רס"ן עידו שני נפל כשנלחם במחבלים: "איבדתי את החבר הכי טוב שלי"
רס"ן עידו ישראל שני ז"ל, בן דבורה ותומי, נפל במהלך הקרבות של השבעה באוקטובר כשהוא בן 29. עד שנפגע מאש המחבלים הוא הציל בגבורתו אנשים רבים שחייבים לו את חייהם.
"זה היה ילד עם חיוך", נזכרת אימו דבורה. "הכל היה בתוך החיוך. מגיל מאוד צעיר הוא היה איש של אנשים. הוא היה ילד שמח, ילד כיף, ילד של חיים". אביו תומי מוסיף: "הוא היה ילד שמקשיבים לו, הוא לא היה ילד קשה לגידול. היו לו תכונות מנהיגותיות כבר מגיל קטן, עוד מגן הילדים. הוא היה מדריך בבית הנוער ורכז פעילים, ילד מאוד פעיל".
1 / 4
את אלמנתו מעין, לה היה נשוי כשלוש שנים, עידו הכיר בתנועת הנוער. "ראיתי אותו כאב ילדיי", היא מספרת. "ראיתי אותו כאדם שאני רוצה שיגדל ויחנך את הילדים שלי. הכרנו בתנועת הנוער 'האיחוד החקלאי' אבל לא היינו שם מיודדים. איפשהו בתחילת שנת 2020 הוא הגיב לי על סטורי באינסטגרם, התחלנו 'לקשקש' ויצאנו. עידו היה לא מאוד ברור בהתחלה. גם כשהוא היה לא הכי תקשורתי נשארתי כי הוא היה מיוחד".
מצטיין לאורך כל הדרך
ביום 20.11.2013 עידו התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "שחם" (931) של חטיבת הנח"ל. כבר בחודשים הראשונים של שירותו הרגיש שמצא את המקום הנכון לו, ושאף לקריירה צבאית ארוכת שנים. בתום האימונים הבסיסיים יצא לקורס מפקדי כיתות, ובמהלכו לחם בשכונת שג'אעייה בעיר עזה במבצע "צוק איתן", שהתקיים בקיץ 2014.
בהמשך שירותו הצבאי יצא לקורס קציני חי"ר, ובסיומו שירת כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגת טירונים בבסיס האימונים החטיבתי בתל ערד בנגב, ולאחר מכן כמפקד "פלוגת החוד" של גדוד 931. בסיום תפקידו התמנה למפקד פלוגה במגמת "גפן" בבסיס הדרכה 1 (בית הספר לקצינים ליד מצפה רמון), והיה גאה להדריך ולחנך את דור העתיד של הקצינים הלוחמים בצה"ל.
לאחר לימודים אקדמיים ותקופת שירות כסגן מפקד גדוד בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל, וכקצין הדרכה באוגדה 162 (עוצבת הפלדה, אוגדה משוריינת הכפופה לפיקוד הדרום), התמנה בקיץ 2023 לתפקיד ששאף לו - סגן מפקד סיירת נח"ל, גדוד הסיור המובחר של חטיבת הנח"ל.
לאורך שירותו זכה עידו להערכת מפקדיו, ואף נהנה מקידום מהיר בסולם הדרגות. פעמיים נבחר לקצין מצטיין: כקצין בדרגת סגן-משנה קיבל תעודת הצטיינות ממפקד חטיבת הנח"ל, ובהיותו רב-סרן קיבל תעודת הצטיינות ממפקד פיקוד הדרום בטקס לרגל 75 שנה למדינת ישראל.
"אני לא אהבתי את הרצון הזה שלו להמשיך להיות איש צבא", אומרת אימו. "אני כל הזמן דאגתי. מהרגע שהוא התגייס אני חתמתי חוזה עם הפחד. הוא היה באמת קרבי, כלומר באמת בסכנה".
"זה לא עבר לי בראש"
"המחיר של לחיות עם איש צבא מעולם לא כלל מבחינתי להתאלמן", אומרת מעין. "אפילו בשבעה באוקטובר זה לא עבר לי בראש. בשבעה באוקטובר עידו סגר שבת בגזרת כרם שלום סופה כמפקד על סיירת הנח"ל. הם יוצאים בבוקר לסיור שגרתי של כוננות עם שחר ואז מתחיל ירי של טילים. אני בשלב הזה בבית, מתעוררת מאזעקה ב-6:29. שאלתי אותו 'מה קורה' ודקה או שתיים אחר כך הוא הכריז על מלחמה בקשר. מתחיל ירי, מתחילים קרבות".
ביום הארור של השבעה באוקטובר הוריו של עידו שהו בחופשה בפריז שבצרפת. "אנחנו נסענו אחרי ראש השנה לפריז לשלושה שבועות", מספרת דבורה. "בשבת בשמונה או תשע כשהתעוררתי פתאום ראיתי בווטסאפ ששואלים אם כולם בסדר ולאחר שהבנו שיש בלאגן ניסינו לחזור לארץ. קיבלנו הודעה שהטיסה שלנו מבוטלת והשגנו טיסה ליום ראשון אחר הצהריים. מגיעים לשער, ישנה הודעה שהטיסה מבוטלת כי יש תקלה במטוס ולקחו אותנו למלון. בבוקר שלמחרת הגיעה חברה שלי עם אישה שאני לא מכירה, שבדיעבד התברר כי היא מטעם שגרירות ישראל. היא שאלה אם אפשר להיכנס ואמרתי לה שאני יודעת מה היא רוצה".
תומי מספר כי עידו נקלע לקרב עם מחבלים ונפגע בראשו בקרב הזה. "כעבור כ-20 דקות סיים את חייו. עידו הציל הרבה מאוד חיים, יש בזה מידת נחמה וגם גאווה. וגם פשוטו כמשמעו ללא קלישאות - עידו נהרג בהגנה על הבית. הוא עשה את מה שהוא רצה ואת מה שהוא אהב ונפל תוך כדי זה. אני מבין שזה ילווה אותי כל חיי והוא יהיה נוכח בכל אירוע, אבל אני אחיה עם זה".
"עידו השאיר מורשת"
"בזכות זה שהוא היה שם אף אחת מהתצפיתניות והאזרחים בכרם שלום, סופה ואבשלום לא נפגעה", אומרת דבורה. "עידו העיר את הגזרה. התחושה הכי גדולה היא תחושה של החמצה. אני לא רוצה אותו גיבור, אני רוצה אותו בבית".
מעין מוסיפה כי בעידו "היה משהו שאת רוצה להיות קרובה אליו, את רוצה בקרבתו".
"לפני שהוא היה מפקד עידו היה אדם מדהים ועבורי הוא היה חבר אמת", אומר חברו הטוב סא"ל י'. "עידו חסר לי מאוד, אני הייתי הסמג"ד באותו הבוקר. הוא השאיר מורשת, הוא השאיר דמות שתיזכר, הוא השאיר חלל ריק אצל הרבה אנשים. אני איבדתי את החבר הכי טוב שלי".
רס"ן עידו ישראל שני נטמן בבית העלמין (חלקה צבאית) בני ציון.
יהי זכרו ברוך.
רס"ן
עידו שני