זה אמור להיות אירוע חד פעמי, כזה שמתכוננים אליו ומצפים לו, אבל מה קורה כשהקורונה טורפת את הקלפים וההנחיות משתנות בן רגע? הורים משתפים על חגיגות בר ובת המצווה של ילדיהם, איך חגגו למרות הכול ומה העצות שלהם להורים לעבור את התקופה וגם להצליח ליהנות ממנה.
"החגיגה המקורית הייתה אמורה להיות במאי, ובמשך שבעה חודשים תכננו אירוע קונספט", משתפת נורית שכטר משוהם, אמא לחמישה ילדים (18, 16, 12 ותאומים בני שש). "אני מפיקת אירועים בטבע, אבל כרמל רצתה ההפך, אולם ומסיבה גדולה עם חברים. זרמתי וכיבדתי את הרצון שלה".
כרמל רצתה מסיבה באולםכרמל רצתה מסיבה באולם
כרמל רצתה מסיבה באולם
(צילום: אלבום פרטי)
למרות כל התכנונים, ככל שהתקרבו למועד האירוע ההורים הבינו שחייבים לשנות תוכניות: "הקורונה הגיעה בצעדי ענק, סגר ראשון וההוראות השתנו כל הזמן", אומרת שכטר. "הכנו לה סרטון ברכות ובתאריך עצמו החלטנו שלא מפספסים. עשינו שני אירועים משפחתיים מצומצמים: בצד שלי, אחותי עשתה פעילות סביב כרמל - הכנו בצק חלה וברכנו, בצד של בעלי עשינו על האש וריקודים. היה המון תשומת לב וכיף".
"לא חייבים לתכנן חצי שנה קדימה. הכול יכול להשתנות: מזג אויר, בידוד, תקנות וסגר"
בנוסף לאירועים למשפחה כרמל רצתה לעשות משהו עם החברות הטובות ותכננה פעילות שנדחתה כמה פעמים בגלל הקורונה. "בסוף הפתענו אותה בחמשוש עם החברות הכי טובות, אצל אמא שלי באשקלון", מספרת אמה. "זו הייתה החלטה מהרגע להרגע. תוך כמה ימים הכול יצא לפועל. לא רצינו שהיא תהיה מתוסכלת ושתוותר על הרעיון. הכול קרה לפני שבועיים, חצי שנה אחרי התאריך המקורי".
איך הפתעתם אותה?
"דיברנו עם ארבע החברות שידענו שרצתה ובדקנו שכולן פנויות. הדפסנו חולצות, הכנו מגבות והמון פינוקים. בערב הראשון הבנות הכינו בעצמן משחקים שקשורים לכרמל: חבילה עוברת וקהות. למחרת בבוקר, ים, שיט, ריקודים ומוזיקה. בנוסף, הייתה סדנת עוגת שמרים שהבת הגדולה העבירה, שבת כיפית של סיפורים ושירים. כרמל חזרה בעננים, אחרי שלושה ימים של חגיגה".
שלושה ימים של חגיגה ספונטנית שלושה ימים של חגיגה ספונטנית
שלושה ימים של חגיגה ספונטנית
(צילום: אלבום פרטי)
את מרגישה שונה, ביחס לחגיגות של האחיות שלה?
"כל אחת והחגיגה הייחודית שלה. הייתה שמחה אחרת, בהתאם לנסיבות. אני אופטימית מטבעי ומבחינתי, העיקר שכרמל שמחה ומאושרת".
מה למדתם?
"לא לדחות, לא לדלג, מה שמסוגלים לעשות כאן ועכשיו תעשו. לא חייבים לתכנן חצי שנה קדימה. הכול יכול להשתנות: מזג אויר, בידוד, תקנות, סגר. בעיקר להכין את הבנות שכל מה שמתכננים יכול להשתנות, ואם לא יתאים, יהיה אחר. לכרמל היה חשוב לחגוג עם החברות וזה מה שעשינו".
שריג ושירה לבקוביץ' מבית אריה, הורים לשלושה ילדים (12, 9 ו-6), החליטו שאם האולמות סגורים, הבית יהפוך למיני אולם אירועים. "יובל נולדה בנובמבר ובשל הגשמים, הקדמנו לאוקטובר לאחר הסגר של החגים, כדי שנוכל לקיים בחוץ במקום מאוורר עם 20 משתתפים, במקום עשרה משתתפים במקום סגור", מספרת שירה.
"כדי להיות פנויים לאורחים, סגרנו קייטרינג, שגם אותו נאלצנו לשנות מספר פעמים בשל הסגר. גיסתי שהיא בעלת עסק לעוגות וקינוחים פינקה אותנו בשולחן קינוחים מכל טוב".
איך ארגנתם את הבית?
