דברים קטנים שעשה איש גדול: סיפורו של רס"ם איתי פרי ז"ל
כשאיתי פרי נולד בסוף חודש אלול, רגע לפני ראש השנה של שנת תשמ"ח, מישהי בבית החולים פלטה כבדרך אגב: "הנה, ילד חדש לראש השנה". עבור הוריו, נתי ואהובה, האותיות של שנת לידתו הפכו לציווי שליווה אותו לאורך כל 36 שנות חייו: תשמ"ח - תהיה שמח. ואיתי אכן היה כזה. ילד, נער וגבר שהחיוך היה סימן ההיכר שלו, והיכולת להפיץ אור ותחבולה שובבית ליוותה כל צעד שעשה.
1 / 4
ב-10 בדצמבר 2023, במהלך הקרבות העזים בח'אן יונס, נפל רס"ם איתי פרי, לוחם בחטיבה 5. הוא הותיר אחריו משפחה אוהבת, חבורת חברים מלוכדת, ועשרות סיפורים על אדם שהיה שילוב נדיר של מהנדס מבריק, אבא טוטאלי ובן זוג שכולו תמיכה ואהבה. איתי הוא בנם של אהובה ונתן, אח לנטע, עומרי ונועה. הוא נישא להילה בשנת 2015 והם הקימו את ביתם בעיר מודיעין. איתי עבד כמהנדס. במרוצת השנים נולדו להם שני בנים, עידו וגיל, ובת, אוֹרי.
"היה לו צ'ארם כזה"
המסע של איתי ושל אשתו, הילה, החל בגיל 20. "הוא היה בחפש"ש, אני הייתי בקבע", היא נזכרת בחיוך. "היה לו צ'ארם כזה, מלא חוש הומור, קליל וקורן". הקשר שנבנה במיילים, הפך למחוייבות עמוקה במהלך טיול ספונטני להודו. שם, בין נופי האנדמן, הציע איתי נישואין. הם היו צעירים, סטודנטים שעדיין לא ראו אף אחד מסביבם מתחת לחופה, אבל איתי ידע מה הוא רוצה.
הילה מתארת זוגיות שהתבססה על ביטחון מוחלט. "הוא היה מאוד תומך ומפרגן. כל הזמן דחף אותי ודירבן אותי. בכל פעם שחששתי, הוא היה אומר 'יהיה בסדר'. הוא היה העוגן המקרקע שלי".
אבא שנולד לתפקיד
אם יש דבר אחד שכל מכריו של איתי מסכימים עליו, הוא שאיתי היה "אבא של החיים". נתי, אביו, אומר זאת בפשטות שוברת לב: "הוא היה אבא מושלם לטעמי, יותר טוב ממני, חד משמעית". איתי לא רק גידל את ילדיו, הוא השתולל איתם, המציא איתם עולמות והקדיש להם כל רגע פנוי.
אמו, אהובה, נזכרת בסרטון שבו איתי מאמן את בנו עידו על סקייטבורד, בסבלנות ובאהבה. "הם ילדים כל כך אנרגטיים", היא אומרת. "כמה שהם היו מרוויחים אם היו מקבלים אותו גם כמבוגר". גם חבריו נדהמו מההורות שלו. הם נזכרים איך באירועים חברתיים הוא היה מגיע עם הילדים, מטפל בהם במסירות ומשרה סביבו אווירה של משפחתיות שגרמה לכולם לרצות משהו כזה לעצמם.
מהנדס עם לב של יזם
בחיים האזרחיים, איתי היה מהנדס מוכשר ומוערך. הוא לא היה רק איש של תוכניות וחישובים, אלא יזם בנשמתו. "הוא ראה בעיה - הוא אמר איך פותרים אותה", מספר נתי. בביקור במקום עבודתו לאחר נפילתו, מצאו ההורים שלט שנתלה לזכרו, ועליו משפט אחד שתמצת את הכל: "דברים קטנים שעשה איש גדול". איתי ידע לשים לב לפרטים הקטנים, לאנשים השקופים, לבעיות הטכניות המורכבות - ולפתור הכל בשקט ובחיוך.
"אני חייב לחזור לחברים"
איתי לא היה "מורעל" צבא. הוא אהב את החיים, את המשפחה ואת החופש. אבל כשפרצה המלחמה, לא היה לו ספק. הוא התייצב עם הגדוד שלו, "גדוד לעוטף", וביצע כל משימה על הצד הטוב ביותר.
במהלך הלחימה בעזה, איתי חלה במחלת הנשיקה. מפקדיו וחבריו דחקו בו להישאר בבית, לנוח ולהתחזק, אך איתי סירב. "אני לא יכול, אני חייב לחזור לחברים", אמר. בער בו הצורך להילחם למען השבת החטופים; הוא אפילו תועד משכנע לוחמים צעירים בחשיבות המשימה. ב-10 בדצמבר, במהלך סריקת בית ספר בח'אן יונס שבו הסתתרו מחבלים, הופעל מטען רב עוצמה. איתי נפל במקום יחד עם ארבעה מחבריו לנשק.
המורשת: להפוך חסרון ליצירה
הילה מספרת שאיתי נוכח בחייהם בכל רגע. "אני לא יודעת איך אנשים חיים כשהם לא לידו", היא אומרת. הנוכחות שלו מורגשת בשיחות, בזיכרונות של הילדים ובגעגוע שלא מרפה.
כדי להנציח את דרכו המיוחדת - השילוב בין הנדסה, יזמות ועזרה לזולת - הקימו חבריו ומשפחתו את "האקתון איתי". הפרויקט מתקיים בתיכון בו גדל ומשתתפים בו תלמידים שמתמודדים עם אתגרים טכנולוגיים, שמטרתם לסייע לאנשים עם מוגבלויות. בשנה שעברה התמקד ההאקתון בהנגשת חופי הים. "במשך לילה שלם התלמידים והמנטורים עובדים יחד כדי להביא פתרון", מספר עמרי חברו הקרוב. "זה כל כך איתי - לקחת בעיה ולהפוך אותה למוצר שעוזר למישהו".
בנו עידו, שהיה בכיתה א' כשנפל אביו, כתב לו פעם מכתב: "אבא, אני מקווה שלא תיפצע ואני מתגעגע", וצייר לב גדול. אהובה אמו מסכמת את סיפורו של בנה במילים אלו: "עידו צייר לו לב, ואיתי הלך אחרי הלב שלו. לא הרבה אנשים יכולים לומר 'אני הולך בעקבות הלב', ואיתי עשה זאת עד הרגע האחרון".
רס"ם איתי פרי, חטיבה 5, נפל בתאריך 10.12.2023, בן 36 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ם
איתי פרי