לו"ז החוגים של נועם בן ה 8, מכפר סבא עמוס. "נועם לומד תופים, יש לו גם שיעורי תיאוריה, פעמיים בשבוע הוא פעיל בחוג טריקינד, שילוב של התעמלות קרקע, אקרובטיקה, קפוארה, אומנות לחימה. הוא משחק כדורעף פעם בשבוע, אבל בשני שיעורים רצוף, הוא משתתף בשיעורים של כיתות א+ב וגם של ג+ד, הגבלנו אותו לפעם בשבוע, כדי לאפשר יום חופשי", משתפת אימו מיקה לזר ויין.
"את התופים נועם התחיל באמצע שנה שעברה, מגיל 4 או 5 הוא מבקש ללמוד תופים. אחרי שבועיים, הבנו שהוא צריך ללמוד גם תיאוריה. היה לי חשוב שהילדים יהיו גם בחוג ספורטיבי, בשנה שעברה הוא היה בג'ודו והשנה חיפשנו חוג שיפתח מיומנות אחרת.
בתחילת השנה קיבלתי הודעה ממדריך הכדורעף, הוא קיבל המלצה על הבן שלי, מהצהרון, שהוא משתתף בו, וחשב שיהיה מוצלח שישתלב. התלבטתי, הרגשתי שזה יותר מדי ובסוף התפשרנו על פעם בשבוע. למרות שזה שיעור כפול, הוא לא מתעייף".
לנועם שתי אחיות גם הן פעילות בחוגים. סופי בת השש בהתעמלות קרקע ואלי בת ארבע משתתפת בחוג בהתעמלות לגיל הרך.

נעםנעם
נעםלא מוותר על אף חוג
(צילום: אלבום משפחתי)
איך מתמרנים?
"אני פיזיותרפיסטית, עובדת גם כעצמאית וגם במרפאת קופת חולים. שיניתי את ימי העבודה שלי, כדי שאוכל לתמרן ולהסיע לחוגים. הכדורעף קרוב יחסית, במרחק הליכה. בימי ראשון ושלישי החוגים מתפצלים ואני במירוץ של הסעות: לוקחת אותו ואז את אחותו ושוב מחזירה. גם לקטנה יש חוג באותו יום, בעלי לוקח אותה לרוב. בימי רביעי אני עובדת, אנחנו נעזרים בהורים שלי שיקפיצו ואז אני מחזירה.
"לפני שנתיים נועם היה בחוג שחייה, האחיות שלו היו קטנות וזה היה מאתגר מאוד. היום קל יותר, אנחנו מביאות כדור, משחקות בזמן שאנחנו מחכות, הרבה יותר נעים ונוח".

קראו עוד:

איך את מרגישה שהחוגים תורמים לנועם?
"את החוגים האלו הוא רצה ובחר. ברמה העקרונית, אני שמחה שהוא מנגן וקורא תווים, אני מאמינה שזה תורם לידע כללי, להבנה מוזיקלית. הוא לומד חלוקה של רבעים ושמיניות שזו הבנה חשבונית. כל הידע הזה נותן לו המון ביטחון, יש לו המון ידע, הוא יודע לעשות פליק פלאקים, ג'גלינג זה מעצב אותו ומחזק מול החברים שלו".
יש זמן לחברים?
"קשה לקבוע איתו. בימי חמישי הוא הולך לחברים או מזמין אליו, לפעמים נפגש בסופשבוע, אם יש יום שהחוג מתחיל בשש, הוא הולך לחבר מוקדם ואני אוספת אחה"צ לחוג.
"אני משתדלת, בימים ארוכים, לא להשאיר אותו בצהרון, לאסוף מוקדם מהבית הספר, כדי שהוא יוכל לנוח ולפנות גם לי ולו זמן איכות.
"אני כל הזמן בהתלבטויות מה הייתי מורידה מבחינת עלויות, מבחינת ימים. נועם מאוד נהנה, הערכים שהם מקבלים אחרים. מלבד הטכניקות, חוגים זו שפה מעצימה. אם הם לומדים תרגיל, פעם אחת הוא מצליח לבצע ופעם אחרת לא, וגם זה בסדר, הכל בחוגים מעצים מאוד".

