חוקר ישראלי התקבל לאקדמיה האמריקנית למיקרוביולוגיה

האקדמיה האמריקנית למיקרוביולוגיה בחרה בפרופ' איציק מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ו-64 עמיתים חדשים לשנת 2023. רק 16 עמיתים מתוכם נבחרו ממדינות מחוץ לארצות הברית, פרופ' מזרחי הוא הישראלי היחיד שנבחר השנה לקבוצה יוקרתית זו.
עמיתי האקדמיה האמריקנית למיקרוביולוגיה (ASM) נבחרים מדי שנה בתהליך ארוך הכולל סקירת עמיתים, בהתבסס על הישגיהם המדעיים יוצאי הדופן ותרומתם המקורית לתחום המיקרוביולוגיה. מבין העמיתים שנבחרו השנה לאקדמיה האמריקנית למיקרוביולוגיה בארה"ב - 34% הם נשים ו-35% הם מקבוצות אתניות חסרות ייצוג היסטורי. העמיתים מגיעים מ-11 מדינות ברחבי העולם, בכלל זה: ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, הודו, סינגפור, בריטניה וארה"ב.
4 צפייה בגלריה
פרופ' איציק מזרחי
פרופ' איציק מזרחי
פרופ' איציק מזרחי
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
פרופ' מזרחי מהמחלקה למדעי החיים, בית הספר לקימות ושינויי אקלים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוא חוקר של מיקרוביום המעיים בקרב בעלי חיים, תוך שימת דגש על יתרונותיהם הסביבתיים וצמצום הנזק הסביבתי הקיים בגידולם. לפני כשנה נבחר כעמית האקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה (EAM) וצבר רשימה ארוכה של מענקים ופרסים, בכלל זה אף חיידק שנקרא על שמו "פרבוטלה מזרחי".
"ברכות לפרופ' מזרחי עם בחירתו לאקדמיה האמריקנית למיקרוביולוגיה. מעבר לכבוד וליוקרה, העמיתים הנבחרים הם קבוצה יוצאת דופן של מדענים שתרומתם מצעידה את התחום קדימה ושהמומחיות שלהם משרתת את המדע והחברה", אמר ד"ר ארתורו קאסדבאל, יו"ר האקדמיה.
האגודה האמריקנית למיקרוביולוגיה היא אחת האגודות המקצועיות הגדולות בתחום מדעי החיים ומורכבת מ-30 אלף מדענים ואנשי בריאות. אגודת ASM מקדמת את מדע החיידקים באמצעות כנסים, פרסומים והזדמנויות חינוכיות במטרה להנחיל הבנה עמוקה יותר של מדעי החיידקים לקהלים מגוונים.

פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי יוענק לשני חוקרים מהאוניברסיטה העברית

