חצי שנה אחרי שאיתן סטיבה הוכרז כאסטרונאוט הישראלי השני, הוצגה היום (ד') רשימת 44 הניסויים הנבחרים, שיבוצעו על ידי סטיבה במסגרת משימת "רקיע". "ההתרגשות עצומה", אמר סטיבה בריאיון לאולפן ynet לקראת השיגור לחלל, שצפוי בתחילת 2022. בחלק התחתון של הכתבה: רשימת כל הניסויים.
על פי התכנון, הניסויים יישלחו לחלל במסגרת משימת Ax1 של חברת Axiom Space, המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית. על הניסויים, שיבוצעו בכפוף לאישור נאס"א ו-Axiom Space, הכריזו קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה בטקס במרכז פרס לשלום ולחדשנות.
6 צפייה בגלריה
איתן סטיבה בריאיון ל-ynet
איתן סטיבה בריאיון ל-ynet
איתן סטיבה: "החלל מעורר השראה"
(צילום: ניצן דרור)
6 צפייה בגלריה
הלוגו של המשימה
הלוגו של המשימה
הלוגו של המשימה
(עיצוב: Brave Branding)
"בחודשים האחרונים אני בארץ ועושה את ההכנות עם המדענים ועם הילדים ששולחים איתי ניסויים ועם בתי הספר והמורים שמכינים תוכניות חינוכיות שאני מתכנן לבצע שם בחלל", סיפר סטיבה ל-ynet. "אני פוגש ילדים ובאמת כולם רוצים לקחת חלק בתוכנית החלל הזאת כי החלל מעורר השראה, מפתח את הדמיון, יוצר חלומות".
סטיבה, איש עסקים בן 63, היה בעבר טייס קרב ונחשב ל"אלוף הפלות" – הוא הפיל ארבעה כלי טיס תוך דקות בקרב אוויר במלחמת לבנון הראשונה, ושירת תחת פיקודו של אילן רמון. סטיבה עתיד לשהות בתחנת החלל 200 שעות, ויחד איתו צפויים לטוס לחלל גם האסטרונאוט הוותיק מייקל לופז אלגריה - סגן נשיא Axiom Space כיום – וכן היזם האמריקני לארי קונור והפילנתרופ הקנדי מארק פאתי.
לדבריו, באוקטובר הוא יטוס למרכז האימונים של נאס"א: "אתאמן שם וגם במתקנים של הרוסים, היפנים והאירופאים כדי להכיר את תחנת החלל מקרוב. הלחץ הגדול יהיה בספירה לאחור, 10, 9. שם תתחיל באמת ההתרגשות המטורפת". הוא ציין כי מועד השיגור המדויק עדיין לא ידוע: "זה עוד לא נסגר כי החללית שאני טס בה שוגרה לפני שבועיים. היא נמצאת כרגע בתחנת החלל וכשהיא תחזור יידעו לתת תאריך מדויק".
6 צפייה בגלריה
ראובן ריבלין ואיתן סטיבה
ראובן ריבלין ואיתן סטיבה
ריבלין וסטיבה, עם ההכרזה בשנה שעברה
(צילום: מארק ניימן / לע"מ)
6 צפייה בגלריה
אילן רמון
אילן רמון
אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון
(צילום: איתן עמית)
בתשובה לשאלה כיצד הוא מתמודד עם הביקורת על כך שלמעשה קנה בעשרות מיליוני דולרים את הכרטיס לחלל, ענה סטיבה: "תוכניות החלל בעולם מובלות כיום על ידי המגזר הפרטי, תראו את אלון מאסק. ככל שיותר אנשים פרטיים יהיו מעורבים, התחום יתפתח, המחירים יירדו, וזה יהיה הרבה יותר נגיש לכל מי שירצה".
לסטיבה קדם כמובן אילן רמון, שנספה עם צוות מעבורת החלל "קולומביה", עם חזרתה לאטמוספירה. על התואר "האסטרונאוט הישראלי השני", אמר סטיבה: "אפשר יהיה לתת לי אותו כשאחזור מהמשימה". ומה ייקח איתו לחלל: "יש לי רעיונות, יש רשימה, אבל אם יש לך המלצות אני אשמח לקחת את זה בחשבון".
הניסויים שיבצע סטיבה בחלל נבחרו על ידי ועדה מדעית-טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. "משימת 'רקיע' מגשימה חלומות של יזמים, חוקרים ומדענים ישראלים, ומביאה לידי ביטוי שיתופי פעולה בינלאומיים עם מוסדות האקדמיה והמחקר המובילים בעולם", אמרה קרייס. "הניסויים הנבחרים מביאים לידי ביטוי קשת רחבה של תחומי מדע וטכנולוגיה - קרינה, גנומיקה, אימונולוגיה, תפקודי מוח, תקשורת קוונטים, אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות (אגרו-טק), תקשורת, אופטיקה, רפואת עיניים, מכשור רפואי ומחקר מחלות".
