"אושר הייתה הבן אדם הכי חי שאנחנו מכירים"
שמה של אושר שמחה ברזילי, בתם של ליאור ותיקי, לא נבחר במקרה. אביה מספר: "לי ולתיקי יש פער של עשר שנים מהאחים הגדולים שלה. אמרתי לתיקי - בואי נקרא לה אושר, כי היא הסבה אושר גדול בעת לידתה. הוספנו לה גם את השם של סבתי - שמחה". המילים הללו, שנאמרו בראשית חייה, הפכו למצפן שליווה אותה במשך 19 שנים, עד לאותו בוקר מר בנחל עוז שבו הפכה לגיבורה של אומה שלמה.
1 / 3
הילדה שהייתה "חכמה מדי"
אושר גדלה במזכרת בתיה כ"פרק ב'" של המשפחה, עטופה באהבה אינסופית. אמה, תיקי, נזכרת בילדה מלאת חן שהייתה מצחיקה את כולם: "האחים שלה היו רבים מי יאכיל אותה ומי ירדים אותה".
"היא הייתה עושה לנו הופעות, פתאום רוקדת", מוסיפה אחותה ירדן. כבר בגן, הבחינו הצוותים שמשהו בה שונה. אביה מספר על האבחון שעברה לאחר שהגננת חשבה שהיא ביישנית מדי: "המאבחן יצא אלינו ואמר - 'תירגעו, הילדה תקינה לחלוטין. תגידו רק לגננת שהיא פשוט חכמה מדי'".
האינטליגנציה הזו תורגמה למצוינות בכל תחום. בתיכון היא בלטה במגמת ביולוגיה ובכיתה הארצית למדעי המוח של מכון דוידסון. היא חלמה להיות מנתחת מוח, אך הצניעות שלה הייתה גדולה מהישגיה. "אמא, אולי אני אכשל קצת בבחינות כדי שהתלמידות לא יקנאו בי?", שאלה פעם. בסופו של דבר, בחרה להשתמש בידע שלה כדי להרים אחרים - היא לימדה תלמידים מתקשים במתמטיקה בסלון ביתה והתנדבה במשך ארבע שנים במד"א.
"איך אתה מחלק את הזמן העומד לרשותך"
אושר חיה בעוצמה שמתאימה לאדם שיודע שכל רגע יקר. היא הספיקה לטייל ב-12 יעדים בעולם, לעשות צניחה חופשית בגיל 16, לגלוש ממצוקים ולנגן על ארבעה כלי נגינה שונים שלמדה בעצמה דרך יוטיוב. המוטו שלה היה: "השאלה היא לא כמה זמן עומד לרשותך, אלא איך אתה מחלק את הזמן העומד לרשותך".
גם בתחום האישי היא בנתה עולם מלא. במשך ארבע שנים היא ואורי אסף היו זוג בלתי נפרד. "היא עזרה לי לעצב את האופי שלי ולהפוך אותי לאדם טוב יותר", סיפר אורי. משפחתה נזכרת איך ידעה לחלק את הנטל והזמן: "היא נלחמה על הזמן איתנו. איזה מזל שהיא התעקשה".
7 באוקטובר: הגבורה בחמ"ל
אושר התגייסה בינואר 2023, סיימה כמצטיינת קורס סמב"ציות ושובצה במוצב נחל עוז. בשבת של שמחת תורה, היא הייתה במשמרת בחמ"ל. כשהחלו האזעקות בשש וחצי בבוקר, היא כבר הבינה שזה אירוע אחר. אימה סיפרה: "ראיתי טנדרים בשדרות והבנתי - הם עברו את אושר. כי זבוב לא יכול היה להיות על הגדר בלי שאושר תדע".
התמלולים מהדקות האחרונות מציירים תמונה של גבורה עילאית ודאגה לאחר. בשעה 10:23 כתבה למשפחתה: "תתפללו בשבילי". לאחותה ירדן שלחה הודעה מצמררת: "אל תגידי לאמא, אבל פרצו למוצב שלי 30 מחבלים. אני אוהבת אתכם". למרות התופת, כשאימה הצליחה להשיג אותה בטלפון של החמ"ל, אושר שאלה רק עליהם: "אמא, אתם בסדר? איפה אבא? לא בבית כנסת?".
אושר תפקדה כסמב"צית יחידה בחמ"ל במשך דקות ארוכות תחת אש. היא כיוונה לוחמים, ניהלה את מצבת כוח האדם וסירבה להפקיר את חברותיה התצפיתניות. היא אפילו נתנה לחברותיה להשתמש בטלפון שלה כדי להיפרד מהוריהן. "היא יכלה לברוח, אבל בחרה להישאר ולעזור לחיילים שלה", ספדה לה אחותה חן.
מורשת של חיוך ואור
במשך שבוע נחשבה אושר לנעדרת. בשישי בלילה הגיעה הבשורה המרה לבית משפחת ברזילי. "הושיבו אותי על כיסא והקריאו את מה שהקריאו. וזהו, נגמר", אומרת תיקי. אך עבור המשפחה, זו הייתה רק תחילתה של הדרך להנצחת האור שלה.
המורשת של אושר מופצת כיום בכל מקום: עמותת "המספרים של אושר" לקידום לימודי מתמטיקה, אמבולנס של מד"א שנתרם לזכרה, ואפילו פינות הנצחה באוניברסיטאות הרווארד ופנסילבניה. רבים זוכרים את אושר בזכות החיוך הכובש שלה.
"היא הייתה הבן אדם הכי חי שאנחנו מכירים", אומר בן זוגה אורי. "אם אני אצליח להשפיע דרך סיפור החיים שלה על הדור הבא, שנהיה עם שיח מכבד ונדע להתאחד... עשיתי את שלי בעולם", מסכם אביה ליאור.
אושר שמחה ברזילי נפלה כשהיא מגנה על הבית, על החמ"ל ועל חברותיה. היא חילקה את זמנה הקצר בין מצוינות לבין אהבת אדם, והותירה לנו צוואה אחת ברורה: להמשיך לחייך, להמשיך לתת, ולהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.
סמל אושר שמחה ברזילי, בת תקוה וליאור, נפלה ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד 7.10.2023. בת 19.5 בנופלה.
יהי זכרה ברוך.
סמל
אושר שמחה ברזילי