"אני יודע שזו פדיחה, אבל אני נחשף במסירות נפש כדי שאף גבר לא יעבור את הסיוט שאני עובר וממש מתחנן: אחים שלי, גם אנחנו הגברים הסטרייטים נדבקים בווירוס הפפילומה שעלול, כמו שקרה לי, להתפתח לסרטן אלים. עזבו אתכם מבושה ומאגו ורוצו להיבדק, להתחסן ולהציל את החיים שלכם".
בשעה שהוא ממתין לטיפול קרינה אחרון ברצף של 35 כאלו שכבר קיבל, מספר בפתיחות אלי תורג'מן (45), גרוש ואב לילד בן שבע, איך בתוך כשנה השתנו חייו מן הקצה אל הקצה. לאחרונה נרשמת עלייה מדאיגה באבחון אצל גברים, בעיקר סטרייטים, של סרטן פה ולוע שנגרם מווירוס הפפילומה. הרופאים משערים שמחולל המחלה קשור במין אוראלי. עובדה זו, כמו גם ההיתכנות של הידבקות גברים בנגיף וקיומו של החיסון המונע הדבקה, לא הייתה ידועה לתורג'מן.
"מה ידעתי לפני כשנה, כשהרגשתי גוש בצד ימין בצוואר? לא סבלתי מכאבים ולכן לא דאגתי, אבל כשבאחד הימים הגעתי לרופא המשפחה בעניין אחר, הראיתי לו גם את הגוש". המלצת הרופא הייתה לעבור בדיקת CT, אבל תורג'מן העדיף להמתין. "נתתי לזה שלושה חודשי דחייה והחלטתי שאם זה אקראי זה ממילא יחלוף, ואם לא, אעבור את ההדמיה". בדיעבד ההחלטה לחכות הייתה מוטעית, ובתוך זמן קצר גדל הגוש והכפיל את ממדיו. עקב כך, הוא עבר את ההדמיות הנדרשות וביופסיה.
"רופא המשפחה שלי התקשר אליי, בישר שהתקבלו התוצאות ואמר שהן לא כל כך טובות. שאלתי אם מדובר בסרטן, והוא אישר", משחזר תורג'מן. לרוע מזלו הגילוי היה מאוחר - כך שניתוח כבר לא התאפשר, והוא הופנה מיד לטיפול. "קיבלתי שמונה סבבים של כימותרפיה רצח וחודשיים רצופים של הקרנות, ששרפו לי את הצוואר ואת הפה. הגוף כאילו נשבר לי, ומאז אני חי על משככי כאבים ואוכל את הלב שהסרטן לא התגלה בשלב מוקדם - כי מרגע הגילוי החיים שלי הם סרט רע.
"אני לא יכול לראות את הבן שלי, אני חלש ועייף. התקרחתי, הפה שלי פצוע מההקרנות וקשה לי לבלוע בגלל הגוש הסרטני שעדיין תקוע לי בגרון. רזיתי המון, כי עדיין לא חזרתי לאכול, ואני מתקיים מאנשור. ואני מאוד מודאג", הוא מספר.
כחודשיים מיום האבחון, כשתורג'מן כבר עמוק בסדרת הטיפולים שהוא מקבל במערך האונקולוגי באיכילוב, הוסבר לו, לדבריו לראשונה, שהסיבה למחלתו היא הידבקות בנגיף הפפילומה כתוצאה ממין אוראלי. "הייתי גבר עם צרכים מיניים בריאים. שכבתי עם נשים והחלפתי נשים, אבל החשד להדבקה הוא משלוש הנשים האחרונות שאיתן קיימתי יחסים. עדכנתי אותן וביקשתי שילכו להיבדק".
"קיבלתי שמונה סבבים של כימותרפיה רצח וחודשיים רצופים של הקרנות, ששרפו לי את הצוואר ואת הפה. הגוף כאילו נשבר, ומאז אני חי על משככי כאבים ואוכל את הלב שהסרטן לא התגלה בשלב מוקדם - כי מרגע הגילוי החיים שלי הם סרט רע"
משויך לנשים - נפוץ יותר אצל גברים
על-פי נתונים אפידמיולוגיים עדכניים מארה"ב, מבריטניה ומישראל, ניכרת בשנים האחרונות עלייה בשיעור הגברים – ברובם הטרוסקסואלים – המאובחנים בגידולים הקשורים לנגיף הפפילומה כתוצאה ממין אוראלי שקיימו עם נשים. "ממחקרים עולה הנתון המדאיג הבא: כ-70% מהגברים הסטרייטים שאובחנו עם סרטן ראש צוואר – שם גג לסרטן חלל הפה, הלוע, הגרון, שקד, אף והסינוסים – נדבקו בווירוס הפפילומה כתוצאה ממין אוראלי שביצעו. בגדול, הווירוס מועבר במפגש בין ריריות", מסבירה ד"ר אורטל בן אהרון, מומחית בכירה במחלקה לכירורגיה פה, פנים ולסתות ומנהלת מרכז הפפילומה HPV החדש שנחנך לאחרונה באיכילוב. למעשה, לדברי מומחים, גם נשיקה צרפתית היא בעלת פוטנציאל להעברת הנגיף מפה לפה.
