הממצאים החמורים ביותר בדוח העישון של משרד הבריאות, שהוגש לכנסת בשבוע שעבר, נגעו למכת העישון בחברה הערבית. שיעור העישון באוכלוסייה הערבית (23%) גבוה מהשיעור בקרב האוכלוסייה היהודית (19.9%). אצל גברים המצב חמור בהרבה: 39% מהגברים הערבים מעשנים בהשוואה ח-25.6% מהיהודים - כלומר, פי 1.5. המצב מהתהפך אצל נשים: רק 6.3% מהערביות מעשנות בהשוואה ל-14.6% מהנשים היהודיות.
ד"ר נור עבדאלהאדי שחברי, ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית במשרד הבריאות, אמרה בריאיון לאולפן ynet, כי. "הדוח האחרון מראה, וגם אנחנו רואים בעצמנו, את התופעה הולכת ומתעצמת בקרב צעירים, אפילו ילדים, אפשר להגיד, בני 12-10 בערך". צפו בריאיון המלא:
מה עושים עם נתוני העישון בחברה הערבית? ד"ר נור עבדאלהאדי שחברי מציעה פתרונות
( צילום: ירון ברנר)
כ-16% מהתלמידים הערבים מעשנים לפחות פעם בשבוע לעומת 12% אצל יהודים. בקרב בנים בלבד התופעה חמורה אף יותר עם 17% מהתלמידים הערבים לעומת 10% אצל היהודים. גם שיעור העישון הכפוי בקרב ערבים גבוה בהרבה לפי דוח העישון - פי 1.8 בקרב גברים ערבים בהשוואה ליהודים וכמעט פי שניים בקרב נשים ערביות לעומת יהודיות. 58.5% מהערבים חשופים לעישון כפוי בביתם, לעומת 29.6% מיהודים. כ-69% מהערבים חשופים לעישון כפוי אצל חברים או משפחה לעומת כ-41% מהיהודים.
"אנחנו רואים שמגמת העישון בחברה הערבית הולכת וגוברת פי כמה וכמה בקרב הצעירים הערבים", אומרת ד"ר עבדאלהאדי שחברי. "מחקר אחרון שהוביל המיזם למיגור העישון מראה שרק 10% מבני הנוער בחברה הערבית אינם נחשפים לעישון, כלומר ש-90% מהצעירים הערבים נחשפים לעישון בגילים מאוד צעירים".
היא מוסיפה שסיגריות אלקטרוניות הפכו לפופולריות במיוחד במגזר הערבי. "תופעה מטרידה שהופכת לטרנד שלילי שהולך וגובר בקרב הצעירים". לפי דוח העישון, כ-23% מהתלמידים במגזר הערבי התנסו בסיגריה אלקטרונית בהשוואה ל-18% מהיהודים. המצב מחמיר בשכבות העליונות - 40% מהבנים הערבים בכיתות י"א-י"ב לעומת 28% אצל מקביליהם במגזר היהודי.
דוח העישון העלה שאחד מכל חמישה ישראלים מעשן - שיעור גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. העישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, והנזק הכלכלי מוערך בכ-3.6 מיליארד שקל בשנה. האכיפה חלשה במיוחד ברשויות ערביות. באף רשות ערבית שדיווחה על ממצאי האכיפה לשנת 2023 לא ניתנו דוחות על עישון במקומות ציבוריים. בשפרעם, למשל, יש חמישה פקחים, אבל הם לא נתנו אפילו דוח אחד. בעילבון, כפר קרע ובסאג'ור אין פקחים לנושא וגם אין דוחות.
הגיל הראשוני להתנסות במוצרי טבק משמעותי ביותר וקשור להמשך העישון במהלך החיים. מבין התלמידים שהתנסו בעישון - אחד מכל ארבעה עשה זאת בגיל 12 או קודם לכן. אצל ערבים המצב חמור שבעתיים, 41% לעומת 21% מהתלמידים היהודים. כ-5% מהתלמידים במגזר היהודי מעשנים באופן יומיומי לעומת 6% אצל הערבים (ירידה קלה לעומת הסקר הקודם ב-2019).
