"אני לא סומכת עליו ויודעת שהוא יכול בקלות לשקר לי בנושאים מסוימים. יש לו אחר כך רגשות אשם כשהוא משקר, אבל הוא פועל באותו רגע לפי האינטרסים שלו, כדי שלא אפריע לו לעשות את מה שהוא רוצה" (אמא לנער בן 15).
"התחלתי לשקר להורים כשהייתי בתיכון והתחלתי לשתות אלכוהול. ידעתי שהם יגיבו קשה וזה יגרום למריבות. עד היום אני מרגיש עם זה רע. אני מניח שהייתי צריך לספר להם ולהתמודד עם התוצאות" (בן 20).

חוסר אמון ביחסים

הורים מספרים לי שהדבר שהכי מפריע להם במערכת היחסים עם הילדים או המתבגרים שלהם הוא היעדר אמון בילדים שנובע מכך שילדיהם מסתירים או משקרים. הורים שמתמודדים עם תחושת חוסר אמון ביחסים עם ילדיהם, מבטאים אכזבה קשה מילדיהם, כעס ודאגה.
ילדים שבוחרים להסתיר מהוריהם חלקים ניכרים מחייהם מתארים תחושת בדידות בבית, ותחושה שהם לא יכולים להיות אמיתיים ואותנטיים מול הוריהם.
ניידנייד
תחושת בדידות בבית
(צילום: shutterstock)
לעיתים הבחירה של ילדים לשקר קשורה לתגובות ההורים לילד כשהוא משתף אותם בחייו, או למאפייני הקשר עם ההורים, אך ישנם גם מקרים (בעיקר אצל ילדים בוגרים יותר או בני נוער), שהבחירה לשקר קשורה באישיותו של הילד ואינה נובעת מהתנהגות או עמדה הורית.
בכתבה זאת בחרתי להתמקד בסיבות הקשורות בעמדה ההורית כלפי הילד, כיוון שמרכיב זה ניתן לשינוי בקלות רבה יותר, בניגוד למרכיב האישיותי של הילד, אותו קשה יותר לשנות.

חשדנות כלפי הסביבה

אמון הוא מרכיב חשוב בכל מערכת יחסים. כאשר ילדים חווים חוסר אמון הדדי במערכת היחסים עם ההורים, שהיא הזירה הראשונית שבה הם מתאמנים ביצירת קשר רגשי ובהישענות והתמסרות לאחר המשמעותי.
קראו עוד:
דרך מערכת היחסים עם ההורים ילדים אמורים ללמוד לבטוח באנשים המשמעותיים להם, לשתף אותם בדברים חשובים בחייהם וללבן מולם קונפליקטים וחוסר הסכמה דרך שיח פתוח ומכבד שאינו פוגע בקשר.
ילדים שחווים חוסר אמון בהוריהם עלולים לפתח חשדנות כלפי הסביבה, דפוסים של הסתרה ושקרים, וקושי לפתור קונפליקטים בתוך מערכת יחסים קרובה.
מהן הסיבות לשקרים או הסתרה מההורים ואיך אפשר לשפר את המצב?

1. צורך של הילדים בנפרדות

הנפרדות היא צורך התפתחותי וטבעי אצל ילדים, שעיקרו בהשגה הדרגתית של תחושה שאני יכול לסמוך על עצמי ולעשות דברים לבד, בלי השפעה או פיקוח של ההורים והמורים.
הצורך בנפרדות מועצם אצל ילדים או בני נוער שסגנון ההורות של הוריהם מתערב מדי. כשילדים משקרים להורים או לא משתפים אותם בדברים משמעותיים בחייהם, הם מחזירים לעצמם תחושת נפרדות, שליטה וכוח שלא מספיק נוכחת במערכת היחסים. הם בעצם מעבירים מסר להורה - אני אדם נפרד ממך, ויש דברים שאתה לא תדע עליי.
רוצים להסתדר לבדרוצים להסתדר לבד
רוצים להסתדר לבד
(צילום: shuttersttock)
אם אתם מרגישים שהילד שלכם משקר כיוון שהוא זקוק ליותר נפרדות מכם, נסו לבדוק באילו מקומות בקשר איתו אתם רואים בו שלוחה או נציג שלכם ולא אדם בוגר בפני עצמו. נסו לזהות מתי אתם מתערבים מדי, לוחצים מדי, מכוונים מדי ולא נותנים לו להוביל ולהחליט בעצמו.

