הם נהנים לגלוש ולמצוא מתכונים שמעניינים אותם ברשת או פשוט להמציא מתכון, ומילים כמו: "לרדד בצק", "לזלף" ו"לקלף" לא מפחידות אותם. יותר ויותר ילדים מבשלים בתקופת הקורונה אבל חלקם התחילו הרבה לפני.
"התחלתי לבשל מגיל ממש קטן כשאהבתי לעזור להורים ולסבתות שלי לבשל", מספרת אור דרעי (10) מנווה אילן. "לפני שנה התחלתי לבשל ולאפות לבד. היום אני מכינה המון מאכלים, כמו קובה, פסטות, עוגות ועוגיות".
אור מראה את שלבי ההכנה:

מה המאכל הכי מסובך שהכנת?
"אני לא חושבת שיש מאכל מסובך. עם הזמן למדתי שיש מאכלים שהמתכון שלהם נראה מסובך, אבל כשמנסים להכין אותם מבינים שזה פחות מסובך ממה שזה נראה. ככל שמבשלים יותר ומכינים יותר מאכלים, כך גם לומדים שאפשר להצליח ושזה יוצא טעים.
"בהתחלה היה לי קשה להבין איך עושים כל מיני פעולות שכתובות במתכון, למשל כמו הקצפה של ביצים. זה היה מאוד מאתגר עבורי כי מה שכתבו במתכון לא היה לי ברור. היום אני יודעת שצריך להפריד למשל חלבון וחלמון אבל יש מתכונים שזה בכלל לא כתוב בהם.
"בכלל, יש מתכונים ברשת שלא רשומים בצורה ברורה ומדויקת, ובמקרים כאלה אני נעזרת באמא שלי או שאני פשוט מנסה להכין לבד. אגב, אמא שלי מתערבת רק כשאני מבקשת עזרה, ובדרך כלל המשפחה והחברים מחמיאים לי ואומרים שאני מכינה אוכל טעים מאוד".
מה את הכי אוהבת בבישול?
"כשאני מבשלת אני אוהבת לראות איך מכמה מרכיבים נוצר מאכל אחד, ושילוב של דברים יוצרים טעמים וצורה חדשה. הבישול מרגיע אותי, ואם לפני הבישול אני כועסת אז אחרי זה אני הרבה יותר רגועה".
"הבישול מרגיע אותי" "הבישול מרגיע אותי"
"הבישול מרגיע אותי"
(צילום: אלבום פרטי)

מנות של מסעדה

יהונתן מלמד (12) מתל אביב החל לבשל לפני שנתיים. "התחלתי לבשל כי היו מאכלים רבים שההורים שלי לא הכינו בבית, ורציתי לאכול אותם", הוא מספר. "אני מאוד אוהב לאכול אוכל של מסעדות טובות, ורציתי לנסות לבשל את המנות האלו בבית.
"בפעם הראשונה שבה בישלתי אמרתי לאמא שלי שתלך לנוח ואני אדאג לאוכל. הכנתי אורז וקציצות עם רוטב, בדיוק כמו שלמדתי מאבא שלי, וכשהיא התעוררה היא הייתה בהלם. היום אני מכין בעיקר קציצות, המבורגרים, שניצלים ומאכלים שונים כמו צ'ילי קון קרנה ועראיס וגם קינוחים שווים ממש, שהתחלתי להכין בזמן הקורונה, והם נראים כמו אלו שרואים במסעדות".
יונתן בממלכה שלויונתן בממלכה שלו
יונתן בממלכה שלו
(צילום: אלבום פרטי)
מה המאכל הכי מסובך שהכנת?
"פחזניות במילוי קצפת וגנאש שוקולד למעלה, ואין סיכוי שאני אתן למישהו את המתכון. בכלל, כשמבקשים ממני מתכונים אני מוכן לפרט רק את המתכונים של המאכלים הקלים, נגיד כמו מתכון לפסטה בולונז. החלטתי שאת המתכונים המסובכים אני שומר לעצמי. בהתחלה למדתי לבשל מההורים, עכשיו אני לפעמים לומד מהטיקטוק או מהאינסטגרם".
קראו עוד:
הדבר הכי מאתגר מבחינתו הוא להגיע לתיבול מאוזן וכמויות נכונות, "בעיקר כי אני מתבל לפי העין", הוא מסביר. "אני יודע שהתיבול חשוב כדי שהאוכל לא ייצא חריף מדי, למשל, ומשך הזמן שבו אני מבשל צריך להיות מדויק. בנוסף, מאתגר מבחינתי גם להכין בצק כי הוא צריך להיות מדויק בכמויות. בהתחלה ההורים היו עוזרים לי בכל אלו אבל עכשיו מלבד לקנות לי מצרכים שאני מבקש הם לא מתערבים, ונהנים מהתוצאות".
"בהתחלה למדתי לבשל מההורים. עכשיו אני לפעמים לומד מהטיקטוק או מהאינסטגרם"
מה אתה אוהב בתהליך הבישול?
"אני אוהב לבשל כי זה מרגיע אותי, ואני אוהב להיות לבד במטבח, בשקט שלי, בלי אף אחד לידי. אגב, אני גם אוהב לשנות מתכונים, למשל להוסיף עוד מרכיבים שלא נמצאים במאכל בדרך כלל או לתבל בצורה אחרת.
ההורים לא מתערבים ההורים לא מתערבים
ההורים לא מתערבים
(צילום: אלבום פרטי)
"אני מבשל למשפחה שלי וגם עבור שכנים וחברים. בכל פעם שאני מבשל אמא שלי מעלה סטורי של הבישולים שלי, ואנשים ממש מתלהבים. אגב, יש לי שני אחים צמחוניים ואני מבשל עבורם אוכל צמחוני ויש לי אפילו מנה שהמצאתי עבורם בטעות. אמא שלי הייתה מכינה אורז עם קארי, ופעם אחת הוספתי בטעות חלב קוקוס במקום חלב רגיל, ומאז זה מה שאנחנו אוכלים, והיום אני גם מוסיף לזה טופו".
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"כולם אומרים לי שכשאגדל אני בטח אהיה שף אבל עדיין לא החלטתי. מה שבטוח הוא שלא משנה במה אעבוד, בכל מקרה אהנה להמשיך לבשל למשפחה ולאנשים שאני אוהב".

