בפרויקט "גל-הד", אנו מנציחים את זכרם של גיבורי המלחמה, אלו שסיפור חייהם נקטע במפתיע אך השאיר חותם עמוק של אור וחסד. אחד מהם הוא סמ"ר אלי אליהו חיים אמסלם, לוחם בחטיבת כפיר, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-22 במאי 2024, והוא בן 21 בלבד.
1 / 4
אלי, שעלה עם משפחתו מצרפת לרעננה, היה שילוב נדיר של ניגודים. הוא היה נער תוסס, אנרגטי וסוער. "הוא היה נגד הכל", נזכרת בחיוך אימו, אלכסנדרה. "תמיד בתוך הסתירה, עושה רק מה שבראש שלו." אביו, ז'ק, מוסיף בחום: "הוא היה חמוד בצורה יוצאת דופן, מעורר חיבה ואוהב חיים".
טיול סקי בלתי נשכח
העקשנות של אלי הייתה סימן ההיכר שלו. אמו נזכרת בטיול סקי משפחתי שבו אלי, שלא גלש מעולם, התעקש לרדת במסלול שחור ומאתגר. למרות הנפילות החוזרות ונשנות והמגלשיים שהתעופפו לכל עבר, אלי לא ויתר. "הוא מעולם לא רצה להודות שהוא לא יודע לעשות משהו", היא מספרת. הרוח הזו ליוותה אותו גם כשעלה לארץ והתמודד עם החופש הישראלי, ששונה כל כך מהחיים המוגנים בקהילה היהודית בצרפת.
בגיל ההתבגרות, בעקבות פטירת סבתו, עבר אלי שינוי רוחני עמוק. הנער שאהב נעלי ספורט ממותגות (והיה מסוגל לחכות בתור מ-4:00 לפנות בוקר עבור זוג נעליים) וטניס, הפך לעובד השם נלהב. הוא התקרב לחב"ד, הוקסם מהרבי מילובביץ' והחל להקדיש שעות ללימוד תורה. "הוא היה מתבגר שאהב נעלי ספורט ובאותו זמן אהב ללמוד שיעורי תורה", מתארת אמו את השילוב המיוחד שבו.
התקשר לאימו עשר פעמים ביום
כשזמן הגיוס הגיע, בחר אלי במסלול של "נצח יהודה". גם שם, בתוך השירות הצבאי התובעני, הוא בלט בנדיבותו ובמסירותו. הוא היה לומד תורה בלילות, ובבקרים מקדים לקום כדי לעזור לחבריו להניח תפילין. דאגתו לאחר הייתה חסרת גבולות - הוא שילם בסתר על ארוחות עבור חברים שידם לא משגת, רק כדי לא להביכם.
הקשר שלו עם אימו היה יוצא דופן. הוא היה מתקשר אליה עשר פעמים ביום, רק כדי לשמוע את קולה. כשחבריו לצבא היו מתלוצצים על כך, אלי היה עונה בגאווה: "אמא שלי היא הכתר שלי".
ב-22 במאי, במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה, התנדב אלי יחד עם מפקדו למשימה קשה של פינוי חללי יחידה אחרת. בעת האירוע, צלף פגע במפקדו ובחובש. אלי, ללא היסוס, זינק תחת אש כדי להציל את החובש הפצוע. ברגע הזה, כשהוא זקוף ודואג לאחר, הוא נורה בגבו ונפל.
"אלי לא נפל, הוא עלה"
בביתו נותרו מחברות עמוסות בשיעורי תורה שכתב, דברים על אמונה ושמחה במה שיש, המהווים היום נחמה למשפחתו. אמו, שכתבה לו מכתב מדי יום מאז תחילת המלחמה וקיוותה שיקרא אותם בשחרורו, הפכה את המכתבים לספר הנצחה.
"אלי לא נפל, הוא עלה", אומרת אמו בכאב מהול בגאווה. סמ"ר אלי אמסלם ז"ל הותיר אחריו מורשת של אהבת אדם, דבקות במטרה, ושילוב של רוח וחומר - גיבור שחיפש תמיד להשתפר ולעשות טוב, עד הרגע האחרון.
סמ"ר אלי אליהו חיים אמסלם, חטיבת כפיר, נפל בתאריך 22.5.2024, בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
אלי אליהו חיים אמסלם
