, כי: "מצד היזמים, המשקיעים ובעלי המשרדים, ההשקעה בתקני בנייה ירוקה משתלמת וכדאית. מדובר באלמנטים שמסייעים בשמירה על הסביבה, בריאות העובדים והפחתת זיהום האוויר, אבל גם מייצרים חיסכון בלתי מבוטל בעלויות ובאנרגיה, למשל כשמדובר באמצעי לאגירת חום בחורף ואוורור או קירור בקיץ או חיסכון במים ובתאורה. אומנם בשלבי הבנייה העלויות למערכות אלה גבוהות יותר בדרך כלל, אך לטווח הארוך התרומה גדולה יותר. המודעות הגוברת בתחום משפיעה באופן ישיר גם על העסקים, בכל הנוגע להשכרת שטחים בבנייני משרדים חדשים. חברות הייטק גדולות ובפרט בינלאומיות, המחפשות שטחים בישראל, כמעט תמיד יפנו למגדלים בעלי תקני בנייה ירוקה מחמירים, כתקן ה־lead הבינלאומי".
לדברי שמאי המקרקעין ישראל יעקב, ההבדל במחיר גבוה יותר בפועל מהנטען: "כיום קיים פער בין הרצון של המדינה והיזמים לבנות ירוק ובין רוב הציבור. כבר מעל עשר שנים מוקמים בישראל פרויקטים בבנייה ירוקה, והעלות ליזמים גבוהה יותר. במסגרת דו"חות הליווי שאנחנו מפיקים, אנו רואים שעלות הקמת פרויקט בבנייה ירוקה יכולה להגיע ל־5% ואפילו 8% יותר מבנייה רגילה – תלוי כמה 'ירוק' היזם החליט להיות ואיזה תקן אימץ. הבעיה אינה היזם, אלא חינוך השוק. רוב הלקוחות לא מתעניינים בסוגיית הבנייה הירוקה וביתרונות, שבעתיד חוסכים להם כסף. אני צופה שהשינוי הגדול יגיע בדור הבא, בעיקר אצל הילדים שלנו. הם אלה שישאלו את השאלות וידרשו לבנות אקולוגית".
"לחייב בעוד תקן כשמחירי הדירות נוסקים, זה אבסורד"
בעוד רבים מברכים ומהללים את כניסת התקן החדש, יש גם מי שחושב שזה לא הזמן הנכון. רוני בריק, שותף בחברת אשלי לי־רן -התחדשות עירונית ונשיא התאחדות בוני הארץ לשעבר, מסביר: "כניסתן של תקנות הבנייה הירוקה כמחייבות כעת היא מהלך שעל פניו נשמע מתבקש. קיימת ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות והציבור, שמשבר האקלים כאן ודורש טיפול. במיוחד לאור העובדה, כי לענף הבנייה יש השפעה מרכזית על הנושא, כשעל־פי ההערכות, בניינים אחראים לכ־60% מצריכת האנרגיה ולכשליש מהפליטות הפחמניות בישראל. עם זאת, בתקופה שבה מחירי הדירות נוסקים, לחייב קבלנים לתקנות שהן וולונטריות כבר 17 שנה - זה אבסורד, כיוון שתוספת העלות המשוערת לכל דירה היא בגובה עשרות אלפי שקלים. בעת הזאת ספק אם צריך להוסיף למחיר הבנייה גם עלייה ברכיב זה, בפרט שברור כי ההוצאה תתגלגל לרוכשים".
גם אדריכל רון שפיגל מאיר את הבעייתיות במהלך הנוכחי: "התקן הוא מאוד כוללני ולא מספיק מובן. הרבה פעמים אנשים לא יודעים בדיוק מה כדאי להם לבקש או לא, וזה צריך להיות יותר ברור, כמו התקנים בחו"ל. יש כבר מקומות שמחייבים בנייה ירוקה, וזה משפיע על מחירי הדיור. הבעיה היא הבירוקרטיה, כי אף אחד לא בדיוק יודע איך לקיים את זה, יכול להיות שזה גם עניין של זמן. יש כאן השפעה של כמה אחוזי התייקרות בעלות הבנייה - יותר חלונות, חומרים שבשלב ראשון יהיו יותר יקרים, חומרי בידוד יותר יקרים, אך בסוף עבור הדיירים הבנייה תהיה חסכונית יותר, בעלת בידוד מתאים יותר ופגיעה פחותה בסביבה. זה צעד מבורך, הוא עדיין בחיתולים מבחינת ישראל, אבל עם הרבה כוונות טובות".
