"הכול בסדר, אני במקום מוגן": פרידה מהגיבורה סמ"ר עדי לנדמן ז"ל
סמ"ר עדי לנדמן ז"ל, תצפיתנית ומפקדת בחמ"ל נחל עוז, שנפלה בקרב מול המחבלים שתקפו את המוצב ב-7 באוקטובר, נולדה חמש דקות לפני אחיה התאום, ליעד.
"אין כיף כזה", הוא אומר. "הכול עשינו יחד: סיימנו את היסודי והתיכון ביחד, למדנו יחד לבגרויות, והיו לנו הרבה חברים משותפים".
1 / 4
עדי, בתם של אורית וברק, אחות תאומה לליעד ואחות גדולה לכפיר, גדלה ביקנעם עילית.
אחרי שעדי וליעד נולדו, נולדה גם בת דודתם ליהיא שמר, גם היא תאומה, והשלושה גדלו יחד.
"יש לה את העיניים הכי יפות שאני מכירה, כחולות בצבע של ים", אומרת ליהיא. "וחיוך מדהים ואופטימיות מטורפת. כשכל המשפחה הייתה יחד, היא תמיד זאת שהביאה את האנרגיות הטובות".
"תמיד קינאתי ביכולת שלה להתחבר לחברים במהירות", מחזק ליעד. "בכל מקום שאליו היא נכנסה, היא הפכה מיד לכוכבת של המסיבה. אי אפשר היה להתעלם ממנה".
למרות זאת, מספר אביה ברק, בבית עדי הייתה דווקא מופנמת ושקטה. הניגוד באופייה התגלה בכיתה ה', כשהשתתפה באודישנים ללהקת "צעירי יקנעם".
"שם היא גילתה את אהבת חייה", הוא אומר. "מצד אחד, בבית - ילדה מאוד מופנמת ושקטה. ומצד שני, על הבמה, בהופעות - היא פשוט זרחה. היה מדהים לראות את הניגודיות הזאת".
בלהקה נשארה עדי עד סוף כיתה י"ב. היא שרה, שיחקה ורקדה במחזות זמר, ובמקביל למדה בתיכון "אורט יקנעם" במגמת אדריכלות, וחלמה לשלב בין השניים.
בלהקה הכירה את שי תמיר, מי שלימים תהפוך לחברתה הקרובה. "היה לה חוש הומור מטורף", אומרת שי. "היא הצחיקה את כולם עם המשפטים ששלפה בתזמון המדויק, ובזמן שאף אחד לא ציפה להם".
את ההומור והציניות הביאה עמה גם לטיקטוק. כשנה לפני הגיוס עדי פתחה עמוד משלה באפליקציה, "בתקופה שכולם רקדו בטיקטוק", מספרת ליהיא, "היא הביאה לשם את עצמה - עם ההומור והשנינות שלה - ופרצה בגדול". הערוץ, מספרת בת הדודה, הגיע במהירות רבה ל-23 אלף עוקבים.
"פתאום היא התחילה להגיד כמה התפקיד טוב"
לצבא הגיעה עדי ללא תוכניות גדולות. "היא ניסתה להתמיין לתפקיד שרצתה, אבל לא עברה, ולא היה לה כוח להילחם במערכת", מספר ליעד, "אז היא התגייסה לתפקיד ששיבצו אותה - תצפיתנית".
באוגוסט 2022 עדי התגייסה, ובמהלך קורס התצפיתניות משהו אצלה השתנה. "זה קורס מאוד מחבר והבנות שם מאוד טובות", אומרת שי, "ופתאום היא התחילה להגיד כמה התפקיד טוב, וכמה היא רוצה לעשות אותו. לא סתם להעביר את הזמן עד השחרור, אלא באמת לעשות אותו על הצד הטוב ביותר".
היא הוצבה בחמ"ל במחנה יפתח, ליד קיבוץ זיקים, וחברותיה לשירות סיפרו שהייתה האור של החמ"ל: הצחיקה את כולן, המציאה חמשירים, וידעה להיות שם בשבילן כשהיו זקוקות לעזרה.
שבעה חודשים מהיום שבו נכנסה לחמ"ל ביפתח, עדי יצאה לקורס מ"כיות. "גם הקורס היה לה מטורף", אומרת שי, "וגרם לה ממש לרצות להתפתח". בסיומו הוצבה בחמ"ל נחל עוז, והספיקה לשרת שם חודש אחד בלבד.
את ערב שמחת תורה, 6 באוקטובר 2023, בילתה עדי עם חברותיה למוצב בארוחת ה"Tea Time" המסורתית של תצפיתניות נחל עוז. למחרת החג הייתה אמורה לעבור את מבחן החפיפה, ולהפוך רשמית למפקדת בחמ"ל.