6 צפייה בגלריה
(ענבל קרייס: "משימת 'רקיע' מגשימה חלומות של יזמים ומדענים")
6 צפייה בגלריה
מייקל לופז אלגריה. בצוות המיועד עם סטיבה
מייקל לופז אלגריה. בצוות המיועד עם סטיבה
מייקל לופז אלגריה. בצוות המיועד עם סטיבה
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת "רקיע", הוסיף: "מספר הניסויים הגבוה מציב את 'רקיע' כמשימה הפרטית המאוישת המשמעותית ביותר בהיסטוריה. רק בשבוע שעבר נפגשנו עם בכירי SpaceX ונאס"א שנדהמו מעושר הניסויים שאיתן עתיד לבצע בחלל. נדבך חשוב במשימת 'רקיע' הוא המשך החזון של רונה רמון ז"ל לשלב בין מדע מתקדם לחינוך והשראה. צוותים חינוכיים מכל הארץ יעבדו על הניסויים המדעיים. בחזוננו, כשאיתן יבצע כל ניסוי בחלל - ילדים בישראל יצפו בו בשידור חי ויוכלו לבצע את אותו הניסוי בכיתה במקביל. כך נחשוף את הדור הצעיר לתחום המדעים, הטכנולוגיה והחלל".
בשם נציגי הפרויקטים הנבחרים דיבר באירוע פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. "זריקת אנדרנלין - אין מילים אחרות לתאר את מה שהמשימה הזאת עשתה ועושה לקהילת החלל בארץ"', הוא אמר. "זו הזדמנות יוצאת דופן בכל קנה מידה. לוח הזמנים מטורף, האתגרים עצומים, אבל נצליח; זה הדי-אן-איי שלנו בישראל ובזה אנחנו טובים. תודה מיוחדת לאיתן סטיבה על בחירתו שלא להסתפק בחוויה האישית, אלא להקדיש למדע את המסע המופלא הזה, שאליו הוא לוקח את כולנו".

44 הניסויים שבדרך לחלל

  1. ניסוי ILAN-ES, תצפיות מהחלל על שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספרי נוספות בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם. חוקר ראשי: פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
  2. ניסוי GALI - מעקב אחרי התפרצויות קרני גאמא באמצעות חיישן בדיוק גבוה (ביצוע מחוץ לתחנת החלל). חוקר ראשי: רועי רחין במעבדה של פרופ' אהוד בכר, טכניון.
  3. ניסוי CAPSULE-COTS - פיתוח מערכת הגנה לרכיבי מדף אלקטרוניים להטמעה במערכות חלל. חוקר ראשי: יואב שמחוני, אוניברסיטת תל אביב.
  4. ניסוי Thruster-Arc-Vacuum - הדגמת והוכחת הנעה באמצעות טכנולוגיית VAT בחלל. חוקר ראשי: ד"ר יגאל קרונהאוז מהטכניון.
  5. ניסוי AstroRad - בחינת דור חדש של חליפת הגנה מקרינה. חוקר ראשי: ד"ר אורן מילשטיין, חברת StemRad.
  6. ניסוי Lab Advanced SpacePharma - מעבדה מיניטורית בתחנת החלל לשם ביצוע בדיקות כיול, אמינות והדירות. חוקר ראשי: חברת SpacePharma R&D Israel.
  7. הדגמת טכנולוגיית בקרת זרימה להפעלת רחפן אוטונומי בתחנת החלל הכולל יכולת עיבוד תמונה למעקב אחרי איתן סטיבה. חוקרים ראשיים: שי מונאט ומלודי קורמן, אוניברסיטת תל אביב.
  8. יצירת עדשה באמצעות נוזל צמיגי בתנאי מיקרו כבידה לשימושים אופטים. חוקר ראשי: פרופ' מורן ברקוביץ' מהטכניון.
  9. הדגמת יכולות של הצפנה קוונטית מתקשורת אופטית בין כדור הארץ לתחנת החלל הבינלאומית - חוקר ראשי: חברת QuanTLR.
  10. הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי מיקרו כבידה בתחנת החלל. חוקר ראשי: חברת NSLComm.
  11. הדגמת תקשורת דו כיוונית בין רכב בקרקעית הים לבין תחנת החלל. חוקר ראשי: ד"ר רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה.
  12. אפיון מנגנון ביטוי גנים בחיידק Coli.E בתנאי מיקרו-כבידה לבחינת תופעות דלקתיות. חוקר ראשי: פרופ' אוהד גל-מור , המרכז למחלות זיהומיות בשיבא תל השומר.
  13. פתולוגיה של מחלת האלצהיימר על גבי פלטפורמה - In Vitro BBB on a-chip. חוקר ראשי: ד"ר איציק קופר, מרכז רפואי שיבא.
  14. ביצוע בדיקת שתן וניתוח התוצאות בזמן אמת בתחנת החלל. חוקר ראשי: io.Healthy.
  15. בחינת אוכלוסיית המיקרוביום בשתן של אסטרונאוטים כמחקר לקראת משימות ארוכות טווח בחלל. חוקר ראשי: ד"ר בן ברוסי, מרכז רפואי שיבא.
  16. ניטור הלחץ הנפשי באמצעות חיישנים ושיפור החוסן הנפשי. חוקר ראשי: ד"ר אסף כספי, מרכז רפואי שיבא.