בנייה ירוקה - זה כבר קורה בשטח
עוד לפני שהתקן נכנס לתוקף ומחייב את כולם, יש כבר דוגמאות ליישומו בשטח בקרב חברות שהחליטו לפעול בתחום.
"רוטשטיין בחרה בצורה וולנטרית, עוד לפני החלתו של התקן החדש, להיכנס לתחום הבנייה הירוקה כשהתחום בארץ עוד היה בחיתולים, מתוך הבנה אמיתית של חשיבות הנושא", אומרת אורטל ליבר, סמנכ"לית שיווק של החברה. "היום כל הפרויקטים שלנו נבנים לפי התקן. אנחנו עושים את זה מתוך אמונה, שזו הדרך הנכונה לבנות, ולא כי זה אמצעי שיווקי למכירת דירות. מבחינת הלקוחות, אני חשה שהנושא חשוב יותר בתל אביב והסביבה, אבל המודעות מתפשטת גם למקומות אחרים, בעיקר בשנתיים האחרונות כשההתחממות הגלובלית ושמירה על הסביבה הפכו ליותר מתוקשרות. יש יתרונות בבנייה ירוקה והלקוחות מבינים את זה באופן אינטואיטיבי, כמו שתילה של גינות, התכנון וההעמדה של הבניין באופן אופטימלי לחיסכון באנרגיה והתקנת מערכות שחוסכות בחשמל ובמים. בנייה ירוקה תורמת לסביבה וגם חוסכת לרוכש בעלות המחיה - כך למשל, מתחם המגורים רוטשטיין באיינשטיין בצפון נתניה מבטיח חיסכון משמעותי ומאפשר סביבה נטולת זיהום, בידוד תרמי שחוסך אלפי שקלים בחשמל, לצד פתרונות אקוסטיים להגנה בפני רעש ולפרטיות מרבית".
"תקן הבנייה ירוקה הוא גישה הדוגלת ביצירת סביבת מגורים, עבודה ומחיה בריאה ונוחה יותר, באמצעות תכנון, בנייה ותפעול של מערכות וחומרים ירוקים יותר, שאינם מזהמים. כחלק ממגמה עולמית, ומתוך הבנה כי הנושא מהותי לדיירים, שמנו לנו למטרה לחסוך באנרגיה ובמשאבים ולצמצם את הפגיעה בבריאות, באיכות הסביבה ובטבע", כך אומרת עידית פראתי, סמנכ"לית שיווק ICR. לדבריה, החברה מתייחסת לעולם הבנייה הירוקה כבר בשלב הראשוני של תכנון הפרויקטים, על ידי יישום תקן 5821 לבנייה ירוקה. דוגמה לפרויקט שעומד בתקן זה הוא אושן פארק - שני מגדלי מגורים בנתניה. פראתי: "הפרויקט שואף לעמוד גם בתו התקן האמריקאי - WELL, וזאת באמצעות אלמנטים הקשורים לשמירה על הבריאות והסביבה וכן לרווחת הדיירים. הדבר מיושם בין היתר בשטחים המשותפים בפרויקט וכן באלמנטים נוספים בתכנונו. למשל, המגדלים תוכננו בהתאם לכיווני רוח מרכזיים ובאופן שיאפשר אוורור טבעי בחלל הדירה, עם תאורה טבעית לאורך שעות היום. תוכננו גם רכיבי הצללה כדי לשמור על תאורה טבעית, התורמת לשיפור הראייה ולנוחות חזותית. חומרי הבנייה בפרויקט הם חומרים בריאים בעלי תו ירוק. החומרים אינם פולטים תרכובות אורגניות נדיפות, עומדים בדרישות לרמות הפליטה המפורטות בתקן ישראלי, ותורמים לשמירה על איכות האוויר בפנים המבנה. הגינון בשטחים המשותפים תוכנן באופן שיאפשר שהייה נוחה בימים חמים על ידי נטיעת עצים היוצרים רצף צל, אך עם זאת קיימת חשיפה לשמש נעימה בחורף. הבידוד התרמי במבנים מאפשר שימוש מופחת במערכות מכניות לחימום וקירור, שהייה נוחה ואוויר נקי וחסכוני באנרגיה. איכות אקוסטית - במגדלים הוטמעו אלמנטים לבידוד אקוסטי - מעטפת המגדל, פירי מעליות, רעש ממתקני תברואה, קירות הפרדה בתקרה־רצפה, שמטרתם לשמור על שהייה שקטה ונעימה בתוך הבית".
