גיבור :סמ"ר יובל בן יעקב ז"ל הציל 75 חיילים שהיו במוצב ב-7 באוקטובר
בבוקר השבעה באוקטובר, כשהשמש עלתה על מוצב יפתח שליד זיקים, יובל בן יעקב לא היה על מדים. הוא לא היה אמור להיות בקו האש. אבל יובל, הילד זהוב השיער וכחול העיניים, מעולם לא היה אדם שזקוק לפקודה כדי לפעול. כששמע את זעקות המש"קית בש"ג, הוא פשוט רץ. יחף, ללא מדים, עם נחישות של ברזל ורוח של גיבור - הוא רץ אל תוך התופת כדי להציל את חבריו.
1 / 4
סמ"ר יובל בן יעקב ז"ל, לוחם בחיל השריון, נפל בקרב הגבורה ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.23). בן 21 היה בנופלו. במעשיו האחרונים הציל את חייהם של 75 חיילים שהיו במוצב, ומנע טבח גדול בהרבה.
ילדות בשליחות ואופי של ברזל
סיפורו של יובל מתחיל הרחק מכאן. כשהיה בן שנתיים, יצאה משפחתו לשליחות של הסוכנות היהודית בחו"ל. "יובל ילד קטן ואהוב שלי", נזכרת אימו, אמיליה. "כל הגיל הקטן שלו היינו בחו"ל. כשחזרנו בגיל 7, הוא לא ידע מילה בעברית". הקושי בשפה לא שבר את יובל. תוך שנים ספורות הוא כבר דיבר עברית רהוטה ללא מבטא, עדות ראשונה לכוח הרצון יוצא הדופן שלו.
אתל סביה, אחותו הגדולה בחמש שנים, מספרת על הקשר המיוחד ביניהם: "כשהיינו ילדים, היינו אחד בשביל השני. כל דבר הייתי מספרת לו דבר ראשון". עם השנים, האח הקטן הפך לסלע איתן עבור משפחתו וחבריו.
כבר כנער, יובל הפגין אחריות נדירה. מגיל 16 עבד ברשת 'מקדונלדס', התקדם במהירות לתפקיד סגן מנהל סניף, וקיבל הצעה לנהל סניף גדול מיד עם שחרורו. "ליובל היה אופי ברזל", אומרת אמיליה. "הוא היה כל כך אחראי וחדור מטרה". הוא לא סבל איחורים או חוסר אמינות; המילה שלו הייתה בסלע.
המסע לשריון: 32 קילו בדרך למטרה
כשהגיע מועד הגיוס, יובל בחר בשריון, אך נתקל במכשול: עודף משקל שמנע את קבלתו. עבור יובל, "לא" הייתה רק נקודת פתיחה. הוא ביקש דחיית שירות, ובתוך שלושה חודשים בלבד השיל ממשקלו 32 קילוגרמים. הוא התגייס לשריון, הפך ללוחם מצטיין ומשך את תשומת לב המפקדים.
"אנחנו מאוד רצינו את יובל בחפ"ק המג"ד", מספר א', מפקדו. "מהרגע שהוא נכנס, גיליתי לא רק חייל מקצועי ואחראי, אלא גם אחלה גבר". ביחידה הוא הכיר גם את רוני אטיאס, שהפכה לבת זוגו. "הוא היה מדהים", היא מספרת בגעגוע. "הגדרנו לעצמנו משימה – פעם בשבוע אנחנו עושים דייט, שומרים על הביחד שלנו בתוך הצבא".
7 באוקטובר: הריצה האחרונה
באותו בוקר נורא, יובל היה במוצב יפתח. אמו, שהייתה רגילה לקבל ממנו הודעת "בוקר טוב" ו"ערב טוב" מדי יום, לא זכתה לתשובה. בחמ"ל המבוטן, כשהבינו שמחבלים פשטו על האזור, יובל שמע את מצוקת החיילים בחוץ. בלי להסס, הוא חלץ את נעליו, נתן לרוני את כפכפיו ורץ יחף לכיוון הש"ג כדי להשיב אש.
"זה כל כך יובל", אומרת אחותו. הוא נלחם בעוז, חשוף ופגיע, והצליח לבלום את התקדמות המחבלים. "הוא הציל 75 אנשים שהיו במוצב", אומרת אמיליה בכאב. "הוא הציל חיילים שלא נהרגו או נחטפו. אמרו לי שהמחבלים היו עלולים להמשיך לאשקלון ולהרוג עוד אלפים".
בשעה תשע וחצי בערב דפק הצוות על דלתה של אמיליה. "נגמרו החיים, פשוט נגמרו", היא אומרת. "אני מרגישה שמתתי בשביעי לחודש יחד איתו".
"החיים פשוטים ממה שחושבים"
יובל השאיר אחריו חלל עצום, אך גם שיעור חשוב לחיים. "הוא לימד אותי שהחיים הרבה יותר פשוטים ממה שאני חושבת", אומרת רוני. "אפשר להיות שמח פשוט עם מה שיש לך".
האור של יובל בן יעקב, הילד שרץ יחף אל האש כדי שחבריו יחיו, ממשיך להאיר דרך הסיפורים, דרך החיים שהציל, ודרך הגעגוע האינסופי של אלו שזכו להכירו.
סמ"ר יובל בן יעקב ז"ל מחיל שריון נפל ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד 7.10.23, בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
יובל בן יעקב