"אנחנו גרים בצפון, אבל הטלפון שלי היה מכוון גם לאזעקות בנחל עוז, בגלל שעדי הייתה שם", מספר ברק. "בבוקר התעוררתי מהתראות 'צבע אדום', ומיד כתבתי לה. היא אמרה שהכול בסדר, שהיא במקום מוגן".
כשהחלו האזעקות, עדי רצה עם חברותיה למיגונית. אבל כעבור דקות, כשעלה חשד שמחבלים פשטו על הבסיס, יצאה מהמרחב המוגן יחד עם הסמב"צית ונכנסה לחמ"ל, כדי לעזור לתצפיתניות שהיו במשמרת.
"בחמ"ל היא רואה ממש את המחבלים חודרים לבסיס", מספר ליעד, "במשך כמעט שעתיים הם ניסו לפרוץ לחמ"ל, וכשהבינו שלא יצליחו להיכנס, הם פשוט החליטו לשרוף את המקום.
"אני גאה בה על ההתנהלות שלה ברגעים האחרונים", הוא אומר. "היא ראתה במצלמות את הדברים הכי מפחידים שאפשר להעלות על הדעת, ולמרות זאת הצליחה לתפעל את הסיטואציה כמו שצריך, היא ושאר התצפיתניות ומפקדות החמ"ל. היא דאגה לחיילות שלה עד הרגע האחרון".
במשך ימים משפחתה וחבריה לא ידעו מה עלה בגורלה. "היום ממשיך, והיא לא עונה להודעות", מספרת שי. "ואת מתחילה לשאול מכרים ואנשים ברשתות, אולי מישהו ראה או שמע מה קורה עם עדי".
ברק בדק אף הוא, בכל דרך שיכול היה, מה עלה בגורלה של בתו. "ניסיתי להבין אם היא חטופה, אם יש פעילות בכרטיס האשראי שלה, אם היא בין התצפיתניות מנחל עוז, שלפי הדיווח פונו לבסיס אחר".
"אלו היו ימים מאוד-מאוד קשים", מוסיפה ליהיא ומתארת את הרגע שבו ליעד התקשר אליה ובישר לה את הבשורה הקשה על מותה של עדי. "וזהו, כך זה נגמר", היא אומרת בכאב.
קרן אור במקומות חשוכים
עדי הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביקנעם, ולאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל ראשון. היא הותירה אחריה את הוריה, אורית וברק, את אחיה התאום ליעד ואת אחיה הקטן כפיר.
"ברגעים הראשונים את אומרת: 'מה עכשיו? איך אני ממשיכה את החיים מפה?'", משתפת שי, חברתה הקרובה. "המשפחה של עדי קיבלה אותי בזרועות פתוחות, והפכה אותי לבת משפחה. עד היום זה מרגש אותי מאוד".
ליהיא, בת דודתה של עדי, עדיין מתקשה להפנים שהיא איננה. "אמנם אני מדברת עליה בלשון עבר, אבל מבחינתי היא עוד פה, שנונה, מצחיקה, חכמה ובעיקר חיה".
"זו משקולת ענקית על הלב, שבכל יום מחדש מנסים ללמוד ללכת איתה", אומר ברק, "אבל לא בכל יום מצליחים".
ואז, מצטרפת שי, לאט-לאט מתחילים לשאול מה עדי הייתה רוצה.
"שנהיה אופטימיים, שנחיה את החיים", עונה ליהיא. "היא לא הייתה רוצה שנפסיק. היא הייתה רוצה שליעד יצליח ושכפיר יגדל להיות גבר".
על המדבקה שבני משפחתה וחבריה הוציאו לזכרה, נכתב: "שתהיה קרן האור במקומות החשוכים".
"גם כשהכול חשוך יש קרן אור, וחייבים להיאחז בה", מסבירה שי. "ועדי היא קרן אור".
"חשוב שנזכור מעדי את האור שהפיצה", מוסיף אביה, "את שמחת החיים שהייתה לה, ואת הצחוק המתגלגל, שאי אפשר לשכוח אותו".
עדי עשתה ב-19 שנות חייה את מה שאנשים רבים לא מספיקים בחיים שלמים, והותירה חותם של אור שלעולם לא ייכבה.
סמ"ר עדי לנדמן ז"ל, חיל מערך הגנת הגבולות, נפלה בתאריך 7.10.2023, בת 19 בנופלה.
יהי זכרה ברוך.
סמ"ר
עדי לנדמן