1. מעבירים את המיצים דרך מסננת דקה אל תוך מחבת טפלון גדולה ומציתים אש בינונית. מוסיפים את ההל והשום ומצמצמים באיטיות עד לקבלת נוזל צמיג משהו – כזה שמשאיר עקבות על כף של עץ אחרי שמרימים אותה מן המחבת. מכבים את האש ומחכים דקה.
2. מוסיפים את החמאה למחבת ובעזרת מברשת בישול או כף עץ מעלימים אותה בתוך הנוזל, ממליחים.
3. בעזרת כף או בעזרת המברשת מצפים את המנה שבחרתם לללות עם הרוטב.

כמה הערות חשובות:

1. מידת הצמצום המדוייקת של הנוזל היא דבר עדין מאוד. צמצום עדין מידי ייצור רוטב דליל שלא יידבק אל המזון וסתם ייצור שלולית בצלחת. צמצום יתר ייתן לנו סירופ צמיג מידי שלא יתפזר באופן אחיד על פני כל המנה. השימוש בצפוי של כף עץ כנייר לקמוס לבדיקת צמיגותו של הרוטב יכולה לעזור בענין הזה. הכף צריכה לצאת מן הרוטב עם סימנים מסויימים של הרוטב עדיין עליה ולא להיוותר ערומה. נסו ותלמדו בעצמכם.
2. גם על נושא החמאה והמסתה ברוטב ראוי להגיד מספר מילים. אנו רוצים ליצור תחליב, לחבר בין החמאה והנוזל כדי להעשיר את הרוטב ולהסמיך אותו. אם נעשה זאת בזמן שהאש דולקת והרוטב ממשיך להצמצמם יש סכנה שהרוטב 'יישבר' לנו והחמאה תפרד מן הרוטב. הירידה בטמפרטורה של הרוטב שלאחר כיבוי האש מבטיחה שהחמאה תתמזג לה בקלות עם הנוזל ונקבל תחליב מושלם.
3. עדיף להוסיף את החמאה ממש ברגע האחרון ולחמם את הרוטב לפני הוספתה, כי חימום מחדש של רוטב עדין שכזה עשוי "לשבור" אותו ממש מול עינינו הנדהמות.