סמ"ר מיכאל בן חמו נפל בקרב בכיסופים: "בן אדם שצריך לשאת עיניים אליו"
מפקד בגולני בן 22 נפל בשבת שמחת תורה, בשבת האחרונה שלו בצבא. אביו, אחותו, בת זוגו וחבריו מתארים אדם סקרן, עמוק ומחובר להווה, שהאמין שחיים משמעותיים מחייבים בחירה - ועמד בה עד הסוף. "הוא בן אדם שצריך לשאת עיניים אליו", מציינת אחותו, "הוא תמיד ידע שהוא חלק משרשרת הדורות של עם ישראל", אומר אביו.
1 / 8
מיכאל בן חמו ז"ל היה הילד השלישי מתוך ארבעה. "ילד בלונדיני יפהפה עם עיניים ירוקות", מתאר אביו מאיר, "עם חיוך גדול ולחיים שתמיד היו מאדימות". הוא היה ילד שאוהב את החיים, רץ מדבר לדבר, לעיתים חולמני אבל תמיד דעתן. עם השנים, מספר האב, התכונה הזו התפתחה לידענות מרשימה במגוון תחומים. "מה שהוא אהב - הוא ידע לעשות הכי טוב שאפשר".
מיכאל נולד ב־22 באוקטובר 2001 ברחובות, בנם של יעל ומאיר, אח לאוהד, נועה ואסף. הוא התחנך בבית ספר ממלכתי דתי "תחכמוני" ובהמשך בישיבת "אמית עמיחי" בעירו. כבר כנער בלט ביכולת שלו לחבר בין אנשים. "הוא היה ציר של כמה וכמה מעגלים של חברים", מספרים חבריו. "אהבו להיות בחברתו וגם הוא אהב אנשים".
הוא היה חניך בבני עקיבא, בצופים הדתיים, ובהמשך במד"א. הרצון לעשות טוב הוביל אותו לשם. "כשהוא נגע במשהו", אומר אביו, "זו הייתה הנגיעה האישית שלו. זה היה החיים שלו". גם כשהתבגר והחל לשאול שאלות, בחר בדרך משלו. "הוא לא יצא מהדת", מבהיר האב, "הוא פשוט מצא את הדרך שלו".
איש של אנשים
מיכאל היה איש של אנשים - חברי אמת, בן זוג אוהב, אדם שמרגיע בנוכחות. "יש משהו במיכאל שמרגיע אותך", אומרת אחותו נועה. לפעמים זה היה במילים, לפעמים פשוט בלשים שיר. אביו מספר ש"מוזיקה הייתה עולם שלם עבורו. הוא הכין פלייליסטים לכל אירוע, ידע מוזיקה לעומק, והיה "פריק של מוזיקה". בנוסף הוא מציין כי הוא "מאוד מצחיק, בדרן וחקיין, הוא ידע לתפוס זוויות שונות של אנשים"
עם בת זוגו, תמר גולדברט, נרקם קשר עמוק ואיתן. "מהרגע שהמבטים הצטלבו היה קליק", היא מספרת. "ראיתי אותו וזה היה נראה לי ה'אחד'". מיכאל היה רומנטיקן, פרחים כל שבוע, לעיתים עם שליח. "בן אדם עמוק ורגיש", היא אומרת, "שבאמת אכפת לו".
"הוא איש של אנשים עם כמות חברים מטורפת, גם מהתיכון גם תנועות הנוער, משלחות בחו"ל..."
חיבור לארץ ולרוח
לאחר סיום הלימודים יצא למכינה הקדם צבאית "מיתרים לכיש" בבית גוברין, ובהמשך למדרשת "הערבה" בעין יהב. שם עבד בחקלאות, קם בחמש בבוקר לעבוד בחממות, ואז ישב ללמוד תנ"ך עם כוס תה. "היה לו חיבור חזק להווה", מספרת אחותו. "להיות כל הזמן איפה שהוא נמצא".