ירון לוי, מהנדס ראשי של חברת מטרופוליס, מוסיף: "מטרת הבנייה הירוקה היא ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים ומתכלים. במתחם מטרופוליס הרצליה אנו מיישמים אלמנטים רבים של בנייה כזו, כאשר החשוב שבהם נוגע לאנרגיה: הגדלת פתחי החלונות, בידוד מוגבר בקירות החוץ, בית חכם עם תוספות מיוחדות לחיסכון בחשמל, המאבחן צריכת יתר במכשירים זוללי חשמל ומאפשר לדיירים לאתר תקלות במכשירים אלו. בנוסף אנו מתקינים מערכת חימום מים סולארית לקומות נוספות מעבר לשבע הקומות העליונות, הנדרשות על־פי החוק. מלבד ההתייחסות לצריכת האנרגיה, מיושמים גם אספקטים של מים, פסולת, תחבורה וניהול אתר הבנייה".
רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלי קבוצת רמי צרפתי, מדגים אף הוא את השינוי בבנייה: "אנחנו עובדים לפי התקן הירוק כבר בפרויקטים הנוכחיים שלנו, ואף שהיא מייקרת את מחירי הדירות, בטווח הארוך זה ישתלם מאוד לרוכשים שיחסכו בחשמל ובאנרגיה. לדוגמה, כשמתכננים את הקירות, צריך להכניס לחישובים עוד 5 ס"מ של בלוק בטון מבודד לצורך הבידוד התרמי. כל פרויקט נבחן על־פי התקנים ומקבל ציון. המינימום הנדרש על ידי הרשויות המקומיות כיום הוא ציון של 55 נקודות כדי לאשר את הפרויקט. לזאת יש להוסיף את החובה להשתמש בחומרים בעלי תו תקן ירוק עבור הבנייה, למשל בטון, אלומיניום, ברזל, חול, טיח ועוד רשימה ארוכה".
קבוצת הורוביץ מקימה את "מוזה" בגליל ים, פרויקט הפיילוט של הקבוצה בתחום הבנייה הירוקה. "הושקעו בו משאבים רבים וחשיבה מעמיקה ליישום של בנייה ירוקה", מספרת חני הורוביץ, מנכ"ל ובעלים קבוצת הורוביץ. "עלויות הביצוע, שהן מרכיב כבד בסך עלויות הפרויקט והן בדרך כלל ההוצאה העיקרית למעט רכישת הקרקע - גדלות בהיקף של כ־5% מסך עלויות ההקמה בגין יישום מחמיר של התקן הירוק. בפרויקט יש לדוגמה שימוש בהצללה, זכוכיות LOW E, שמקטינות את עוצמת הקרינה ומפחיתות את צריכת החשמל. כתוצאה מכך לא צריך להפעיל מזגן לצורך קירור או חימום. כמו כן לבניין יש מעטפת תרמית, כך נחסמים הפרשי הטמפרטורות ושוב נחסך השימוש במיזוג האוויר המלאכותי. גם התאורה הטבעית שנכנסת לתוך הדירות ממוקסמת".
התקן הירוק: כל מה שחשוב לדעת
הדס פאר, ראש תחום בנייה ירוקה במעבדות איזוטסט, סייעה לנו להבין מה כולל התקן, מה יתרונותיו וכיצד מומלץ לפעול בעניין
ממתי קיים התקן? התקן הישראלי לבנייה ירוקה קיים משנת 2005, כאשר בשנת 2011 החל להיבדק על ידי מעבדות כגורם שלישי, שמבטיח עמידה בדרישות התקן השונות. ב־2013 אומץ התקן על ידי ערים גדולות בארץ כחלק מדרישות עירוניות וכחלק מהליך הרישוי.
במה מתמקד התקן? התקן הישראלי לבנייה ירוקה עוסק במספר תחומים, שנועדו לתכנן ולבנות מבנים שהשפעתם על הסביבה פחותה, וכפועל יוצא מכך הם גם חסכוניים יותר באנרגיה, כלומר בכסף לדייר. כמו כן התקן עוסק בנושאי בריאות, ועל כן יתרונותיו עבור משתמש הקצה מרובים וחשובים.
איך בוחנים האם מבנה עומד בתקן? כדי להבטיח שדרישות התקן מתקיימות, מעבדות המאושרות על ידי הרשות להסמכת מעבדות, בוחנות כל פרויקט לגופו את העמידה בדרישות התקן בשלבי התכנון והבנייה, ועל-פי הייעוד ושלביות הבנייה (בנייה חדשה, שיפוץ, תוספת).