"המטבח נותן לי תעסוקה"

ליהי שנל (16) מהוד השרון התחילה לבשל בתחילת תקופת הקורונה. "הייתי יותר בבית, והמטבח נתן לי תעסוקה שהעבירה את הזמן בכיף. אני אוהבת מאוד לבשל, זה נותן לי שקט. האמת היא שתמיד אהבתי לבשל, אבל זה היה ממש מדי פעם. עכשיו אני מבשלת הרבה ומכינה גם מאכלים יותר מסובכים".
איך את לומדת לבשל?
"אני לוקחת המון רעיונות מהרשת ומנסה. לפעמים אני מכינה מאכלים לפי המצרכים שיש לנו בבית, ולפעמים מתכננת מראש לבשל מנה מסוימת, ומבקשת מההורים שיקנו בסופר. המאכל הכי מסובך שניסיתי עד היום היה סושי שניצל, מאכל טעים של שניצל הממולא באבוקדו או בפירה ולאחר הטיגון נחתך לעיגולים כמו סושי".
ארוחה של ליהי:

האתגר מבחינתה הוא ללמוד טכניקות בישול. "כשאמא שלי הייתה מבשלת הייתי נעמדת לצידה ומסתכלת. ככה למדתי למשל שיש טכניקות מיוחדות לטיגון שום, ושאם מטגנים אותו למשך זמן רב אז כל האוכל נהיה מר, לכן צריך לדעת בדיוק זמנים ומינון. זה בעצם הסוד של כל תהליך הבישול: לדעת כמה זמן לבשל רוטב על מנת שיהיה טעים ולא ישרף, לדעת מהי כמות התבלינים שצריך לשים בכל מאכל".
"המשפחה שלי מאוד מתלהבת ובכל הזדמנות מבקשים שאכין משהו"
האם ההורים מתערבים בתהליך הבישול?
"לא, הם לרוב לא מתערבים ומאוד נהנים מהמטעמים. לפעמים כשאני שואלת אז אמא שלי מייעצת לי אבל לרוב אני עושה הכל לבד. בכלל, המשפחה שלי מאוד מתלהבת ובכל הזדמנות מבקשים שאכין משהו. אני ממליצה לילדים שרוצים להתחיל שינסו ולא יפחדו. אמנם ישנם מקרים שבהם הבישול לא תמיד מצליח אבל לרוב האוכל הולך ומשתפר, ונעשה יותר ויותר טעים.
"אני אוהבת לבשל, זה נותן לי שקט" "אני אוהבת לבשל, זה נותן לי שקט"
"אני אוהבת לבשל, זה נותן לי שקט"
(צילום: אלבום פרטי)

