"אל תדאג, אני פה עם החיילים שלי": פרידה מהגיבור רס"ן רז פרץ ז"ל
רס"ן רז פרץ ז"ל, מפקד פלוגת המפקדה של גדוד 51 בגולני, שנפל בקרב מול מחבלי חמאס בבסיס כיסופים ב-7 באוקטובר 2023, היה ילד מנומש וביישן, עם קול צפצפני וחיוך נבוך - ובאותה מידה גם היה מנהיג.
1 / 4
רז, בנם הבכור של נאוה ואהרון (רוני) ואח גדול להדר ולאיתמר, גדל בעפולה, ובכל מקום שהיה בו - בבית עם המשפחה, בבית הספר או עם החברים - ידע איך לחבר בין אנשים ולהוביל אותם.
את אביו, לוחם אש בתחנת הכיבוי של העיר, הוא לא כינה "אבא" אלא "פאפס". "היה לנו חיבור כמו של חברים טובים", אומר רוני, "לא כמו של אבא ובן".
רז, מספרים בני משפחתו, אמנם לא היה תלמיד מצטיין בבית הספר, אבל בכל מה שקשור לתחום המוזיקה - היה לו כישרון מיוחד; הוא למד בכיתה מוזיקלית, היה חלק מהמקהלה העירונית, למד נגינה בקונסרבטוריון וניגן על קלידים, גיטרה ובעיקר תופים.
"אם זה היה משהו שקשור במוזיקה, ובמיוחד בנגינה", אומר רוני, "רז היה מתייצב כמו חייל".
בנעוריו קנה, בעזרת הוריו, עמדת די-ג'יי, והתחיל להקפיץ את חבריו במסיבות. בכל סוף שבוע כינס את "חבורת חפלוש" - כך הוא וחבריו כינו את עצמם - למסיבה בטבע או בחצר הבית שכללה הגברה, ציוד די-ג'יי מקצועי ורז מאחורי העמדה.
כומתה חומה בגיל שנתיים
את נועם ויסמן הכיר רז בכיתה ה'. בהצגת סוף השנה, "אלף לילה ולילה", שיחקו זה לצד זו את אלדין ויסמין, ומאז היו החברים הכי טובים.
לאורך כל התיכון קיווה רז שהקשר יהפוך לרומנטי, ולקראת סוף י"ב, ב-2017, זה קרה. ב-2021 עברו לגור יחד, ובאפריל 2023 רז כרע ברך והציע לה נישואים. החתונה נקבעה למרץ 2024.
את הדרך לצבא סימן רז הרבה לפני שהכיר את נועם. בבית הוריו יש תמונה שלו בגיל שנתיים, עומד בסלון עם כומתה חומה על הראש ורובה גליל ביד. "כאילו כבר אז קבע לעצמו את היעד", אומר רוני, "הוא רצה גולני".
ביולי 2017 התגייס לגדוד 13, סיים את ההכשרה ויצא לקורס מ"כים. לקראת השחרור מפקדיו שכנעו אותו לצאת לקורס קצינים; הוא חזר לגדוד כמפקד ואחר כך כסמ"פ, ובמהלך שירות הקבע עבר קורס מ"פים ומונה למפקד פלוגת המפקדה של גדוד 51.
וכך, בגיל 23 רז היה אחראי על מאות חיילי מנהלה. פקודיו הכירו מפקד חם, אכפתי וסמכותי שיעשה בשבילם הכול.
"זה תפקיד מאוד-מאוד קשה ותובעני", אומר אביו, "והוא התמודד איתו לבד. לא היה צריך שנדבר איתו, שנעודד, שניתן עצה".
6:29, מיגונית בכיסופים
בשמחת תורה, רז סגר שבת בבסיס. הוריו איחלו לו חג שמח בטלפון, וב-7 באוקטובר יצא רוני למשמרת בתחנת הכיבוי, ושם, במוקד, הבין שמשהו רע קורה בעוטף - ושרז בכיסופים, 500 מטרים בלבד מהגדר.
הוא שלח לבנו הודעה, וכעבור כמה דקות שלח עוד אחת, ראה שרז מחובר לוואטסאפ והתקשר. "אבא, הפציצו את הבסיס, כנראה שיש גם חדירת מחבלים", אמר רז, "אבל אל תדאג, הכול בסדר, אני פה עם החיילים שלי, במיגונית". באותו רגע נותקה השיחה.
