פג הוא תינוק שנולד בלידה מוקדמת טרם זמנו, לפני שבוע 37+0 ימים להיריון. הגדרת הפגות תלויה אך ורק בגיל ההיריון בלידה, ללא קשר למשקל הלידה, היות שעיקר הבשלות של הילוד נובעת מגיל ההיריון. הוא עשוי להיראות גדול ובעל משקל נאה, אך עדיין נחשב לפג מבחינת הבשלות של מערכות גופו.
יש שתי קבוצות עיקריות של לידה מוקדמת, כזאת המתחילה באופן ספונטני וכזאת שהיא ביוזמת הצוות הרפואי עקב חשש שהמשך ההיריון עלול לסכן את האם או הילוד. אין סיבה אחת ללידות מוקדמות ספונטניות וככל הנראה מדובר בתהליך אשר נובע משילוב של כמה גורמים, כמו הריונות מרובי עוברים, זיהום או דלקת תוך רחמית, הפרעה שלייתית, אי ספיקת צוואר הרחם ועוד.
ליצור מגע, למרות המגבלות ליצור מגע, למרות המגבלות
ליצור מגע, למרות המגבלות
(צילום: shutterstock)
לידה מוקדמת יזומה קורית לרוב במצבים שבהם ישנו חשש כי המשך ההיריון מסכן את האם, לדוגמה רעלת היריון קשה או דימום משמעותי עקב שליית פתח, או מצב המסכן את העובר, כמו האטה בגדילה תוך רחמית שעלולה להוביל לתמותת עובר ברחם אם לא ניילד אותו לפני הזמן. עישון, שימוש בסמים, הפרעה במבנה הרחם ומחלות רקע כמו יתר לחץ דם או הפרעות קרישה, עלולים גם כן להוביל ללידה מוקדמת ספונטנית או יזומה.

ניסיונות למניעת לידה מוקדמת

מגוון טיפולים הוצעו לאורך השנים למניעת לידה מוקדמת, החל ממנוחה ושכיבה ממושכת, טיפול תרופתי בהורמון פרוגסטרון, השמת תפר צווארי, טבעת נרתיקית להידוק צוואר הרחם ועוד.
למרות ניסיונות רבים למציאת טיפול מניעתי יעיל, עדיין לצערנו שיעור הלידות המוקדמות נותר בעינו ולא נמצאה תרופה טובה למניעת לידה מוקדמת. עם זאת, מעקב היריון מסודר, איזון מחלות רקע ומניעת עישון בהחלט עשויים להוריד את הסיכון ללידת פג. כך או כך ברור כי עדיין דרושים מחקרים רבים להבנת גורמי הסיכון ללידה מוקדמת ואופן הטיפול בה.
קראו עוד:

חלב אם לפגים

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור הפג, גם אם ניתן בכמות קטנה כתוספת לפורמולה. החלב מכיל חומרים ייחודיים שמחזקים את מערכת החיסון של הילוד ומונעים זיהומים ותופעות אלרגיות. כמו כן, קיימת ספיגה טובה יותר של חלב אם במעיים הבלתי בשלים של הפג והקטנת הסיכוי לחלות במחלות מעיים זיהומיות. מעבר ליתרונות הרפואיים, מתן חלב אם מחזק את הקשר בין האם והילוד, תוך שיתוף היולדת בתהליך הטיפול והבראת הפג.
הקולוסטרום הינו החלב הראשוני היוצא כבר בשעות הראשונות לאחר הלידה (או לעיתים לפני הלידה במהלך ההיריון). הקולוסטרום סמיך יותר מחלב רגיל, בעל גוון צהבהב מעט, ועשיר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים הנחוצים לוולד בימיו הראשונים.
הקולוסטרום עשיר בנוגדנים ובחומרים תזונתייםהקולוסטרום עשיר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים
הקולוסטרום עשיר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים
(צילום: shutterstock)
בלידות פג נבצר מהיולדת להניק את תינוקה מיד לאחר הלידה בשל הצורך להעבירו לטיפול בפגייה ואי היכולת שלו לינוק בעצמו בשבועות הראשונים לחייו בשל היעדר בשלות רפלקס המציצה. אומנם התינוק לא יכול לינוק באופן עצמאי, אך אפילו צריכה מועטה של חלב אם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית שלו ולהתפתחות מיטבית של המוח.
תינוקות שנולדים פגים חשופים לסיכון מוגבר לתחלואה. גם אם אינך מתכננת להניק את תינוקך לאחר הלידה, אל תוותרי על החלב הראשוני – הקולסטרום, בפרט אם מדובר בפג.

