וירוס הקורונה הוא היום האתגר הרפואי המיידי המעסיק את האנושות. יחד עם זאת, כדאי לזכור שהווירוס לא חתם חוזה עם אף מחלה אחרת, ולכן הן ממשיכות להתקיים כבעבר. בחודש אוקטובר, אנו מעלים את המודעות לסרטן השד, המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי.
מעל 5,000 נשים מאובחנות בישראל בשנה בגידול שד חודרני וכ-1,000 נשים מאובחנות בגידול שאינו חודרני. גם גברים יכולים ללקות בסרטן השד: כ-60-70 גברים מאובחנים בשנה.
הסיכוי של אישה מהיישוב לחלות בסרטן השד בימי חייה הוא 13% (עד גיל 83). אולם החדשות הטובות הן שעקב המודעות והגילוי המוקדם מחד, הפעילות המחקרית הענפה והשינוי בגישה הטיפולית שבעקבותיה מאידך, אנו עדים למגמת ירידה תלולה בתמותה מהמחלה.
מעל 5,000 נשים מאובחנות בשנה. סרטן השדמעל 5,000 נשים מאובחנות בשנה. סרטן השד
מעל 5,000 נשים מאובחנות בשנה. סרטן השד
(צילום: shutterstock)

שיפור בהישרדות

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בהישרדות מממאירות השד בשנים האחרונות. ההישרדות מסרטן השד ל-5 שנים, בקרב נשים יהודיות שאובחנו בשנים 2010-2001, הייתה כ-88%. זאת בהשוואה לשיעור של 78.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 1995-1991 ולשיעור של 84.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996.
מבין הגורמים שסייעו לשיפור תוחלת החיים והריפוי היו: הגדלת המודעות ובדיקות הסקר לגילוי מוקדם, העמקת התובנות הביולוגיות והגנטיות לגבי המחלה, התקדמות טכנולוגית ובעיקר באמצעי הדימות.
התובנה כיום היא שמדובר במחלה מורכבת הדורשת צוות רב תחומי: כירורגים, אונקולוגים, רופאי דימות שד, רופאי קרינה, גנטיקאים, גינקולוגים, מומחי פוריות וצוות סיעודי המיומן בטיפול בסרטן השד.

הגורמים להיווצרות המחלה

סרטן בכלל וסרטן השד בפרט, נגרמים עקב שינויים/מוטציות בחומר הגנטי של התא. שינויים גנטיים אלו יכולים להיות מועברים בתורשה, לדוגמה מוטציות בגנים BRCA, שאותן ניתן לזהות באמצעות בדיקה פשוטה.
שינויים גנטיים מורשים מהווים רק כ-5-10% מכלל הגידולים המופעים בנשים. השאר יופיעו עקב מוטציות נרכשות, שהן תוצאה של השפעות הורמונליות, אורח החיים והסביבה בה אנו חיים. מבין גורמי הסיכון, יש להביא בחשבון את הסיפור המשפחתי לממאירות בעיקר בתחום השד והשחלות.
קיימים כיום מודלים, שבאמצעותם ניתן לחשב את הסיכון באוכלוסיות אלו שיש להם סיפור משפחתי משמעותי. בהתאם לדרגת הסיכון המחושבת במודל, משתנה מדיניות ושיטת בדיקות המעקב לגילוי מוקדם.

הטיפולים היעילים

התובנות הביולוגיות לגבי סרטן השד הביאו לטיפולים מדויקים וממוקדים יותר בהתאם לפרופיל הביולוגי של הגידול. בעבר התייחסו בעיקר למידת הפיזור של הגידול בתהליכי קבלת ההחלטות הטיפוליות. כיום, לפרופיל הביולוגי של הגידול הפרטני יש חשיבות גדולה בעיצוב הטיפולי.
שם נרדף לטיפול לפי פרופיל ביולוגי, הוא טיפול מותאם אישית. ישנם כיום תבחיני מעבדה המזהים סימנים ייחודיים בגידול, המסייעים לרופא המטפל לכוון ולדייק את הטיפול בהתאם לביולוגיה שלו.
גישה טיפולית חדשנית נוספת המיושמת כיום בחלק מהגידולים, בעיקר באלו האגרסיביים והגרורתיים, היא שימוש במערכת החיסון ועידודה על ידי תרופות, לתקוף את הגידול (אימונותרפיה).
גישות אלו, המותאמות אישית, גרמו לצמצום הנזק ותופעות הלוואי הנוצרים כתוצאה מהטיפול. הדבר נכון לא רק לגבי הטיפול הכימותרפי/ביולוגי אלא גם לגבי הטיפול הכירורגי והקרינתי.
במסגרת הכירורגיה, המגמה לצמצום הנזק, הביאה להתפתחות ניתוחים משמרי אסתטיקה דוגמת: שימור השד, ניתוחים אונקופלסטיים המשלבים עקרונות כירורגיים אונקולוגיים עם עקרונות כירורגיה פלסטית/אסטטית.
במקרים שבהם יש צורך בכריתה הרי שכיום הנטייה היא לשחזור מיידי ואם הדבר ניתן כמובן גם שימור הפטמה והעטרה. לעיתים כתלות באופיו והתפשטות הגידול, נשנה את סדר הטיפולים ונתחיל בטיפול האונקולוגי לפני הכירורגי, ובכך נאפשר ניתוח משמר וגם אפשרות לעקוב אחרי תגובת הגידול.
בתחום הטיפול הקרינתי, הגישה להקטין את הסבל הנגרם מהטיפול הביאה לצמצום משך הקרינה ואף במקרים בהם ניתן, כתלות בגידול, לבצע טיפול קרינתי תוך ניתוחי.
העתיד צופן שיפור משמעותי ביכולת לשפר ולדייק עוד יותר בטיפול יחד עם צמצום הנזק הפיזי והנפשי הנגרם למטופלים. אנו מבינים כיום, שסיום התקופה הטיפולית אינה סוף הדרך לגבי המטופלות והנשים העלולות לסבול נפשית עוד שנים ארוכות, מעצם החשיפה לסרטן השד. לכן, חשובה מאוד התמיכה הנפשית בתקופה שלאחר סיום הטיפולים, והמערכת הרפואית וקבוצות תמיכה נמצאות שם כדי לסייע בכך. לא צריך לחשוש מלפנות לעזרה כזו.
למרות כל זאת, גילוי מוקדם הוא קריטי להארכת תוחלת החיים וצמצום טווח הטיפול ותופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מכך. כך שעל אף נוכחות הקורונה בחיינו, אסור לשכוח לשמור על הבריאות בכלל, ולהיות מודעים לקיום סרטן השד בפרט. גשו להיבדק.
פרופ' משה פפא הוא מומחה בכירורגיה כללית, אונקולוגית וכירורגית שד מאוניברסיטת תל אביב, בית החולים אסותא