בשנה אחת עבר בר שוורצמן הקטן (9) מסע תלאות וטלטלות שיכולותיו לעמוד בהן מעוררות השתאות. ב-8 באוקטובר 2023, בר ומשפחתו פונו מביתם בכפר עזה בעקבות מתקפת הטרור האכזרית של מחבלי חמאס שפלשו לקיבוץ, רצחו את סבו וסבתו האהובים, דוד ואורלי שוורצמן ז"ל, ושרפו את ביתם. יחד עם שאר קהילת הקיבוץ, הם התפנו למלון שפיים, שם נחשף בר לגודל הטרגדיה, וחלק עם חבריו הצעירים את כאבם ואבלם על אנשים שהכירו ונרצחו או נלקחו בשבי.
אך גזירת הגורל לא נגמרה שם. שנה וחודש לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2024, התבשר בר שהוא חולה בלימפומה (סרטן בלוטות הלימפה).
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
בר שוורצמן בטיפול הכימי האחרון במרכז שניידר
(צילום: יאיר שגיא)
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
בבית החולים עם הוריו, רועי ולילה שוורצמן, שמלווים אותו
(צילום: יאיר שגיא)
השבוע, לאחר שיקבל את הכימותרפיה האחרונה שלו, מאמינים רופאיו והוריו שיצליח להתגבר גם על הסרטן. על בר הקטן, שהחיים הפכו אותו לגיבור גדול, מספרת אמו, לילה, אחות מיילדת בסורוקה: "בר הוא הצעיר במשפחה שלנו, אח ליעל בת ה-13 ואלה בת ה-16. שלושת הילדים שלנו, שלי ושל רועי בעלי, נולדו בכפר עזה וגדלו בחיי קיבוץ פתוחים ומאושרים.
בר הוא ילד מקסים, ספורטאי, דעתן, מוקף בחברים, אך כבר בגילו הצעיר נחשף לאכזריות מחבלי חמאס ולאובדן עצום. בבוקר שבת 7 באוקטובר פלשו 140 מחבלי חמאס ואזרחים עזתים לקיבוץ כפר עזה, טבחו ב-64 תושבים ולקחו בשבי 19 מבני המקום. הם בזזו את הבתים, ולאחר מכן העלו אותם באש.
"לאחר 22 שעות ארוכות ומאתגרות בממ"ד, חילצו אותנו למראות גיהינום – גופות רבות שפזורות ברחבי הקיבוץ", מתארת לילה. "בבוקר, אמו של בעלי, אורלי שוורצמן ז"ל, שלחה הודעות שבהן תיארה שמחבלים מסתובבים בביתה. היא זעקה לעזרה, אך שניות לאחר מכן, בהודעה מצמררת, עדכנה: 'הרגו את אבא'. היא סיפרה שאין לה לאן לברוח וביקשה שנזעיק עזרה. זמן קצר לאחר מכן, עוד לפני שהציתו את הבית, ירו גם בה".
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
מעורב עד הסוף: בר במחאה עם תמונת התאומים גלי וזיו ברמן שנחטפו מביתם בכפר עזה
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
חברו הטוב של בר, יובל ברודץ', נחטף לעזה (ושוחרר עם אמו ושני אחיו בסוף נובמבר 2023), והמדריך שלו, עומר חרמש, שליווה אותו במשך שנים, נרצח יחד עם חברי כיתת כוננות נוספים, "אנשים שהוא הכיר, משפחות שלמות שנטבחו. אנחנו קהילה קטנה ומגובשת שבה כולם מכירים את כולם, כך שהאבל והשכול הפכו לתחושה משותפת לכולנו".
ד"ר גלעד ממרכז שניידר: "כששמעתי מה שעבר על הילד, המוטיבציה שלי לרפא אותו הייתה בשיאה. פניתי לכל הרופאים הרלוונטיים, כמעט התחננתי לבדיקות מזורזות, ורק אחרי זמן שלחתי להם תודה וכתבתי שאני מודה להם מאוד על שנרתמו לעזור לילד, עוד לפני ששמעו מה עבר עליו. תוך זמן קצר גם הם נקשרו למשפחה האופטימית והמיוחדת הזאת, ולילד הדעתן והאמיץ"
בין הסיפורים שהותירו חותם בזיכרון הלאומי נחקק סיפורה של אביגיל הקטנה, בתם של צלם ynet רועי עידן ואשתו סמדר ז"ל, שנרצחו באותו בוקר. אביגיל, בת שלוש בלבד, הייתה בזרועות אביה כאשר שב מהתיעוד האחרון שלו, צילום מצנחי רחיפה ממונעים שבעזרתם חדרו מחבלים נוספים. רוצחי חמאס ירו למוות ברועי. הילדה הקטנה הצליחה להיחלץ ולהימלט.