"אנחנו, הרופאים שמאבחנים את הממצאים המדאיגים – מטופל אחד בממוצע בשבוע – לא מופתעים, אבל בקרב האוכלוסייה וגם בקרב רופאים קיימת תת-מודעות ועדיין מופנם שהווירוס המדובר משויך אוטומטית והיסטורית לנשים, וגורם לממצאים טרום-סרטניים ולממאירות בצוואר הרחם", אומרת ד"ר בן אהרון, "אבל עובדתית מתברר שהוא נפוץ בשיעור דומה, אם לא למעלה מכך, גם בקרב גברים".
ד"ר אורטל בן אהרוןצילום: דוברות איכילובאצל נשים מתגלה הווירוס אחרי בדיקת פאפ – משטח צוואר הרחם – אבל אוכלוסיית הגברים מקופחת, מכיוון שעד לאחרונה לא היו קיימות בדיקות מקדימות. לצד זה קיים חוסר מודעות כמעט גורף למחלה בקרבם, ובעיקר לאפשרות לקבל חיסון. "לא רק שלא שמעתי על המחלה הזאת קודם, גם על החיסון מי שמע?", אומר תורג'מן, שמתאושש בביתו משנת טיפולים קשה ומאתגרת שהותירה אותו רצוץ וחלש.
הגרף העולה של גילוי המחלה בקרב גברים יצר את הצורך בפתיחת המרכז באיכילוב: "אחרי שהבחנו בתופעה, שרק הולכת ומתרחבת, החלטנו לפתוח מרכז ייעודי לאבחון מוקדם של וירוס הפפילומה באזור ראש צוואר בגברים סטרייטים, חד-מיניים וכן בקרב נשים, מתוך מחויבות מקצועית לאיתור מוקדם ומעקב ארוך טווח אחר הנשאים", מסבירה ד"ר בן אהרון. "השאיפה שלנו היא לחקות את תחום סרטן צוואר הרחם, שבו קיים פרוטוקול מסודר לגילוי מוקדם ומעקב ארוך שנים, שהפחית ביותר מ-50% את הסרטן הפולשני". במילים אחרות, הכוונה היא להקביל את בדיקת האיתור הנשית באמצעות משטח צוואר הרחם לבדיקת הרוק שמאתרת את הימצאות נגיף הפפילומה.
"גם כשהייתי מאושפז, אף אחד לא דיבר איתי על הצורך להתחסן"
רואי ערבה (51), ספר גרוש ואב לשלושה, אובחן לפני כחמש שנים בסרטן שהמחולל שלו הוא וירוס הפפילומה. "התחלתי לשים לב שאני מתעורר בבקרים עם יובש בפה, אך מכיוון שיש לי בעיות נשימה, חשבתי שהיובש הוא חלק מזה ולא עלה לי שמץ של חשד", הוא נזכר.
חלפו חודשים אחדים, כשהיובש בפה ממשיך להציק לו בבקרים, עד שהסתמנה נקודת המפנה שממנה בדיעבד ניצלו חייו. "זה כבר הפך ליובש קיצוני שהעיר אותי משינה וגרם לי לאי נוחות רבה", מספר ערבה. רופאה מומחית באף-אוזן-גרון שאליה פנה רק הביטה עם פנס בגרון שלו, ואבחנה שקד מוגדל. "היא הפנתה אותי לבית חולים, עברתי CT וביופסיה ואחרי שבועיים נחתה עליי האבחנה, שכשתוצאה מווירוס הפפילומה חליתי בסרטן בשקד ובלוע. לא עיכלתי, הייתי המום פעמיים - מהבשורה הקשה שאני חולה סרטן ומסוג הסרטן. לא הבנתי מה עושה בפה שלי וירוס נשי של צוואר הרחם".
מהדמיות שעבר אובחן שהסרטן כבר התפשט לבלוטות הלימפה, ולהצלת חייו עלה צורך מיידי בטיפול אגרסיבי. "התאימו לי פרוטוקול טיפולי אכזרי, שכלל כימותרפיה עוצמתית והקרנות, כולל לפה, מחשש שהפפילומה הגיעה גם לשם. אומנם עוד לפני הטיפולים, כשאושפזתי באיכילוב, הסבירו לי היטב על כל תופעות הלוואי ותיארו בפניי את מה שאני הולך לעבור, אבל לא דמיינתי כמה קשה ואיום זה יהיה בפועל".