רז נכנס למיגונית בשעה 6:29, אחרי שדאג לאסוף את כלי הנשק מהחדרים, וארגן בתוכה לקרב 18 חיילי מנהלה: שני חיילים בכל פתח, והוא במקביל מסתובב בלי הרף, מקשיב לירי מימין ומשמאל. דרך חור קטן בקיר זיהה מחבלים חוצים את הגדר, ופתח עליהם באש יחד עם עומר אזולאי וברנדו דוד פלורס גרסיה, שנפל יחד עמו.
המחבלים הגיעו בגלים, זרקו לתוך המיגונית רימונים ומטענים, ורז הזעיק כוח בקשר ובוואטסאפ. ואז נזכר בזוג חברים שנמצאים במסיבה ליד רעים - זוג שכדי להיות בחתונתו החליף רז את השבת. הוא שלח להם הודעה, "תעופו הביתה", עם הקלטה של קולות הירי. בשעה 7:08 שלחו לו תמונה עם הכיתוב: "יצאנו". הם ניצלו.
כדור פגע בידו השמאלית של רז, והיא נשמטה; הוא המשיך לירות בידו הימנית. כשהבין שהכוח לא יגיע בזמן, אמר לחיילים שאם לא יהדפו את המחבלים, הם ייכנסו פנימה ויהרגו את כולם. לאחר מכן יצא מהמיגונית והסתער על המחבלים. הוא הצליח לחסל כמה מהם, עד שנפגע ונהרג.
יחד עמו נפלו שישה חיילים: יוגב אהרן, אביתר אוחיון אבוקסיס, אור אסתו, ברנדו דוד פלורס גרסיה, בנימין טשגר טקה ואוריאל סגל, זכרם לברכה. 12 חיילים יצאו מהמיגונית בחיים.
"על כל מחבל שהוא הוריד", העידה אחת מהחיילות שהיו שם ושרדו, "הוא נתן לנו עוד הזדמנות לחיות".
"הוא היה צריך להיות בחמ"ל", אומר רוני. "מי שהיה בחמ"ל לא נפגע, כי החמ"ל מאוד מוגן. אבל הוא בחר לצאת ולהיות עם החיילים שלו".
לאחר יומיים שבהם לא שמעו מרז דבר, ביום שני, 9 באוקטובר, כשהבית בעפולה כבר היה מלא במשפחה ובחברים, הגיעו קציני הנפגעים ובישרו על הנורא מכל.
המיגונית שתעבור לעפולה
רז הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה, והותיר אחריו את הוריו, את אחיו ואחותו ואת ארוסתו נועם.
מאז רוני מקדיש את זמנו להנצחת בנו. הוא מעביר הרצאות על רז בפני תלמידים וחיילים; הקים את "מצפה רז" ואת פרויקט "המיגונית" - אתר הנצחה ומורשת בעפולה שבמרכזו המיגונית האותנטית מכיסופים, ובתוכה שחזור של הקרב במולטימדיה, בשיתוף הניצולים ומשפחות שבעת הנופלים.
"המטרה של המיגונית היא כדי שאנשים יחוו באמת מה קרה ב-7 באוקטובר", הוא אומר, "ואיך מתוך המבנה הזה יש אנשים שהצליחו לצאת בחיים למרות הקרבות הקשים שהתנהלו שם".
על הסטיקר שבני המשפחה יצרו לזכרו, כתוב "תהיו מאוחדים ותמיד בשמחה". "אלו היו הערכים שרז האמין בהם ולפיהם הוא חי את חייו", אומר אביו, "ואם כל אחד מאיתנו יצליח לקחת את הערכים האלו ולחיות לפיהם, החברה והעם שלנו יהיו הרבה יותר מאוחדים וטובים".
רז עשה ב-24 שנות חייו את מה שאנשים רבים לא מספיקים בחיים שלמים, והותיר חותם של אור שלעולם לא ייכבה.
רס"ן רז פרץ ז"ל, חיל הלוגיסטיקה, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 24 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ן
רז פרץ