תרפיה בבישול

מאי חקימוגלו (13.5) מפתח תקווה מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה היא אהבה מאוד לבשל: "כבר בגיל חמש ישבתי במטבח עם סבתא שלי וצפיתי בה כשהיא מבשלת. זה עורר בי רצון ללמוד לבשל, והייתי שואלת אותה הרבה שאלות, מתעניינת וגם עוזרת לה. הימים האלו זכורים לי כתקופה שממש אהבתי כילדה, ומאוד נהניתי. אגב, יש מתכון שלמדתי ממנה ואני תמיד עושה: סוטלאץ', קינוח תורכי שמורכב מאורז וחלב. זה מאוד טעים, תהליך ארוך אבל שווה".
מה מסמל הבישול עבורך?
"הבישול הוא הכל עבורי, בעיקר בתקופה כזאת, של הקורונה, ובעיקר כשאני רוצה להתנתק מהיומיום. הבישול עבורי הוא כיפי ומשחרר, ממש התרפיה שלי. כשאני מבשלת זה מאפשר לי לא לחשוב על שום דבר, להתרכז רק בדבר אחד, ולהרגיש שקט וכיף.
מה המאכל הכי מסובך שהכנת עד היום?
"כל מה שאני מכינה הם מאכלים שפשוט לי להכין. אולי הכי מסובך זה סטייק עם תפוחי אדמה ובצל מקורמל. בארוחה הזאת האתגר הוא בכך שהכל צריך להיות מאד מדויק: הסטייק, למשל, צריך להיות בעובי מתאים, על מחבת פסים, וכדי שיצא מדיום רייר צריך לבשל אותו על כל צד למשך שתי דקות בדיוק.
"גם להכין ריבת בצל זה קשה. לוקחים בצל גדול וחותכים, שמים על המחבת עם חמאה, סוכר וטיפה רוטב בלסמי. אם מבשלים יותר מדי אז הכרמל הופך למר ולא טעים. צריך ממש לדייק את זה".
"עוזר להתנתק מהיומיום""עוזר להתנתק מהיומיום"
"עוזר להתנתק מהיומיום"
(צילום: אלבום פרטי)
מה הכי מאתגר עבורך בבישול?
"קודם כל אני חייבת להיות לבד במטבח, ומאד מפריע לי אם יש איתי מישהו נוסף או אם נוגעים לי בדברים תוך כדי בישול. אני אוהבת להמציא מאכלים, וזה בפני עצמו בכל פעם אתגר חדש שמצריך שקט ודיוק. לאחרונה המצאתי פסטה קצת שונה.
"אם בדרך כלל מכינים פסטה מקמח וביצים, אני לקחתי את זה למקום אחר. הכנתי פסטה מקמח, מים וטיפה סודה לשתייה כדי שתהיה אווריריות, והיא לא תהיה כמו גומי. לאחר מכן הוספתי לה סלמון, קשיו וברוקולי. כולם אמרו שזה יצא ממש טעים".
"ברוב הפעמים הבישול מחליף את המסכים אז ההורים בכלל מרוצים"
עוד היא מוסיפה, "כשאני חושבת על מאכל כלשהו אני מעדיפה פשוט לנסות ולבשל אותו או לשאול את הסבתות שלי או את אבא שלי שאוהב מאוד לבשל כתחביב. אגב, בהתחלה היו לי מאכלים שפחות הצלחתי. נגיד בגיל עשר הייתי מנסה להכין עוגות, והיו פעמים שלא הצלחתי, אבל השתפרתי. עם הזמן הבנתי שבישול זה גם ניסיון וגם רצון ללמוד".
האם משהו השתנה בזמן הקורונה?
"כן, התחלתי לבשל הרבה יותר. אנחנו נמצאים כל היום בבית אז צריך למצוא תעסוקה. ברוב הפעמים זה גם מחליף את המסכים אז ההורים בכלל מרוצים".
ההורים לא מתערבים בבישולים שלה. "הם יודעים שברגע שהם מתערבים או נוגעים במה שאני מכינה זה הורס לי, ואני צריכה לעשות הכל לבד", היא אומרת. ברוב המקרים אני פשוט מודיעה לכולם מראש שאני מבשלת, וכולם יוצאים מהמטבח. היום אני כבר מחליפה את ההורים בבישול. יש לי אח קטן ואח גדול, ולשניהם אני מכינה ארוחות".
מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?
"מבחינתי תחום המטבח מאוד קורץ לי, וגם משחק, וכרגע אני משלבת את שניהם. אני הולכת לכל מיני חוגים במשחק, והמטבח זה משהו שאני עושה ביומיום שלי. זה שאנחנו ילדים לא אומר שאנחנו לא יכולים להצליח גם בגיל הזה, ולכן מבחינתי תמיד שווה לנסות דברים שמעניינים אותנו".