כל המבנים הירוקים זהים זה לזה? בעוד תנאי הסף מהווים ניקוד חלקי, כל פרויקט רשאי לבחור מבין סעיפי התקן השונים כיצד ישלים את הניקוד הנדרש. על כן כל פרויקט שקיבל אישור עמידה בת"י 5281 לבנייה ירוקה, יכול להיות שונה משכנו, וזאת בהתאם לסעיפים שבהם ביקש לעמוד.
איך רוכש דירה יכול לברר מה האלמנטים הירוקים בבניין שבו הוא מתעניין? אפשר לבקש מהיזם את טבלת הניקוד, ולראות בזכות אלו סעיפים התקבל האישור לעמידה בתקן. היזם אינו מחויב לחשוף זאת, והוא רשאי לבחור בכך על־פי שיקוליו.
מה כדאי לדעת לפני רכישת דירה? לבדוק שהפרויקט קיים ברשימת הפרויקטים הירוקים של המשרד להגנת הסביבה. גם אם הפרויקט טרם סיים את הליך ההסמכה (אם הוא נמצא בשלבי ביצוע, למשל), הוא רשום במערכת. המידע הקיים שם מוגבל ומספק נתונים כלליים בלבד, אבל עצם קיומו במערכת מאפשר להבין שהוא מבוקר על ידי מעבדה מאושרת.
כיצד נברר מה הדירוג האנרגטי של הדירה והאם ניתן לשפרו? ניתן לבקש את הדירוג האנרגטי של יחידת הדיור. אתם יכולים לנסות ולשפר את הדירוג, אם הוא לא מספיק גבוה בעיניכם, אך מומלץ לעשות זאת בשלב תחילת העבודות, כדי שייושם כחלק משלבי הבנייה. כחלק מכך ייתכן שתרצו לשפר את הזיגוג או להוסיף בידוד תרמי. כדי לקבל החלטות, מומלץ להיוועץ עם היועץ התרמי שחישב את הדירוג האנרגטי. דירוג אנרגטי C הוא, למעשה, שיפור של כ־20% לעומת צריכה אנרגטית של דירת ייחוס. נתוני דירת הייחוס נקבעו על־פי צריכת האנרגיה הממוצעת לבית אב בישראל על־פי נתוני הלמ"ס. דירוג אנרגטי B הוא שיפור של כ־30% חיסכון וכן הלאה.
משרד הבינוי והשיכון: המדריך לתשתית נכונה לעצי הרחוב
בנייה ירוקה והתמודדות עם משבר האקלים קשורים לבנייה עצמה, אך גם למה שקורה במרחב הציבורי, למשל המדרכות ברחובות שבין הבניינים והעצים שאמורים להעניק צל להולכי הרגל. מדריך חדש של משרד הבינוי והשיכון עוסק במציאת פתרונות יצירתיים לבעיה רחבה המוגדרת כקונצנזוס, שעיקרה הוא הקושי של עצים לשגשג ולהתפתח במרחב העירוני המרוצף.
המוסכמה העומדת בבסיס המדריך היא שבאמצעות השיטות הנהוגות כיום, העץ לא מצליח להתפתח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אולם במקומות שבהם העצים מצליחים להגיע לשיא גודלם ותפארתם, תועלתם אדירה, והם ממלאים תפקיד חשוב ביצירת מרחב עירוני איכותי ובר־קיימא.
