החלטה פזיזה ולא ישימה או צעד לגיטימי בדרך למיגור מגפת הקורונה? בוועדת החיסונים של משרד הבריאות עוד דנים בתרחיש האפשרי בו מהמתחסנים לקורונה יוסרו הגבלות, ביניהן חובת בידוד בעת החזרה לישראל מחו"ל וכן כניסה לבתי קולנוע, לתיאטראות ומוסדות תרבות, בתי מלון, אירועי ספורט ואירועים חברתיים. זאת, ככל הנראה, באמצעות הנפקת "תעודת מחוסן" שתינתן לכל מתחסן ושאותה יצטרכו להציג המתחסנים בכניסה לאירועים.
מומחים טוענים כי מדובר בדרך לגיטימית לעודד התחסנות בציבור, שבד בבד מקנה יכולת לפתוח באופן חלקי עסקים ואירועי תרבות, אך מחקר חדש של חברת המודיעין הרפואי Medint, שבוצע עבור משרד הבריאות, מצביע על כך שמדובר במהלך בעייתי בשלב זה.
"אין ספק שהחיסונים הם חיסונים מצויינים בטווח הקצר, וסביר להניח שהם יעילים מאוד ונותנים פיתרון שחיכינו לו שנה, אבל אנחנו עוד לא יודעים מה היעילות שלו לטווח הארוך, ולכן מוקדם לשחרר את ההגבלות, גם עבור אנשים שהתחסנו", מסבירה מנכ"לית החברה, תניה אטיאס.
חיסון קורונה בישראל תל אביבחיסון קורונה בישראל תל אביב
חיסון לקורונה בישראל: האם די בו כדי לשחרר את ההגבלות?
(צילום: AFP)
"למרות שבתפישה הציבורית תעודת מתחסן התקבעה כעובדה, אנו מבינים שיש לבחון את הנושא לעומק ולעקוב אחר ניסוי ההמשך ואחר המתחסנים בעולם. נראה כי בשלב זה חסר לנו מידע ותובנות מדעיות חד משמעיות אודות יעילות החיסון לאורך זמן, לפיכך מוקדם לומר אם תעודות חסינות שלא לצורך אפידמיולוגי בלבד הן יעילות ויש להן מקום".
במחקר, מסבירה אטיאס, עלה כי ההמלצה הרשמית של ארגוני בריאות ברחבי העולם, ביניהם ארגון הבריאות העולמי, היא להשתמש בתעודת חיסון לצרכים אפידמיולוגיים ולמעקב בלבד, ולא כדי להעניק פריבילגיות למתחסנים. למעשה, רוב מומחי הבריאות ממליצים שלא להעניק תעודות מתחסן בשלב זה - משום שהחיסון עוד לא הוכח כמונע הדבקה לטווח הרחוק.
הסיבות לכך הן אתיות ואפידמיולוגיות כאחד: "יש עוד הרבה שאלות שאין להן תשובה בכל הקשור ליעילות של החיסון בטווח הארוך. אנחנו לא יודעים אם החיסון מונע הדבקה לאורך זמן. כך למשל, אם אדם מתחסן ואנחנו מאפשרים לו לטוס בלי הגבלה, יכול להיות שעוד מספר חודשים החסינות הזאת לא תהיה מקסימלית והאדם יוכל להתחיל להדביק אחרים שוב.
חיסון קורונה פייזר בית חולים איכילוב תל אביבחיסון קורונה פייזר בית חולים איכילוב תל אביב
"יש אוכלוסיות שלמות שלא יכולות להתחסן"
(צילום: AFP)
"בפן האתי - יש בארץ אוכלוסיות שלמות שלא יכולות להתחסן בגלל מצבם הבריאותי. יש אנשים שיש להם כשל חיסוני, למשל, והתעודה הזאת יכולה לייצר פגיעות אתיות שהן לא בטוח נכונות במדינה שלנו. יש פה ניואנסים שצריך לחכות כדי להבין אותם עד הסוף, ולא למהר להעניק תעודת שחרור למתחסנים".
תניה אטיאס, מנכ"לית Medint תניה אטיאס, מנכ"לית Medint
תניה אטיאס, מנכ"לית ומייסדת Medint
(צילום: נועה שטרן)
כך למעשה, המחקר של חברת Medint מצביע על כך שלמרות הגעתו של החיסון לישראל והפצתו בעולם, אין להפסיק להקפיד על ריחוק חברתי, היגיינה ושימוש במסכות. הצעת החוקרים שגיבשו את הדו"ח למשרד הבריאות היא לעצור תהליך הנפקת תעודות המתחסן בישראל עד לבחינה של השפעת החיסון בניסויי המשך ובטווח זמן ארוך יותר לבחינת יעילותו.
עוד עלה ממצאי המחקר כי גם מחלימי קורונה צריכים לקבל תעודת מתחסן, וכי מהלך הנפקת תעודות חיסון - בין שמדובר בתעודות חכמות או בנייר מודפס - כרוך בבעיות טכניות ואתיות רבות כמו זיוף תעודות, סכנה בגניבת זהויות, הפרת חיסיון רפואי ועוד. המהלך מחויב גיבוי משפטי ושינוי חקיקה שכרגע עוד רחוק מיכולת יישום.