"נכנסנו לאינטרנט וחיפשנו. לא פשוט ללקט מוצרים ולמצוא מקומות פתוחים, חלק מהדברים הזמנו און-ליין. באירוע עצמו, ערכנו שולחנות מעוצבים, במרווחים גדולים מאוד אחד מהשני. לדעתי אף פעם לא ישבנו בארוחה במרחק כה רב אחד מהשני. עיצבנו את הגינה, סידורי פרחים, בלונים. חברים טובים שלנו שלצערנו לא יכולנו להזמין, נרתמו לעזרה עם שולחנות, כסאות, ציוד הגברה ומקרן.
"היה לנו חשוב לעשות לה בוק מצווה. ידענו שלא תהיה מגבלה, שטח פתוח, אחת על אחת. רצינו תשומת לב ומזכרת מתוקה לתקופה הנוכחית. הכנו סרטון מרגש להקרנה ביום האירוע וההפתעה הגדולה הייתה ברכות ממפורסמים, שהקדישו ליובל ברכה אישית".
יובל מצטלמת לבוק בת מצווש יובל מצטלמת לבוק בת מצווש
יובל מצטלמת לבוק בת מצווש
(צילום: סטודיו שירן סבוראי)
מה היה התכנון המקורי?
"את חגיגות בת המצווה תכננו כמעט שנה לפני המועד. אירוע באולם עם משפחה, חברים וחברות לכיתה, כ-200 מוזמנים. תכננו גם טיול בנות מצווה לחו"ל. מסגרת החגיגות הייתה כבר מוכנה, אבל עדין לא סגרנו עם ספקים. בפועל, התוכניות השתנו כשלוש פעמים. בהתאם לסגרים, נאלצנו לצמצמם את רשימת האורחים על פי התקנות. שיתפנו את יובל בכל שלב והרגשנו, כהורים, שהצלחנו בזמנים של אי ודאות ולמרות האילוצים לשמח ולגרום אושר ליובל ולמשפחה".
איך הגיבה הסביבה?
"המשפחה, בעיקר המבוגרים שלא נפגשנו איתם הרבה בתקופה הזו, מאוד חיכו לאירוע. החברים, שהם כמו משפחה, הבינו את הסיטואציה והחברות הטובות הפתיעו את יובל בנפרד. היה מקסים ומרגש לראות שגם בתקופה כזאת, הקשר נשמר.
"הקורונה אכן שינתה את התוכניות, אבל האירוע היה מאוד מוצלח. הצלחנו לחגוג, לתת יחס אישי לכולם, מה שקצת יותר קשה, כשמזמינים למסיבה רבת משתתפים. אנחנו תמיד משתדלים להיות אופטימיים וחיובים. זאת תקופה שצריך תמיד לחשוב על חלופות, להיות צעד קדימה והכי חשוב לשמוח באותו הרגע, במה שיש ולראות תמיד את חצי הכוס המלאה. מה שאתם תשדרו - כך הילדים יקבלו את המצב".
"תכננו לרותם עלייה לתורה בסוף ספטמבר בבית כנסת עם 40 איש. מהר מאוד הבנו שצריך להצטמצם ל-20 איש אבל אז היה סגר שהוארך", מספרת קרן סולנציק מכפר סבא, אמא לשלושה ילדים (15.5, 13 ו-8.5). "רותם למד דרשה בזום וצריך לזכור ולרענן, זה לא סתם להזיז אירוע.
"שאלנו אותו מה הוא מעדיף, אם לעשות רק אנחנו ושאר המשפחה תהיה נוכחת בזום או לדחות. רותם רצה שהמשפחה תהיה חלק, אז קבענו תאריך חדש, בפעם השלישית והבנו שצריך למצוא מקום פתוח. חברה סיפרה על מקום מקסים בכוכב יאיר עם חצר אירועים, הרב הגיע לשם, בשישי בבוקר, רותם הניח תפילין ועלה לתורה. הוא שילב בטקס את כל מי שנכח. היה מקסים ומרגש מאוד".
רותם הרגיש בנוח עם כמות האורחים המצומצמתרותם הרגיש בנוח עם כמות האורחים המצומצמת
רותם הרגיש בנוח עם כמות האורחים המצומצמת
(צילום: קרן שם טוב)
מה עבר עליכם לאורך הדרך?
"זה היה מורט עצבים, לא ישנתי חודשיים מהלחץ של להזיז בעלי מקצוע: מאפרת, צלמת ורב. כשזה היה רק בבית כנסת, לא הייתה הרבה היערכות, אבל עכשיו, במקום פתוח, היה צריך להיערך עם מצגת ותמונות. הייתה הקלה אחרי ושמחנו שהצליח. יש עוד טיול בר מצווה שנדחה ומקווים שיקרה".
איך רותם הגיב?
