"ילד של אהבה ואור": סיפורו של סמ"ר עדי צור ז"ל
עדי צור היה הגומי המלכד של החבר'ה, לוחם גאה בגולני, ובחור עם לב ענק וחמלה אינסופית לבני אדם ולבעלי חיים. הוא נפל ב-7 באוקטובר בקרב הגנה מחוץ לקיבוץ כיסופים, והוא בן 20 בנופלו. משפחתו משרטטת קווים לדמותו של הילד שהביא אור לכל מקום אליו הגיע, ומספרת על הרגעים האחרונים ועל המורשת שהותיר אחריו.
1 / 4
הילד שהביא את האור
עדי הגיח לעולם כבן השלישי במשפחת צור, אחרי שני אחים גדולים. "עדי מגיע לעולם בעצם אחרי שני בנים גדולים", מספרת בגעגוע אימו, סיגל. "הוא מגיע לעולם של משפחה כבר קיימת, מאוד בשלה. הוא בא למקום מאוד מאוד כבר שלם, משפחה כבר מבוססת. הוא היה ילד שבאמת בא מהמון אהבה, וילד של אהבה. ילד באמת מלא אור".
מילדותו, התאפיין עדי במגנטיות חברתית יוצאת דופן ובחיוך ביישני ושובב ששבה את כולם. אביו, מאיר, נזכר בחופש הגדול שניתן לו וברגעים היפים בבית: "הוא היה ילד מאוד מאוד חברותי. הוא אהב שיש איתו וסביבו חברים, וכך הוא התבגר. יש לנו גינה גדולה, והם היו יושבים בגינה שעות. משחקים בסוני פלייסטיישן, וכדורגל, ורואים סרטים. כל החברים היו מתגודדים אצלנו בבית בכמויות אדירות".
רועי, אחיו הבכור, מתאר את התפקיד המיוחד שהיה לעדי בין החברים: "הוא שיחק המון כדורגל, זה התחביב העיקרי שהיה לו, והמון חברים. הוא הצליח לאחד המון חברים כל הזמן סביבו. הוא היה פשוט ילד כל כך צנוע והיה לו חיוך ביישני, והוא ידע לאחד בין כל כך הרבה אנשים. הוא היה הגומי הזה בין החבורה תמיד, שהוא חיבר בין כולם".
עבור אחיו האמצעי, עמית, עדי היה מי שלימד אותו את משמעותה של אחריות ואהבת אחים: "עדי נולד כשאני הייתי כבר בן 7, אבל עדי הגיע לעולם עם עיניים סקרניות וחיוך באמת שובב כזה. עדי לימד אותי להיות אח גדול, אני חושב בפעם הראשונה בחיים, ואת השיעור הכי חשוב שלי נראה לי".
אהבה שנרקמה בגיל נעורים
לצד החברים הרבים, לעדי הייתה אהבה גדולה ויציבה שליוותה אותו במשך שנים. "הייתה לו זוגיות של שש שנים עם ענבל", מספרים הוריו. " מגיל 14 הם התחילו לצאת. אהבה גדולה. פשוט התפתחו ביחד וזה היה מקסים לראות. עד היום שהוא בעצם נפל, הקשר הזה היה".
תכונה בולטת נוספת באישיותו של עדי הייתה החמלה העמוקה שלו, במיוחד כלפי מי שלא יכול היה להגן על עצמו. אימו מספרת: "הייתה בו חמלה בלתי רגילה לאנשים, ולכל היצור חי ולבעלי חיים. מגיל קטן, הוא ידע מאוד מה הוא רוצה, מה נכון לו. בשלב די צעיר הוא מתחיל להתנדב בקרב עמותות של בעלי חיים, במיוחד כלבים, ונפשו יוצאת אל הכלבים חסרי הסיכוי - אלה שעברו התעללות, אלה שמבוגרים ונטשו אותם".
באוגוסט 2021 התגייס עדי לחטיבת גולני, שם עבר הכשרה כצלף. המוטיבציה שלו הייתה בשמיים. "הוא התגייס עם המון המון רעל, דחף, רצון להוכיח את עצמו, רצון להוכיח את המקום שממנו הוא בא", מספרים במשפחה.
הקרב האחרון בכיסופים
בבוקר השבעה באוקטובר, נמצא סמ"ר עדי צור בסיור מחוץ לקיבוץ כיסופים, כחלק מצוות של ג'יפ צלפים שכלל ארבעה צלפים ונהג. עם תחילת מתקפת הרקטות והפגזים, הצוות תפס מחסה במיגונית של הקיבוץ.
עדי הספיק לשלוח סרטון קצר המציע הצצה לרגעים הראשונים: "הוא שלח בהתחלה סרטון שרואים אותם נוסעים ברכב, ועשרות רקטות עפות להם מעל הראש. המשפחה השיבה לו בדאגה: "עדי, תשמור על עצמך, תהיה זהיר, תהיה ערני, שים לב לחברים".
אולם, הקשר נותק. "משם כבר אין קול ואין עונה בעצם, מנסים להשיג אותו פעם אחר פעם, ואין מענה". הלוחמים בג'יפ החלו בנסיעה, כ-700 מטרים סביב הקיבוץ, שם נתקלו במספר חוליות מחבלים. "לימים נודע לנו מהתחקירים, שהם הצליחו לסיים את האירוע שם, ואז, הגיעו מחבלים מאחור". עדי וצוותו נפלו בקרב.
"עזרתי לחיילים שהיה להם קשה יותר ממני"
לאחר נפילתו, גילתה המשפחה עדות נוספת לאצילות נפשו של עדי, בהודעה שהשאיר לאחיו עמית לאחר מסע מפרך של בצבא: "הוא אמר לו בקולו, הוא אמר ש'ראיתי שקשה לי, עזרתי לחיילים שהיה קשה להם יותר ממני'. זה עדי. זה מה שמאפיין את עדי. ואנחנו, מנסים, למרות כל הקשיים, אנחנו מנסים להיות עדי".
עמית מוסיף על האמת הפנימית שאפיינה את אחיו הקטן: "אצל עדי הייתה אותנטיות שהיא כאילו לא באה מהעולם הזה. אין פה אנשים שיש להם אותנטיות כזאת, שבאמת מה שהוא רוצה לעשות זה באמת מה שהוא רוצה לתת, זה באמת מה שהוא רוצה שיקרה".
המשפחה בחרה להנציח את עדי דרך עשייה למען הקהילה ולמען בעלי החיים שכל כך אהב: "אנחנו כל הזמן עושים פרויקטים ומיזמים שבעצם תומכים בקהילה, כי זה היה הוא - לעזור, לתמוך, לראות. וככה אנחנו מתוודעים לעמותת 'חיים של אחרים', הם הקימו את 'הבית הקסום' על שם עדי צור. בשבילי ההנצחה הזאת היא קודם כל הדרך שלי להראות לעולם מה איבדנו פה, מה הדבר הגדול שאיבדנו".
סיגל חותמת במילים שמלוות אותה מאז נפילתו של בנה: "כל לילה אני מסיימת את היום שלי בחדר שלו, מספרת לו על היום שהיה, ומודה לו על הזכות שהוא בחר בי להיות אמא שלו. כי למדתי ממנו המון, המון".
סמ"ר עדי צור ז"ל, חטיבת גולני, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
עדי צור