תקופות כאלה של מתח ולחץ סביב המלחמה, נניח ביישובים שנמצאים בדרום ובצפון, שחוו הרבה אזעקות, מעצימות את התופעה?
"חד משמעית", אומרת ד"ר עבדאלהאדי שחברי. "אנחנו מסתובבים בתוך החברה שלנו, רואים את החברה הערבית הולכת לכיוון של שימוש ראשון בגילים מאוד מאוד צעירים. אנחנו מדברים על ילדים בני 12-10 שמתחילים שימוש ראשון בסיגריות, וגם סיגריות אלקטרוניות ונרגילות. זה היה שכיח גם לפני כן ועכשיו זה הולך ונעשה יותר שכיח בקרב הצעירים, פי כמה וכמה בקרב נערות".
ד"ר נור עבדאלהאדי שחבריצילום: פרטיגם בנתוני צרכני הסיגריות הכבדים - יש פערים אדירים לרעת החברה הערבית. שיעור הגברים המעשנים שדיווחו על צריכה של יותר מ-20 סיגריות ביום היה גבוה פי 2.6 בערבים (21.8%) בהשוואה ליהודים (8.5%). שיעור הנשים המעשנות שדיווחו על צריכת יותר מ-20 סיגריות ביום היה כפול אצל ערביות (9.5%) לעומת יהודיות (4.6%).
הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות היה 18.3 בגברים יהודים, 20.6 בגברים ערבים, 19.7 בנשים יהודיות ו-25.2 בנשים ערביות.
2 צפייה בגלריה
ד"ר עבדאלהאדי שחברי: "האחריות משותפת לכולנו. לכולנו יש חלק בטיפול בבעיה הזאת"
( אילוסטרציה: Shutterstock)
אז מה עושים עם זה?
ד"ר עבדאלהאדי שחברי משתפת כי מטה יישום תכנית הבריאות בחברה הערבית מתכנן לצאת בתוכנית חדשה בכדי להתמודד עם התופעה. "מדובר בדור העתיד של החברה הערבית, שחווה כמה משברים, בין אם מדובר בקורונה - לא הצלחנו להתאושש מהקורונה - ומשהו שכל הצעירים במדינה מתמודדים איתו, לא רק בחברה הערבית: המלחמה".
היא אומרת כי המטה מתכנן להתערב בנושא העישון בחברה הערבית גם מבחינה מערכתית, בתיקון חוק. "בנוסף, אנחנו עובדים כרגע על תוכנית שהיא יותר מערכתית, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, מנהיגות מקומית, חברה אזרחית, משרד הבריאות וקופות החולים. זו שותפות רב-מגזרית שתשים את האתגר הזה במרכז ותפצח אותו".
כאשר נשאלת ד"ר עבדאלהאדי שחברי לגבי האחריות על התופעה, האם מדובר במשרד הבריאות, במערכת החינוך או אולי במשפחה הגרעינית, היא אומרת ש"האחריות משותפת לכולנו. העניין של אחריות משותפת, בין אם זה מערכתית ובין אם זה חברתית או מנהיגותית, מערכת החינוך, מערכת הרווחה, מערכת השלטון המקומי, מערכת הבריאות פי כמה וכמה, אני חושבת שלכולנו יש חלק בטיפול בבעיה הזאת".
לדבריה, יש צורך להציב אלטרנטיבות לצעירים בחברה הערבית, אל מול התופעה השלילית שהם נחשפים אליה כרגע. "אנחנו צריכים להציב אלטרנטיבות חיוביות, שבשלב מסוים כאשר הצעיר יצטרך להחליט ולבחור בין שתי אלטרנטיבות, הוא יבחר בחיובית מתוך מודעות שהוא לא רוצה להזיק לבריאות שלו".