השכן אביחי ברודץ' הבחין באביגיל משוטטת בשביל לבדה, מיהר למשוך אותה אל ביתו, אך כעבור חמש דקות בלבד פלשו המחבלים גם לשם. אשתו ושלושת ילדיו, יחד עם אביגיל הקטנה, נחטפו לעזה. בשבי, שבו שהו 51 ימים, ציינו לאביגיל יום הולדת ארבע.
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
בר (9) מתנחם עם הדובי אחרי טיפול בסרטן הלימפומה
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
במקביל, פרצו מחבלים לביתה של משפחת עידן, רצחו את האם סמדר, שעה ששני הילדים, מיכאל בן התשע ועמליה בת השש, הסתתרו בארון במשך 14 שעות, ובקור רוח התקשרו וביקשו עזרה.
לילה שוורצמן: "לאחר 22 שעות ארוכות ומאתגרות בממ"ד, חילצו אותנו למראות גיהינום – גופות רבות שפזורות ברחבי הקיבוץ. בבוקר, אמו של בעלי, אורלי שוורצמן ז"ל, שלחה הודעות שבהן תיארה שמחבלים מסתובבים בביתה. היא זעקה לעזרה, אך שניות לאחר מכן, בהודעה מצמררת, עדכנה: 'הרגו את אבא'. זמן קצר לאחר מכן, עוד לפני שהציתו את הבית, ירו גם בה"
לילה שוורצמן מתארת: "במשך כל הזמן הזה אנחנו בממ"ד עם שלושת הילדים, חייבים לשמור על איפוק. רועי התכתב עם שלושת אחיו, תוך שהוא מונע מעצמו לחשוף כל רגש שעלול להסגיר את סערת הנפש האיומה שמתחוללת בו".
המשפחה, כמו שאר חברי קיבוץ כפר עזה, פונתה למלון שפיים, שם מצאו את עצמם מצטופפים בחדר אחד קטן. בחלל של 20 מטרים רבועים, שנועד במקור לזוג, התגוררו ההורים ושלושת הילדים – שבעקבות מתקפת חמאס איבדו באחת את הבית, המקום, ההרגלים - ואיתם גם את הביטחון.
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
בר עם סבו וסבתו שנרצחו ב-7 באוקטובר, דוד ואורלי שוורצמן ז"ל
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
"בִּן לילה החיים התהפכו עלינו, ואיבדנו את כל מה שהכרנו", מתארת לילה. "כל היסודות שעליהם נשענו, כל מה שבטחנו בו – ממ"ד, למשל - כבר לא יהיו רלוונטיים עבורנו. למרות הסבבים שחווינו בעבר, תחושת הביטחון שהייתה בנו נעלמה באותה שבת ארורה. בתוך המציאות השברירית הזו, כשכולנו טעונים רגשית ובקושי מצליחים לעכל את מה שעברנו, מצאנו את עצמנו חולקים חדר אחד – ללא פרטיות, עם ילדה מתבגרת, ילד קטן והרבה כאב. אבל דווקא בסיר הלחץ הזה הצלחנו להתגבש כמשפחה. זה קרה לא רק בזכות הכוחות שלנו, אלא גם בזכות הטיפול הפסיכולוגי המיידי שניתן לכל אחד מהילדים, וגם לנו כהורים".
רק לאחר שהתמקמו בחדר הקטן במלון, פנתה לילה לעזרתה של אשת מקצוע לתווך לילדיה את הבשורה המרה על מות סביהם. "שלושתם היו מאוד קשורים לסבא ולסבתא", מספרת לילה. "אנחנו משתדלים להעלות יחד זיכרונות נעימים מהם. במיוחד חסר להם האוכל של סבתא, ולבר חסרים גם הרגעים המיוחדים עם סבא, שהיה מצרף אותו אליו למשחקי מכבי חיפה – הקבוצה של המשפחה".