  17. בדיקות קוגניטיביות לאסטרונאוטים באמצעות יישומון טלפוני. חוקר ראשי: חברת Mon4t.
  18. ביצוע בדיקת לב באמצעות אולטראסאונד בזמן אמת בתחנת החלל. חוקר ראשי: המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה.
  19. הדגמת טיפול באמצעות אינפוזיה בבקרה מרחוק. חוקר ראשי: חברת MedInfuze.
  20. ביצוע הדמיה עינית בזמן אמת בתנאי מיקרו-כבידה למטרת אבחון בעיות רפואיות. חוקרים ראשיים: פרופ' יגאל רוטנשטרייך, מרכז רפואי שיבא תל השומר, פרופ' חיים סוכובסקי, אוניברסיטת תל אביב.
  21. מחקר אודות שימוש בתאי דם אדומים אוניברסליים במשימות חלל. חוקר ראשי RedC Biotech Ltd.
  22. הבנת והערכת השינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסת חלל. חוקר ראשי: פרופ' אריה סלומון, אוניברסיטת תל אביב.
  23. מעקב אחרי פעילות העיניים לניתוח יעיל של ניסטגמוס בתחנת החלל. חוקר ראשי: המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה.
  24. ניטור הלב ומדדים חיוניים בזמן אמת באמצעות שעון. חוקר ראשי: המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה.
  25. אקטיבציית מערכת החיסון האנושית בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות בתאי T שעברו גירוי מראש. חוקרת ראשית: ד"ר נירה ורדה-בלום, המרכז הרפואי שיבא תל השומר.
  26. מערכת אבחון גנטית של פתוגנים וזיהומים אחרים במשימות חלל. חוקר ראשי: ד"ר דוד בורשטיין.
  27. בחינת השפעת האצת ההזדקנות של תאים אסטרוציטים בתנאי מיקרו-כבידה. חוקר ראשי: פרופ' דן פרנקל, "המחלקה לנורוביולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ובית ספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב.
  28. בחינה רב ממדית של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון. חוקר ראשי: פרופ' יעקב לורנס, מרכז רפואי שיבא.
  29. אפיון מנגנון קיפול חלבון לבדיקת עיוותים גנטיים תחת תנאי מיקרו-כבידה. חוקרת ראשית: אליס ענן, עמותת קרן קרויצפלד-יעקב ישראל.
  30. שימוש בסידן אמורפי לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל. חוקר ראשי: Amorphical.
  31. אפיון תאי לוקמיה בתנאי מיקרו כבידה בנוכחות כימותרפיה. חוקר ראשי: שי מנצור, המחלקה האונקולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.
  32. בדיקת הרשתית והשכבה הדמית באמצעות אנגיוגרפיה טומוגרפיה קוהרנטיות אופטית. חוקר ראשי: ד"ר גל אנטמן, המרכז הרפואי רבין.
  33. בחינת השינויים ברשתית העין בעת השהות בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת הדמיה מולטיספקטרלית. חוקר ראשי: פרופ' יגאל רוטנשטרייך, המרכז לחדשנות רפואית ARC ,המרכז הרפואי שיבא.
  34. ביצוע אלקטרואנצפלוגרם EEG מרחוק לניטור ושיפור התפקוד הנוירולוגי בתנאי מיקרו-כבידה. חוקר ראשי: Ltd Myndlift (מייסד: עזיז קעדאן).
  35. הערכה קוגניטיבית של המוח בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת. חוקר ראשי: יאיר לוי, ישראל דויטש וערך פריבמן, Ltd SENSE EEG.
  36. בדיקת עיניים באמצעות יישומון ייחודי. חוקר ראשי: פרופ' אורי פולת, אוניברסיטת בר אילן.
  37. בחינת טכנולוגיית משקפיים חדשנית לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה. חוקר ראשי: שמיר אופטיקה.
  38. הדגמת ביצועים של סוללה ליתיום-יון חדשנית של חברת Storedot. חוקר ראשי: גדי גנון, חברת חשמל.
  39. הדגמה של פאנל סולארי גמיש בתנאי חלל (מחוץ לתחנת החלל). חוקר ראשי: Apollo power.
  40. בחינת ייצור חשמל באמצעות קרינה קוסמית בתנאי חלל (מחוץ לתחנת החלל). חוקרת ראשית: אירה פרלשטיין, חברת חשמל.
  41. הדגמת התמיינות של תא גזע פלוריפוטנטי בתנאי מיקרו כבידה. חוקר ראשי: פסקל רוזנפלד, Aleph Farms.
  42. גידול של צמח עדשת המים בתנאי מיקרו-כבידה. חוקר ראשי: ד"ר דובי שחל, LTD GreenOnyx.
  43. בקרה וניתוח גידולים בתחנת החלל בתנאי גידול של סביבת מאדים. חוקר ראשי: ד"ר טל פיינגרש, התעשייה האווירית.
  44. בדיקת היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה. חוקר ראשי: יונתן ויינטראוב, אוניברסיטת סטנפורד.