פעוטה בת שנתיים אושפזה לפני כשבועיים במרכז הרפואי שניידר לילדים לאחר שסבלה מחום והקאות. בבדיקות נמצא שחלתה בדלקת קרום המוח חיידקית. הילדה, שלא חוסנה במסגרת חיסוני השגרה, סובלת כעת מנזק בלתי הפיך - ירידה חמורה בשמיעה, סיבוך שכיח של החיידק. הוריה טענו שמאז מגפת הקורונה "איבדו את אמונם במערכת הבריאות ובחיסונים".
1 צפייה בגלריה
הילדה אושפזה פעמיים והועברה למסגרת חינוכית לילדים עם לקות שמיעה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"לצערי בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מחליטים לא לחסן את ילדיהם, ואנחנו רואים עליה בנשאות החיידק במערכת הנשימה", אומרת פרופ' גילת לבני, מנהלת מחלקת ילדים א' בשניידר, ומומחית למחלות זיהומיות. "אם בעבר הייתי מקיימת שיחות עם הורים שמתנגדים לחיסונים פעם בחודש, כיום זה על בסיס שבועי. חשוב להבין שהמחלות שאנחנו מחסנים נגדן עלולות לגרום לתחלואה קשה ואף למוות. הילדה הזו 'יצאה בזול' - היא נותרה בחיים, אך תסבול מנזק בלתי הפיך בשמיעה, שניתן היה למנוע בחיסון".
פרופ' גילת לבניצילום: דוברות שניידרבשלב הראשון חשדו הרופאים שמדובר במחלה ויראלית, אך מצבה החל להידרדר. "היא הפכה אפטית, הופיעו תסמיני קשיון עורף, שהעלו חשד לדלקת קרום המוח", מסבירה פרופ' לבני. בדיקת ניקור מותני איששה את האבחנה, והיא קיבלה טיפול אנטיביוטי. "בהמשך ביצענו לה בדיקת שמיעה, שכן מדובר בסיבוך ידוע של החיידק, ואכן נמצאה פגיעה באוזן אחת. לאחר מספר ימים נצפתה החמרה, והיא אושפזה בשנית". בשבוע האחרון הועברה הפעוטה לבית מיחא – מסגרת שיקומית לילדים עם לקות שמיעה. "עדיין לא ברור אם תזדקק למכשיר שמיעה או לשתל שבלול".
החיידק המופילוס אינפלואנזה B עלול לגרום לדלקת קרום המוח, זיהום בדם, דלקת ריאות ואפיגלוטיטיס – דלקת מסכנת חיים במכסה הגרון. פרופ' לבני מציינת כי החיידק מתמקם בדרכי הנשימה העליונות ופוגע בעיקר בילדים עד גיל 5. לדבריה, סיבוכי המחלה עלולים להוביל לפגיעה קבועה במערכת העצבים כגון עיכוב התפתחותי או חירשות. החיסון נגד החיידק ניתן כחלק מהחיסון המחומש, הכולל גם חיסון נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו, במסגרת חיסוני השגרה לילדים.
הוריה של התינוקת, שחיסנו את בתם הבכורה לפי הפרוטוקול, החליטו להפסיק את חיסוני בתם הקטנה בגיל חודשיים, לאחר שקיבלה מנה אחת בלבד של החיסון המחומש, שאינה מספקת הגנה מלאה. "החיסון ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה, כך הגוף מפתח חיסוניות לטווח הארוך", מסבירה פרופ' לבני. "מאז שהחיסון נכנס, המחלה כמעט ונעלמה. מערכת הבריאות לא מחסנת נגד מחלות קלות אלא נגד מחלות הרות אסון שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך. חיסונים הם הכלי היעיל ביותר למניעת תחלואה, וזה הדבר החשוב ביותר ברפואה".