קרן ברוך ורות רפפורט, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, הכריזה השבוע על הזוכים בפרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי משנה סדרי עולם לשנת 2023, אחד מהפרסים החשובים והיוקרתיים בישראל. הפרס, שגובהו עומד על סך 35 אלף דולר, מוענק מדי שנה בחודש מרץ לחוקרים מובילים, כאשר השנה שני הזוכים בקטגוריית חוקר בכיר הם מהאוניברסיטה העברית – פרופ' נסים בנבניסטי מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, ופרופ' אלי פיקרסקי מהפקולטה לרפואה.
פרופ' פיקרסקי, המשמש כחוקר במחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן שבפקולטה לרפואה וכמנהל המחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, סיים את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית והצטרף לסגל הפקולטה בשנת 2005. מחקריו עוסקים בקשרים שבין דלקת לסרטן כבד ובהשפעות השונות של שינוי שומני בכבד על התפתחות סרטן זה, וכן ברפואה מותאמת אישית. הגילויים של פיקרסקי לגבי המנגנונים שמאפשרים לתאים סרטניים לשבש את הפעילות החיסונית נגדם מהווים פריצות דרך מחקריות בתחום. יחד עם צוות המחקר שלו, הוא שואף להבין את המנגנונים המולקולריים שגורמים לתפקוד לקוי של מערכת החיסון המאפשר לסרטן לגדול ולהתפשט בגוף, מתוך תקווה לפתח טיפולים רפואיים שימנעו התפתחות סרטן והתפשטותו.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אלי פיקרסקי
פרופ' אלי פיקרסקי
פרופ' אלי פיקרסקי
(צילום: האוניברסיטה העברית)
פרופ' בנבניסטי החל את דרכו האקדמית בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, המשיך להשתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, וכיום הוא מנהל את מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי באוניברסיטה העברית. פרופ' בנבניסטי מקדיש את זמנו למחקר בתחומי התמיינות של תאי גזע, מחלות גנטיות באדם, הנדסת רקמות, וחקר הסרטן. כבר למעלה משני עשורים, עבודתו פורצת הדרך בתחום תאי גזע ייחודים, הנקראים פלוריפוטנטיים, מקדמת משמעותית את חקר ההתפתחות העוברית והמחלות הגנטיות באדם. תאים אלה מסוגלים להפוך לכל תא בגוף, כאשר מעבדתו של פרופ' בנבניסטי הייתה הראשונה להדגים התמיינות עצמונית שלהם באדם, מניפולציה גנטית בתאים, ומידול מחלות תורשתיות שמאפשרים פיתוח טיפול תרופתי חדשני. בין היתר, ולראשונה בעולם, הודגם ייצור של תאי גזע עובריים הפלואידים מאדם (בעלי מחצית מהחומר הגנטי), תגלית שאפשרה יצירת אטלס גנים חיוניים בהתפתחות עוברית ובמחלות גנטיות באדם.
4 צפייה בגלריה
פרופ' נסים בנבניסטי
פרופ' נסים בנבניסטי
פרופ' נסים בנבניסטי
(צילום: האוניברסיטה העברית)
שני החוקרים נבחרו על-ידי ועדת הפרס בזכות עשייתם החשובה ותרומתם לקידום המחקר הביו-רפואי בישראל ובעולם. טקס הענקת פרסי רפפורט יתקיים בחודש מרץ במוזיאון תל אביב לאמנות, במהלכו יוענקו גם פרסי רפפורט השנתיים בתחום האמנות ועשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.

מענק מהקרן הגרמנית-ישראלית למדעים לפרופסור מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה

פרופ' אמיל סוקאן מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל ועמיתו הגרמני פרופסור יורגן יוסט, ראש מכון מקס פלאנק למתמטיקה למדעים בלייפציג, זכו במענק היוקרתי מהקרן הגרמנית-ישראלית למחקר, על גיאומטריה לרשתות מורכבות. פרופ' סוקאן הוא החוקר הראשון במכללה שזכה בקרן היוקרתית.
המענק הכספי, בסך 175 אלף אירו, ניתן לשניים על פיתוח ושילוב מתמטיקה תיאורטית בתחומים שונים כדוגמא- פסיכולוגיה, חקר המוח, חקר הסרטן, כימיה ועוד.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אמיל סוקאן במרכז
פרופ' אמיל סוקאן במרכז
מפגש של החוקרים
(צילום: שירה אוזן, המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל )
את הזכייה היוקרתית ציינו במהלך אירוע חגיגי שערכה המחלקה למתמטיקה במכללה בנושא שיטות גיאומטריות במדעי הנתונים, בהשתתפות חוקרים מובילים בעולם בנושאים מתמטיים הנמצאים בחזית המחקר היישומי בתחומים של למידת מכונה, נתוני עתק ובינה מלאכותית.
בין המשתתפים- פרופ' עומר בוברובסקי מהטכניון ומאוניברסיטת קוין מרי שבלונדון, פרופ' קיילין ציאה מהאוניברסיטה הטכנית של ניאניאנג בסינגפור, פרופ' אניטאה מונוד מאימפריאל קולג' בלונדון, פרופ' יורגן יוסט, ראש מכון מקס פלאנק בלייפציג ופרופ' מתיאס קלר פוטסדאם, פרופ' דייוויד גו מאסטוני ברוק בארה"ב, פרופ' אריג'יט סמל במכון ההודי למתמטיקה ומדעים, ופרופ' פלורנטין מונץ' ממקס פלאנק בלייפציג ופרופ' מיכאל פרבר מקווין מרי שבלונדון.
פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל, אמר: "אנו גאים בהישג המרשים והמכובד של פרופ' אמיל סוקאן ומברכים אותו על ההכרה לה זכה, המשקפת את רמת המחקר הגבוהה של חוקרי המכללה"