במשרד הבינוי והשיכון מסבירים, כי המדריך החדש מבוסס על שעות רבות של התייעצות עם מומחים בתחום האגרונומיה, הנוף, ההשקיה, הביסוס הקונסטרוקציה ועוד, ומציג דרכים חדשות לחשיבה ותכנון נכון של תשתית לעצים ותנאי הגידול של העץ. במדריך מוצגות חמש קבוצות עיקריות לסוגי פתרונות – ערוגה בודדת, תעלה המשכית, תקרת בטון, אדמת מבנה וארגזי תמיכה. עוד מתייחס המדריך לשיפור תנאי העץ, באמצעות שכלול מערכת ההשקיה הנדרשת, אוורור בית הגידול, הנחיות גינון וחיפוי, הגנה מדריכה ועוד. לבסוף נוכל לשפר את יכולת הצמיחה של העצים והגדילה שלהם לאורך שנים, ולצד זאת נשפר את הנראות והאסתטיקה של הרחוב. לעצים תועלות בשיפור איכות האוויר; במיתון אי החום העירוני; בעידוד הליכתיות והפחתת נסועה ברכב פרטי; בתרומה לחיי רחוב עשירים; במיתון זרימות הנגר העילי; בשיפור המגוון הביולוגי; בהעלאת ערך הנדל"ן; בחיזוק הבריאות הנפשית והפיזיולוגית; וביצירת סביבה אסתטית. כל התועלות הללו ונוספות מתקבלות מהעץ הנשקף מחלון הבית ועד להליכה נוחה ומזמינה תחת נוף העצים ברחוב אל המכולת הקרובה, בית הספר, הגינה או כל פונקציה שכונתית אחרת. "המדריך החדש מציג מידע פורץ דרך בתחום תשתית העצים במרחב הציבורי", אומרת שירי פונדמינסקי, אדריכלית נוף במשרד הבינוי והשיכון. "מדובר בתחום ידע חדש, המביא עימו תועלת ענפה לציבור, נוכח משבר האקלים ולמול המרחב הציבורי ההולך ופוחת. במיוחד מול אתגר חשוב זה אנו נדרשים למקסם את החשיבה על תכנון מיטבי בשטחים הפתוחים בישראל. על רקע המשבר הסביבתי ושינויי האקלים, משמעותו ונחיצותו של מרחב זה הולכות וגדלות. לפיכך מוטלת אחריות כבדה על כל הגורמים הפועלים במרחב הציבורי ומשפיעים עליו, לשפרו, וכך פעלנו ונפעל גם בעתיד".
בנייה ירוקה - הדור הבא: היישום הירוק
נקודה למחשבה / ארז בהריר, משנה למנכ"ל שיכון ובינוי
במהלך 2022 התקן לבנייה ירוקה 5281 הפך למחייב. תקן זה עוסק בעיקרו בבניין, והוא תוצאה של עבודה רבת שנים של המועצה לבנייה ירוקה ובסיסו בחינה של המבנה ותכנונו כך שיעמוד ביעדי שימור אנרגיה, מים, אקלים ועוד. ב־2019 הוציאה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה את "שכונה 360", מדריך לתכנון ופיתוח סביבות מגורים בראי עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות.
עתה אנו נדרשים לשילוב ומיצוי של יכולות לכדי יצירת השלב הבא בבנייה הירוקה – השמה ירוקה. שיכון ובינוי חרטה על דגלה את הובלת תחום הבנייה הירוקה ואימצה כבר בשנת 2008 את התקן ובונה פרויקטים על-פי עקרונות אלו. תקן זה מביא להקטנת פליטות גזי החממה, לחיסכון בצריכת האנרגיה, לצמצום צריכת המים וכו'. כמו כן פרויקטים שונים של הקבוצה בארץ ובעולם הוסמכו לתקן LEEDהאמריקני לבנייה ירוקה.
הדגש כעת הוא בתכנון לעתיד, תוך הסתמכות על התמורות הטכנולוגיות החדשות. כניסתו המשמעותית של הרכב החשמלי לחיינו היא נקודת מפנה, וניתן לראות יותר רכבים כאלו על הכביש בד בבד עם הדרישה להתקנת עמדות הטענה בבתים ובמקומות העבודה. מלבד מעבר לטכנולוגיות ירוקות יותר, מטרתנו לעודד את ההסתמכות על פתרונות תחבורתיים, שישפיעו על השכונה ועל העיר בכלל. אימוץ ערכי קיימות לא מסתיים בסיסמאות, אלא במתן אפשרות ועדיפות לאימוץ טכנולוגיות ירוקות חדשות, למשל שימוש ברכב שיתופי והעדפת תחבורה ציבורית.
אך לא רק זאת, אנו מציעים ממשקי אנרגיה חדשים בין תעסוקה ומגורים וקידום הרגולציה בתחום כדי לאפשר מענה מיטבי וחסכוני בצריכת האנרגיה האזורית. מחזור מים אפורים לטובת גינון, טיהור שפכים, פיתוח מערכות פינוי אשפה פניאומטיות כלל-שכונתיות עבור מתחמים ומערכות בקרה ואופטימיזציה של חשמל ותקשורת הם פתרונות שאנו שואפים להטמיע בשכונות שאנו מפתחים. מתן מענה לבעיות עירוניות שבעבר היו נחלת הרשויות בלבד, לצד יצירת שיתוף פעולה בין השוק הפרטי למגזר הציבורי הם המפתח למעבר מתכנון ירוק להשמה ירוקה.