"אנחנו, הרופאים שמאבחנים את הממצאים המדאיגים, לא מופתעים, אבל בקרב האוכלוסייה וגם בקרב רופאים קיימת תת-מודעות, ועדיין מופנם שהווירוס המדובר משויך אוטומטית והיסטורית לנשים, אבל עובדתית מתברר שהוא נפוץ בשיעור דומה, אם לא למעלה מכך, גם בקרב גברים"
אחת מתופעות הלוואי של ההקרנות הרבות שקיבל הייתה פגיעה בבלוטות הרוק - לדבריו, "כשאין רוק והפה פצוע, האוכל מקציף בפה, ולכן אפילו לשתות לא יכולתי. ככל שהטיפול התקדם, החמרתי והייתי כאוב ומיובש. בכל יום הגיעה אליי הביתה אחות וחיברה אותי לעירוי נוזלים, אבל זה כנראה לא הספיק, כי הגוף קרס והתמוטטתי". הוא אושפז במחלקה האונקולוגית להשלמת חוסרי תזונה חיוניים שאותם קיבל דרך הווריד, ובהדרגה החל להתאושש.
"במשך חצי שנה אכלתי ארבע פורמולות של תזונה מועשרת ביום ומאוד רזיתי. לקח לי כמעט שנתיים להתאושש מתופעות הלוואי הקשות ולהתחזק, כך שלא יכולתי לעבוד והתקיימתי מגמלאות הביטוח הלאומי. התאוששתי ובמידה רבה חזרתי לחיים, אבל בגרסה אחרת. אני לא אותו רואי. הצוואר תפוס לי מנזקי ההקרנות, ןחוש הטעם שאבד חזר לשמחתי ב-85%, מלבד מתוק. אני לא מרגיש את הטעם הזה. אבל מה שממש ביאס אותי היא ההתפכחות האכזרית. בתקופה הארוכה שלא יכולתי לאכול, דמיינתי מאכלים בכל קשת הטעמים. ארוחות שלמות הרכבתי לי במחשבה, אבל כשהתחלתי כבר לאכול, היה למזון טעם של סוליה".
כמו רוב הגברים ההטרוסקסואלים, גם ערבה לא שמע על פפילומה בגברים ועל החיסון המניעתי. "גם כשהייתי מאושפז באונקולוגיה ולאורך כל תקופת הטיפולים, אף אחד לא דיבר איתי על הצורך להתחסן, ושאני בקבוצת סיכון ועלול לחלות פעם נוספת. למזלי הפנו אותי למרכז הפפילומה ושם כבר עודכנתי".
בתחילת שנות ה-90 רווחה בקרב הרופאים הסברה שמקור הסרטן הזה הוא צריכה מופרזת של אלכוהול ועישון - ורק בשנים האחרונות התקבעה ההבנה המדעית שמקור סרטן ראש צוואר, בעיקר בקרב גברים סטרייטים, הוא במין אוראלי. ראוי לציין שכיום מספר ההטרוסקסואלים שמאובחנים בסרטן המדובר עולה על מספר הנשים שנדבקות בנגיף.
"כשאין רוק והפה פצוע, האוכל מקציף בפה, ולכן אפילו לשתות לא יכולתי. ככל שהטיפול התקדם, החמרתי והייתי כאוב ומיובש. בכל יום הגיעה אליי הביתה אחות וחיברה אותי לעירוי נוזלים, אבל זה כנראה לא הספיק, כי הגוף קרס והתמוטטתי"
על-פי משרד הבריאות, החיסון "גרדסיל 9" נגד נגיפי HPV ניתן כיום בישראל בחינם לבנים ולבנות בכיתה ח', ומומלץ - בסבסוד מלא - עד גיל 26; בגילים 27–45 אפשר לקבלו לאחר התייעצות עם רופא. החיסון מגן מפני תשעה זנים הקשורים ב-HPV, ובהם רוב גידולי ראש צוואר והלוע.
גם כך, בארצות הברית בלבד מתגלים מדי שנה כ-21,700 מקרי סרטן לוע הקשורים בווירוס הפפילומה אצל גברים – מספר שכבר עקף את שיעור סרטן צוואר הרחם בנשים, והיה ניתן ברובו למניעה אילו נערכו חיסונים או בדיקות מוקדמות בזמן, זאת לפי נתונים של ה-CDC. הוועדה לקידום בריאות בכנסת הזכירה כי כ-80% מהאוכלוסייה ייחשפו לנגיף במהלך החיים, אך רק מיעוט יפתח סרטן, ולכן המפתח הוא תשומת לב לתסמינים (כגון גוש מתמיד בצוואר או כאב גרון שאינו חולף), בדיקות רוק ייעודיות ומעל הכול התחסנות מוקדמת. המסר של אלי ורואי ברור: אין כאן עניין של בושה או אגו, זו פשוט רפואה מניעתית שמצילה חיים.