בינתיים, הקהילה מתחילה להתאושש בהדרגה ומתכננת מעבר זמני לקיבוץ חדש, סמוך לקיבוץ רוחמה, בניסיון לשקם את החיים ולהחזיר תחושת שגרה ואחווה.
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
ד"ר גלעד על משפחת שוורצמן ועל בר: "משפחה אופטימית ומיוחדת, וילד דעתן ואמיץ"
(צילום: יאיר שגיא)
לאחר זמן מה, כשרוב חברי הקהילה כבר עברו להתגורר בקרווילות בקיבוץ רוחמה, הגיעה הטלטלה הבאה – גילוי הסרטן אצל בר. "הוא התחיל להתלונן על כאבי בטן ואיבוד תיאבון. שמתי לב שהבטן שלו קצת נפוחה. הוא ישן בשקט, אבל אני התעוררתי באמצע הלילה מהתקף חרדה", משחזרת לילה. "חשבתי שהחוסן שלי קרס ושהגעתי לקצה. ישבתי על המיטה וחיכיתי שבר יתעורר. כשהוא קם, הוא הרגיש טוב, למרות שהבטן עוד נותרה נפוחה".
לילה, אמו של בר: "הוא התחיל להתלונן על כאבי בטן ואיבוד תיאבון. שמתי לב שהבטן שלו קצת נפוחה. הוא ישן בשקט, אבל אני התעוררתי באמצע הלילה מהתקף חרדה. חשבתי שהחוסן שלי קרס ושהגעתי לקצה. ישבתי על המיטה וחיכיתי שבר יתעורר"
ב-7 בנובמבר 2024 הגיעה טלטלה נוספת. רופאת הילדים הפנתה אותו מיד למיון, שם חשפה הדמיית CT נוזלים בבטנו והעלתה את החשד ללימפומה. "בשעה ארבע לפנות בוקר פינו אותנו לבית החולים שניידר", מספרת לילה. "משם התחיל מרוץ מטורף – לנסות להספיק כמה שיותר בדיקות לפני סוף השבוע".
7 צפייה בגלריה
בר שוורצמן
בר שוורצמן
בר עם ד"ר גיל גלעד במרכז שניידר. "כששמעתי מה שעבר על הילד, המוטביציה שלי לרפא אותו הייתה בשיאה"
(צילום: יאיר שגיא)
בר עבר סדרות בדיקות מקיפות שכללו בדיקות דם, דגימות מח עצם ונוזל בטני, ולאחר מכן הוחדר לו פורט – מכשיר שדרכו יקבל את הטיפול הכימי. כבר באותו ערב אושפז במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר, שם החל בטיפול נגד סרטן הלימפומה.
מדובר בסרטן הפוגע בבלוטות הלימפה, שהן חלק ממערכת החיסון המגינה על הגוף מפני זיהומים. "הלימפומה היא מחלה סוערת ואלימה", מסביר ד"ר גיל גלעד, רופא בכיר במערך ההמטו-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים. "אבל באותה מידה, היא מגיבה היטב לטיפולים אינטנסיביים, ושיעורי ההחלמה ממנה בקרב ילדים עומדים על יותר מ-95%".
ד"ר גלעד מתאר את המפגש הראשון עם בר והוריו: "מיד כשבר הגיע אלינו, שוחחתי עם הוריו, וכששמעתי מה שעבר על הילד, המוטיבציה שלי לרפא אותו הייתה בשיאה. פניתי לכל הרופאים הרלוונטיים, כמעט התחננתי לבדיקות מזורזות, והודיתי להם מאוד על שנרתמו לעזור לילד, עוד לפני ששמעו מה עבר עליו. תוך זמן קצר גם הם נקשרו למשפחה האופטימית והמיוחדת הזאת, ולילד הדעתן והאמיץ". המאמץ הרפואי, המשפחתי והאישי השתלם: סריקת ה-PET CT האחרונה של בר הייתה נקייה וסיכויי ההחלמה שלו מוגדרים מצוינים.