2. תגובה של הילד להגבלות רבות מדי מצד ההורים

לעיתים הילד שמשקר להורים או מסתיר מהם מגיב לכך שהוא מרגיש שההורים מגבילים אותו מדי ביחס לגילו ולנורמות החברתיות. ילדים כאלה חשים ששיתוף רק יגרום להגבלות נוספות, וההסתרה משרתת את הצורך שלהם לעשות מה שכל החברים עושים.
אם אתם חושבים שזאת הסיבה להסתרה מצד הילד או הנער שלכם מומלץ לדבר איתו באופן פתוח על תחושותיו. האם הוא חש שאתם מגבילים מדי? האם הוא מרגיש שונה מאחרים ביחס למה שאסור לו לעשות?
אם זה המצב, מומלץ לחשוב היכן ההגבלות רלוונטיות ומתאימות והיכן כדאי לאפשר יותר. נסו לשדר לילד שאתם מקשיבים לו והולכים לקראתו. זה יוביל לשיפור במערכת היחסים, וליותר אמון ושיתוף מצידו.

3. חשש מביקורת

לעיתים ההסתרה מההורים נובעת מחשש של הילדים שההורים ישפטו אותם או יבקרו את התנהגותם. במקרים כאלה הילדים יעדיפו לא לספר דברים מסוימים שהם יודעים שהוריהם לא תומכים בהם כמו למשל התרועעות עם חברים שהוריהם לא אוהבים, עישון, שתיית אלכוהול וכישלון במבחן.
מפחדים שההורים ישפטו אותםמפחדים שההורים ישפטו אותם
מפחדים שההורים ישפטו אותם
(צילום: shutterstock)
אם לדעתכם זאת הסיבה שילדיכם משקרים או מסתירים נסו לגלות אמפתיה כשהילדים משתפים אתכם, לשאול ולהתעניין, להחמיא על עצם השיתוף, להדגיש את החיובי בכל בחירה והתנהגות ולהימנע משיפוטיות.
אפשר ורצוי כמובן להביע עמדה הורית ברורה ביחס לדברים מסוימים שבהם משתפים הילדים, אך במידת האפשר נסו לעשות זאת באופן ענייני ותומך, ולא באופן ביקורתי.

4. מודל הורי

ישנם ילדים שמשקרים בגלל מודל הורי שכולל תחושה של סודות, שקרים וחוסר כנות בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים לבין סביבתם החברתית או התעסוקתית ובין ההורים לילדיהם.
ילדים שלא מרגישים שההורים מדברים עימם בכנות ובוחרים לשקר להם כדי להגן עליהם או על עצמם, יאמצו לעיתים התנהגות כזאת בעצמם ויתחילו לשקר ולא להיות כנים.
כך גם ילדים שחווים מעילות באמון מצד הוריהם כמו אי קיום הבטחות או מניפולציות בקשר. זכרו שהמודל ההורי משפיע על הילדים גם בדרכים עקיפות כיוון שהם מתבוננים בהורה בכל מיני נקודות זמן, גם כשההורה לא מרגיש, ומאמצים דפוסי התנהגות שהם לומדים ממנו.
יצירת מערכת יחסים המושתת על אמון היא תהליכית וכרוכה בעבודה קשה של ההורים ובהתנהלות שמגבירה את האמון ההדדי. כהורים, יש לנו יותר יכולות, כלים וניסיון בעולם כדי להוביל שינוי במערכת היחסים, ואנחנו לא יכולים לצפות שילדינו יובילו את השינוי.
כדי שיהיה אמון ביחסים, ילדינו צריכים להרגיש שאנחנו מקשיבים להם, רואים אותם ומקבלים אותם. אף אחד מאתנו אינו מושלם ואם הילדים שלנו ירגישו שיש להם מרחב לטעות ושהם יכולים לשתף אותנו, להיעזר בנו ולהכניס אותנו בכנות לעולמם גם כשהוא כאוטי ולא מושלם- היחסים איתם יהיו טובים יותר ומושתתים על אמון הדדי.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, מחברת ספר ההורות "על חיבוק וגבולות"