במהלך התקופה הזו כתב רבות. יומן אישי ליווה אותו, ובו מחשבות על חיים, שליחות ומשמעות. "אם אין לך באמת איזו קריאת כיוון לחיים שלך - בשביל מה אתה חי?", כתב. המשפטים האלה לא היו תיאוריה עבורו - הם היו דרך חיים.
מפקד אהוב ומקצוען
ב־21 במרץ 2021 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "הבוקעים הראשון" של חטיבת גולני. חבריו מספרים על חייל מדוגם, יסודי, כזה שכל משימה לקח בקלילות ובחיוך. בתום ההכשרה קיבל אות מצטיין פלוגתי, יצא לקורס מ"כים והמשיך לפיקוד. בהמשך מונה לסמל מחלקת צלפים.
"הוא היה מפקד שנערץ על החיילים שלו", מספרים חבריו. מקצועי, ערכי, מחובר למורשת החטיבה והגדוד. כינו אותו "הסמל החינוכי". כשנדרש להעניש בחר בדרך חינוכית - ללמוד על חלל צה"ל ולהעביר עליו שיעור. "החיילים היו בראש סדר העדיפויות שלו", מספרים. הוא דאג לפרטים הקטנים, ידע להקשיב, לחזק ולדרוש מקצועיות מתוך אהבה".
"היו לו קשר עם כל אחד מהחיילים והוא היה נאמן להם, ייחודי, בן אדם מלא בערכים".
השבת האחרונה
שירותו התקרב לסיום. הוא תכנן לשכור דירה עם חבר ולטייל בחו"ל. זו הייתה השבת האחרונה שלו בבסיס. חברתו תמר זוכרת איך השאיר אצלה את השרשרת שלו, כהרגלו, "עד שהוא חוזר". בערב שמחת תורה אביו כתב לו: "יאללה מיכאל עוד יומיים ואתה בבית".
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:29, תפסה אותו מתקפת הפתע במהלך כוננות עם שחר. מיכאל שימש מפקד כוח סיור ויצא עם ארבעה לוחמים ברכב "האמר" לאורך גדר הגבול סמוך למוצב כיסופים.
לאחר שהרגיע את תמר והוביל את הכוח למיגונית, יצא שוב בעקבות דיווחים על חדירת מחבלים.
הרכב נתקל בכוח מחבלים. שלושה לוחמים נפגעו. מיכאל וסמל ראשון עדי צור ירדו מהרכב והסתערו קדימה. הם לחמו פנים אל פנים, חיסלו מחבלים ועיכבו אחרים בזמן שהפצועים פונו. כך הצילו את חבריהם וסייעו בהגנת הקיבוץ והמוצב. מיכאל ועדי נחשבו נעדרים במשך ימים עד שנמצאו.
חיים של משמעות
סמ"ר מיכאל בן חמו נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בן 22 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות.
מאז, החיסרון מורגש בכל יום. "שום דבר לא שלם בלי מיכאל", אומרת אחותו. ובכל זאת, היא מוסיפה, הדברים שלימד אותה הולכים איתה.
לדברי חבריו "הוא ידע להוקיר לחיים תודה, להבין שהחיים הם מתנה. להסתכל על השמיים, על העננים".
בת זוגו תמר כתבה ,"אתה הבית שלי… גם בחיים שלך היית מלאך וגיבור". חברו משה הרטמן הנציח אותו בשיר, ותלמידי ישיבתו בחרו לקיים חתונה לזוג מעוטי יכולת - "מורשת של חיים".
"הוא תמיד איתנו בזיכרונות", אביו מציין בגעגוע "יש לנו מיכאל קטן, מיכאל חי קטן, שנולד בערך 4 חודשים אחרי שמיכאל נפל. הוא תזכורת למה שמיכאל תמיד ידע, שהוא חלק משרשרת הדורות של עם ישראל. בולט, כותב את זה, "אבות אבותיי, חלמו להגיע, לארץ שבה הם יוכלו להגן על עצמם, ואני עומד בפני הזכות הזו. אמר, ועשה".
כך נזכר מיכאל: אדם שחי מתוך בחירה, הוביל מתוך ערכים, והאמין שלחיים יש משמעות רק אם מוכנים לתת הכול.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
מיכאל בן חמו