שיטת הקנגורו

תינוק הגדל ברחם אמו נמצא בסביבה מגינה, חמימה, שקטה ואידיאלית להתפתחותו לקראת הלידה. לידה מוקדמת חושפת את התינוק לגורמי דחק שאינם תורמים למוח המתפתח. עומס גירויים של אור מסנוור, רעש, וכאב ובנוסף לכל אלה ניתוק מהאם, דבר ההפוך לחלוטין מהסביבה האידיאלית של הרחם, כל זאת לפני שהוא בשל לכך.
שיטת הקנגורו מעודדת מגע של "עור בעור" בין הפג הזעיר להוריו. התינוק מונח במאונך, בצמוד לשדיה של אמו או לחזה של אביו, במגע ישיר עם עורם, כשלגופו חיתול בלבד. בדרך זו, חום הגוף של ההורה מחמם ומשמר את טמפרטורת גופו של התינוק ותורם להישרדותו. פגים שטופלו בשיטה זו נזקקו לפחות חמצן, סבלו פחות מהפסקות נשימה, עלו טוב יותר במשקל, אושפזו זמן קצר יותר ואף שיעור ההנקה בקרבם היה גבוה יותר לעומת פגים שלא טופלו בשיטה זו.
 מגע עם ההורה מגע עם ההורה
מגע עם ההורה
(צילום: shutterstock)
תופעה ידועה היא שהורים לפג או ילוד בסיכון גבוה, נוטים לגעת פחות בילדם לעומת ילודים שנולדו במועד, לפיכך פג או ילוד חולה "מקופח מגע" ביחס לתינוקות הנולדים במועד המקבלים מגע/חיבוק באופן רציף. באמצעות שימוש בשיטת הקנגורו, נוצר מגע טבעי בין ההורה לפג.
ילוד המקבל "קנגורו" נהנה מרגיעה, שיפור בנשימה ועליה טובה יותר במשקל. ממחקרים עולה כי פגים שטופלו בשיטת הקנגורו בכו פחות, לא רק בזמן השהות בחיק ההורה, אלא גם בשאר שעות היממה. יתרון נוסף נוצר כאשר מגע עור הפג בעור אמו גורם להגברת הפרשת החלב ומזמן לפג הזדמנות להתוודע אל סביבת השד: להריח, ללקק ולטעום את החלב.
ככל שחולפים השבועות נוצרת הזדמנות טבעית, עבור הפג והאם, לתרגל מציצה ובסופו של דבר יניקה. כל אלה תורמים לעליה בשעורי ההנקה. עוד נמצא, כי אימהות שנחשפו לשיטה זו הביעו ביטחון ביכולת שלהן להבין את תגובות הפג, וכן חשו ביטחון מוקדם ורב יותר ביכולת שלהן להמשיך ולטפל בו מחוץ למסגרת האשפוז, תוך העדפה להשתחרר מוקדם יותר מבית החולים.
צוות האחיות ביחידה לטיפול נמרץ בפגים מעודד ומשכנע את ההורים, אימהות ואבות, להחזיק את ילדם הפג בשיטת הקנגורו מיד כשהדבר מתאפשר. אנו ממליצות להחזיק את הפג בקנגורו בהתאם למצבו, כאשר האידיאל הוא פעמיים ביום למשך 3-1 שעות ברצף, ועוד. ככל שההורים והפג נהנים ומעוניינים במגע.
ד"ר רינת גבאי בן זיו, מנהלת המחלקה לרפואת האם והעובר ויסמין פרץ, אחות אחראית ביחידה לטיפול נמרץ פגים במרכז הרפואי הלל יפה.