"הוא הרביץ לי", "היא לקחה לי". מריבות בין אחים זה אחד הדברים שהכי משפיעים על האווירה בבית. הם צועקים, לפעמים מרביצים, מקללים ובוכים וזה מוציא את כל בני המשפחה מהכלים.
לילדים יש הרבה סיבות לריב, ולמעשה מריבות בין אחים הן תופעה טבעית ושכיחה בכל בית. התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים להסתדר עם האחים ולמצוא פתרונות לבעיות שעולות.
3 צפייה בגלריה
להתערב או לא?
להתערב או לא?
להתערב או לא?
(צילום: shutterstock)
הבית הוא בעצם "חממה" לתרגול יחסים בין אנשים. הורה שמאמן ומלמד את הילדים שלו להסתדר יחד עוזר להם לפתח מיומנויות חברתיות שישמשו אותו ויסייעו לו להסתדר במערכות יחסים בבית וגם בחוץ עם חברים או בני דודים.
את המריבות בין האחים כנראה שלא ניתן למנוע, אך בכוחנו להפחית את תדירותן

למה הם רבים?

לילדים יש סיבות רבות לריב, ולנו יש את האפשרות לשלוט על זה אם נבחר לשים לב.
קנאה: הרגש הקדום ביותר, המוכר לנו עוד מימי האחים הראשונים בתנ"ך, קין והבל או יוסף ואחיו. קנאה היא רגש טבעי עמו אנו מתמודדים לאורך כל חיינו. כולנו מקנאים במהלך חיינו, אך בניגוד למבוגרים, ילדינו לא יודעים לנווט את הרגש הזה למקום חיובי ופעמים רבות פונים לאלימות.
קראו עוד:
תשומת לב: זוהי הסיבה השכיחה ביותר. תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה - שקט בבית, הילדים משחקים יחד בחדר ואנחנו מנצלים את השקט לקרוא עיתון, להיכנס לפייסבוק, לדבר עם חברה וגם לשתות קפה, אך בשנייה שפורצת מריבה בין האחים אנחנו מתייצבים בחדר. ילדינו, באופן לא מודע, "יוצרים מריבה" כדי שנהיה איתם. הם למעשה רבים על מהמקום שלהם בלב שלכם.
3 צפייה בגלריה
ברגע המריבה ההורה מתייצב בחדר
ברגע המריבה ההורה מתייצב בחדר
ברגע המריבה ההורה מתייצב בחדר
(צילום: shutterstock)

מה עושים?

זמן איכות: את המריבות בין האחים כנראה שלא ניתן למנוע, אך בכוחנו להפחית את תדירותן. רוב המריבות פורצות כדי שפשוט נהיה איתם, נוכל להקדים תרופה למכה על ידי כך שנקדיש כמה דקות לכל אחד מילדנו בנפרד.
זמן איכות הוא מושג מוכר ואולי אף מאוס אך הוא יכול למנוע ולהפחית את המריבות באופן משמעותי. הורים רבים מתקשים להתפנות לזמן איכות מפני שהם לא מוצאים את הזמן. אציין כי בזמן איכות הדגש הוא על האיכות ולא על הזמן.
ילד שהוריו מבלים איתו בנפרד מהאחים שלו, ירגיש בטוח ויציב מול הוריו. הקשר שלו עם ההורה יתחזק, הוא יקבל תשומת לב, תחושת השייכות תעלה והוא ירגיש משמעותי, ובכך מריבות על רקע תשומת לב ההורים ידעכו כי הילד ירגיש בטוח.
הגדרת ציפיות: אחר הצהריים הגיע וילדיכם משחקים בבית. הגדירו להם כיצד אתם מצפים מהם להתנהג. שוחחו עם ילדיכם בזמן רגוע והנחו אותם איך להגיב להצקה של האחר במילים ולומר לו "אתה מציק לי. אני מבקש שתפסיק". במידה וזה לא עזר יש לגשת אל אחד ההורים ולבקש את עזרתו (ללא בכי או יללות).
חיזוק: עברו עשר דקות ויש שקט בבית? אל תתייחסו לכך כמובן מאליו. גשו לחדר, שבחו וחזקו את ילדיכם על התנהגותם הנאותה. לאט לאט אתם תשימו לב שיש מקרים שהם רבים ומצליחים לפתור יחד את המחלוקות.
הפרדת כוחות משדרת לילדים מסר שהחיבור ביניהם הוא בעייתי, ואילו המסר שאנו רוצים להעביר לילדנו הוא הפוך
שעמום: התבוננו בילדים ונסו לזהות "זמנים מתים", זמנים שבהם הילדים משועממים. אלה זמנים שהם עלולים לריב יותר, בעיקר מתוך שעמום, ולכן כדאי להיערך ולתכנן את רגעי השעמום מראש על ידי תכנון הזמן מראש.
כמו כן, נסו לזהות "שטחי אש" - זמנים ומצבים שבהם יש סבירות גבוהה שיריבו, כמו מלחמה על השלט, ובהתאם תקבעו זמנים מראש, כמו למשל טבלה של תורנויות של מי משחק באקס בוקס או מי מתקלח קודם.
3 צפייה בגלריה
לפעמים הם רבים מתוך שעמום
לפעמים הם רבים מתוך שעמום
לפעמים הם רבים מתוך שעמום

להתערב או לא?

אם בזמן המריבה החלטתם להפריד כוחות חשוב שתדעו שבכך אתם מעלימים את הסימפטום מבלי לטפל בשורש הבעיה. בנוסף, הפרדת כוחות משדרת לילדים מסר שהחיבור ביניהם הוא בעייתי, ואילו המסר שאנו רוצים להעביר לילדנו הוא הפוך.
המריבה פרצה? הציגו נוכחות, תהיו ליד ילדיכם והקשיבו לשיח ביניהם. במידה והשיח מתנהל בצורה נאותה, חזקו אותם על כך שהם מנסים ליישב את העניינים. אם הם ממשיכים לריב, הקשיבו לשני הצדדים מבלי לשפוט ונסו לתת להם מספר פתרונות. המטרה היא לתת להם מספר כלים שבהם יוכלו להשתמש במריבותיהם העתידיות. בהמשך ארגז הכלים שלהם יתרחב והם יהיו בשלים ומסוגלים להציע פתרונות משלהם.
במידה והם משתמשים באלימות, יש להפריד ביניהם לפרק זמן מוגבל כדי להעביר את המסר שאלימות היא מחוץ לתחום בביתנו ואינה כלי לפתרון בעיות אך מייד כשנרגעים חשוב לקיים את השיח ביניהם.
חשוב לזכור שאין באפשרותינו להעלים את המריבות אך נוכל להפחית אותן על ידי כך שנקנה לילדינו כלים לניהול המריבה בצורה נאותה הם ישתמשו בכלים אלו כאשר יתמודדו בקונפליקטים מול חבריהם.
הכותבת היא מומחית לבעיות התנהגות של ילדים ומתבגרים