"רותם על רצף אוטיסטי בתפקוד גבוה. ילדים כמוהו צריכים סביבה בטוחה, חוסר וודאות מערער אותם. הוא יצא ענק, עם כל השינויים, התרגש, ניגן בגיטרה. בדיעבד אמר שיצא לטובה, כי לא בטוח שהיה מצליח לנגן בפני קהל גדול. היה לו חשוב ללמוד, לעלות לתורה והוא הפתיע את כולנו. בעלי קורא לזה סיפור גבורה והמשפחה התרגשה מאוד".
מסר להורים נוספים?
"לעשות במסגרת משפחה מצומצמת אירוע אינטימי ומרגש, להקשיב לילד ולהבין שהאירוע בשבילו".
יעל רובינשטיין ואורי זיו מפתח תקווה הם הורים לשניים (12 ו-7). שירה בכורתם חגגה לאחרונה בת מצווה והם תכננו לחגוג לה באולם ולטוס לחו"ל, מה שלא יצא כמובן לפועל.
מה כן הצליח?
"עשינו לה בוק מצווה. רצינו שתהיה לה חוויה מעצימה וזאת הייתה החלטה נכונה, זה עשה לה ממש טוב. בהתחלה תכננו לצלם בבריכה, כי היא שחיינית, אבל הברכות סגורות, אז היא הצטלמה בים וביער, יצא מדהים. הכנו 12 מתנות עם ברכות, למשל: משקפים ורודים לחיים אופטימיים ועציץ שתזכור את השורשים שלה. הפתענו בסרטון ברכות מושקע של סלבס, כולל ציפי שביט וגל גדות".
"דרמה רדפה דרמה לפני האירוע""דרמה רדפה דרמה לפני האירוע"
"דרמה רדפה דרמה לפני האירוע"
(צילום: אורטל אהרון)
איך חגגתם?
יעל: "החלטנו לא לחכות עד שתגמר הקורונה. רצינו אירוע קטן שיתמקד בה ובחברות שלה. יש להורים שלי גג גדול והעברנו את החגיגות לשם. עשינו פינת טיקטוק, קישטנו בבלונים, שולחן מתוקים מושקע וחילקנו מסיכות ורודות שהתאימו לאירוע.
"הזמנו פעילות מיוחדת אבל שלושה ימים לפני החגיגה לאחד המפעילים היה חשד לקורונה והוא פיתח תסמינים. בסוף מצאנו יוטיוברית שבדיעבד מסתבר שהילדות מכירות. הייתה הפתעה גדולה, הן התרגשו מאוד, הצטלמו איתה סלפי".
מה היה האתגר מבחינתכם?
יעל: "היה חשש כמובן שאף ילדה לא תדביק ותידבק, חוץ מהעובדה שהיינו צריכים למצוא הפעלה שלושה ימים לפני האירוע, גם למצוא בגדים ונעלים היה מבצע, כי החנויות היו סגורות. ביום שפתחו את חנויות הרחוב, הלכנו לקנות נעלים, זה היה שבוע לפני החגיגה".
"שלושה ימים לפני החגיגה לאחד המפעילים היה חשד לקורונה. בסוף מצאנו יוטיוברית שבדיעבד מסתבר שהילדות מכירות אותה"
אורי: "גם מזג האוויר לא היה לטובתנו. רצינו לעשות בחוץ כי מותר 20 איש וחששנו מה יהיה אם יהיה גשם. בבוקר עוד טפטף ושעה אחרי סיום החגיגה, התחיל מבול. דרמה רדפה דרמה. אבל היא קיבלה מתנות מקסימות, כתבו לה ברכות מרגשות והיה אירוע בלתי נשכח".
עוד הוא מוסיף, "זה אתגר. בדקנו אולם בסוף הגל הראשון, חשבנו שהקורונה תגמר ואז התחיל גל שני וההנחיות משתנות כל רגע ופתאום, רגע לפני האירוע, היה איזה דיבור על סגר לילי ולא ידענו מה נעשה, הכול היה בסימן שאלה עד הרגע האחרון".
יעל: "בסוף היה מהמם, לא היינו צריכים לעשות אירוע שמותאם גם למבוגרים וגם לילדים, הכול היה מוקדש לה ולחברות שלה. הילדות כל כך נהנו שלא רצו ללכת".
עצות להורים?
יעל: "לדעת להיות גמישים, לאלתר, לקחת בחשבון שהכול יכול להשתנות, לא להתאכזב אם קורה משהו ולמצוא אלטרנטיבה. עדיף לחגוג בחוץ כי יש פחות סכנת הדבקה".
אורי: "לא לוותר, לעשות, למרות הקורונה. רגע לפני שהחברות הגיעו, הצטרפו גם הסבים והסבתות לתמונות משפחתיות. אנחנו מקווים בהמשך לחגוג בחיק המשפחה כשיפתחו המסעדות".
 שולחן הקינוחים  שולחן הקינוחים
שולחן הקינוחים
(צילום: אורטל אהרון)