קרה לנו נס חנוכה. ענת העבירה שיעור בזום בכיתה של רועי (כיתה א') על חנוכה, ומאז, בכל פעם שהוא מדבר בבית הוא מצביע לפני. זה קצת משונה, אבל זה מה שקרה. איכשהו עם כל הזום, ענת התערבבה אצלו בראש עם הכיתה והמורה.
תקופת החגים היא אתנחתא בשנה עצובה. תשעה חודשים רצופים הילדים לא ראו בית ספר. במהלך שיעורי הזום רועי יושב מול המחשב בבית ומטייל ברחובות העיר עם Google Maps.
האינסטינקטים האמריקאיים שלו מתפתחים יפה והוא כבר יודע להגיע לבד לוולמרט. במושגים אמריקאים זה מרגש בערך כמו הפעם הראשונה שהילד אומר אבא. המורה של איתמר (כיתה ח') נתן להם הופעה בחמת החלילים שלו, מורה אחר לא הגיע לשיעור ושלח את אשתו במקומו. בקרוב מאוד גם הילדים שלי ישלחו מחליפים לזום.
משפחת כהאןמשפחת כהאן
נשארים בבית
(צילום: אלבום פרטי)
מישהי ממחלקת החינוך של קליפורניה אמרה אתמול בראיון, שבהחלט ייתכן שבתי הספר במדינה יפתחו כסדרם בשנה הבאה. לאמריקאים יש כישרון מיוחד לספר לך שאתה עומד למות באופן שישמע כאילו מדובר בבשורות נהדרות, כך גם היא דיווחה בצהלות, כאילו שזה בדיוק מה שרצינו לשמוע. אם זה מה שיקרה, הילדים יהיו בדיוק שנה וחצי בבית. המעצמה החזקה בעולם מרגישה כמו תקלה אחת גדולה ונוראית.
ובכל זאת, כידוע, יש אור בקצה המנהרה. בכל העולם כבר רואים ניצוצות של אור, הם באים מפייזר, ממודרנה, מהמכון הביולוגי ועוד. אפשר לתמצת את זה במילה אחת – המדע.
לטורים הקודמים:
יש הרבה דברים שהייתי רוצה שהילדים שלי ייקחו להמשך החיים מהתקופה הזאת – חמלה לזולת, אהבה עצמית, חוסן נפשי, ולא פחות מאלה - הבנה יותר עמוקה על חשיבות המדע. אני לא מדבר על המדע כדת, אלא על המדע ככלי שמאפשר לנו להכיר טוב יותר את העולם, להפוך אותו למקום שטוב יותר לחיות בו ואולי אפילו להפוך אותנו לאנשים יותר טובים. זה המסר שלפחות אני מנסה להעביר לילדים שלי (וכנראה שגם ענת. בגלל המדע שלה אנחנו כאן).
"לאמריקאים יש כישרון מיוחד לספר לך שאתה עומד למות באופן שישמע כאילו מדובר בבשורות נהדרות"
בשנים האחרונות חל פיחות בערך המדע. מדענים נתפסים כמטרידנים כפייתיים, מהלכי אימים על כדור הארץ והאנושות, ובעלי עניין אשר מחוברים לחברות התרופות. היום כמעט כל ילד יודע בדיוק מה צריך לקרות כדי שהחיים יחזרו למסלולם. אחרי כל הבטחות שהנגיף בסוף יתעייף, יהיה לו חם בקיץ, או שאם נשב עוד שבועיים בבית הכל יגמר, נותרנו עם כדור אחד בקנה שבו אנו תולים את יהבנו – המדע. אלו שיושבים במעבדות ומפתחים חיסונים ותרופות.
משפחת כהאןמשפחת כהאן
ממתינים שמשהו יקרה
(צילום: אלבום פרטי)
כמו בהווה, גם בעוד 30 שנה יהיו אנשים ספקניים. הם יגידו שהנחיתה על המאדים הייתה מבוימת ושטיפול המונע לסרטן השד שנותנים לנערות הוא מזיק. ילדי דור הקורונה יזכרו הכל על בשרם – איך ישבו שנה בבית, איך סבא היה מאוד חולה, ובעיקר איך ובזכות מה בסופו של דבר נעצרה המגיפה. זה עשוי להיות אחד השיעורים החשובים בחייהם. אחדים מהם, בגלל התקופה הזו, גם יחליטו להקדיש את חייהם למדע.
לאמור ישנו סייג: התקשורת האמריקאית דיווחה לאחרונה שגורמי בריאות רוסיים סבורים שעדיף שמי שנוטל את החיסון הרוסי של חברת ספוטניק יימנע מצריכת אלכוהול למשך חודשיים. זה נשמע מוזר, כמובן, אבל זה מה שקרה.
הימנעות מאלכוהול ברוסיה, זה בערך כמו התנזרות מסיילים ושופינג, או סתם התרעננות בוקר בטרגט, במושגים אמריקאים. אין צורך לומר שזה משהו שהוא מופרך ובלתי אנושי. עם כל הכבוד למדע, אי אפשר לשלול מהאמריקאים את זכויותיהם הבסיסיות ביותר. כדאי שהמדע ייקח את זה בחשבון.
בשבועות האחרונים העיתונות האמריקאית מלאה במאמרים שדנים בשאלה האם נכון יהיה לחייב תלמידים להתחסן לקורונה בטרם חזרתם לבתי הספר. נכון להיום, כל מדינות ארה"ב מחייבות תלמידים להתחסן נגד מחלות כאלה ואחרות, אולם ברוב המדינות קיימים פטורים מטעמי דת ומצפון. בחמש מדינות בלבד ישנה חובת חיסון, ללא פטורים של דת ומצפון – קליפורניה, ניו-יורק, מיין, ווסט רוג'יניה ומיסיסיפי – הראשונות מדינות שמאל ליברליות, האחרונות מדינות ימין שמרניות.
נראה כי הדיון לעניין חיסוני קורונה, בשלב זה, הוא תיאורטי - החיסון עדיין לא אושר לטיפול בילדים ולא ברורה השפעתו עליהם, גם ידועה הרתיעה של הורים מחיסון חדש. יחד עם זאת, נראה שזה מבטא איזשהו הלך רוח חדש – אחרי למעלה מ-320 אלף קורבנות בארה"ב, ובתקופה שבכל יום מתים בארה"ב מהמגפה יותר אנשים ממספר קורבנות אסון התאומים, יותר ויותר אנשים מאמינים שהמדע הוא בכל זאת אופציה, בטח כשזה נוגע למרחב הציבורי ולמערכת החינוך.
הכותב נשוי ואב לחמישה ילדים. המשפחה מתגוררת בקליפורניה באופן זמני