ריקוד 4 פעמים בשבוע

"ליזי התחילה לרקוד בגיל 4.5, מהרגע הראשון ראינו שהיא ממש טובה. היא התחילה בחוג של פעם בשבוע והמינון עלה בהדרגה. היום היא בת תשע, בכיתה ד', ורוקדת ארבעה ימים בשבוע, לפעמים גם שבתות. ליזי משלבת גם מחול, היפ הופ ומשתתפת בלהקה הייצוגית", משתפת אימה עמית אגיב, מכפר מעש, אמא לארבע (2,5,7,9)
זה נשמע המון.
"זה אינטנסיבי, לנו כהורים זה מורגש, אבל היא נהנית וזו הסיבה שאני מאפשרת, למרות העומס ולמרות שזה משמעותי גם כלכלית. בימי רביעי למשל יש לה יום ארוך שיעור אחרי שיעור ובכל פעם השיעור עם בגד אחר, תסרוקת אחרת, עם זמן קצר להפסקת אוכל.
"הסטודיו מרחק של 20 דקות נסיעה. עד השנה הם היו קרובים וכשעברו מקום, התלבטנו. ידענו שהיא מרגישה שם בבית ובגלל שהוא מקצועי, המשכנו. יש ימים שאנחנו חולקים הסעות עם חברה שלה, שגרה בגני תקווה ויחסית קרובה אלינו, אבל זה לא פשוט להתחיל בשעה 16:00 ולסיים ב 21:00".

ליזיליזי
ליזי - אמא מסיעה לסטודיו במחולה
(צילום: אלבום משפחתי)

איך את כאמא לארבעה מצליחה לתמרן?
"יש לי רכב גדול, כמו מיניבוס, אני מעמיסה את כולן ונוסעת. לפעמים אני מחכה עם הבנות בגלידה ליד החוג, עד שליזי תסיים. כל הבית סובב סביב החוג שלה. לגלי, הבת השנייה יש חוג סוסים פעם בשבוע, האחיות שלה רוצות להזמין חברות, אז אני מבקשת מאבא שלי שגר לידנו להישאר איתן ואני יוצאת עם דריה הקטנה, לאסוף. אנחנו הופכות את זה למשהו כיפי, דריה, הבת הקטנה, התרגלה".
על מה ליזי ויתרה לטובת הריקוד?
"על הצופים. היא מאוד רצתה ללכת, זה מאוד מגבש, אבל הבנו שזה לא אפשרי להוסיף עוד יומיים בשבוע צופים וטיולים. אנחנו רוצים בשישבת לראות אותה ולהנות ממנה קצת. יש ימים שאני אומרת הלוואי שיהיו פחות חוגים. אני גננת, מצליחה לראות אותה בצהריים, בעלי בערבים בעיקר, כשהוא חוזר. חגיגות ימי הולדת תמיד נחגוג בשישי או שבת כדי שהיא תהיה. את החגיגות בכיתה היא נאלצת לפספס לפעמים בגלל המחויבות שלה לריקוד".
איך הסביבה מגיבה?
"יש אנשים ששואלים אם זה לא אינטנסיבי. אבל כשהם רואים את הסרטונים שאני מעלה לפייסבוק לפעמים, הם מבינים שיש לה כשרון. אני מאוד גאה בה. מגיל קטן ליזי יודעת מה היא רוצה. היא השתתפה בפרסומות, חולמת להיות רקדנית מקצועית, שיהיה לה סטודיו לריקוד. מעבר לריקודים, מלמדים אותם אורח חיים בריא, לעבוד קשה. אני רואה איזו קפיצה היא עשתה מאז המסלול התחרותי זה מדהים, היא גאה בזה ויש תוצאות. היא בת 9, גם אם היא לא תצא רקדנית ותחליט לפרוש אני אכבד את ההחלטה".
המסר של אגיב להורים הוא להיות קשובים לילדים: "לאפשר לילד כי זה החלום שלו. הוא מבין את ההשלכות. אמנם יש מחיר ולא תמיד יש זמן סתם להשתעמם. עבורנו, זו הדרך שבחרה ואנחנו שם, להשגיח, להיות מודעים ולתמוך".
שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית מסבירה שבחוגים יש יתרונות: "חוגים הם פעילות פנאי חשובה ומהנה. היא מייצרת מפגש עם חברים, הזדמנות לבחור תחומי ענין ולפתח חוזקות, לבחון ממה הילד נהנה ומה מצליח בקלות.
"כל זה כהכנה לעתיד וככלי לחזק בטחון עצמי ודימוי עצמי. גם אם נבחר חוג שמטרתו לחזק תחום חולשה אצל הילד, והילד חווה הנאה והצלחה, הרי שעזרנו לו להתגבר על קושי ובנינו אצלו תחושת חוסן. חוגי ספורט למשל מפתחים את החוזק הגופני, תורמים לבריאות, משפרים מצב רוח. יש חוגים שעוזרים לפתח יצירתיות ועוד".
איך בוחרים את החוג המתאים?
"אנחנו צריכים לקחת בחשבון פרמטרים: גיל הילד, חוזקות, חולשות, תקציב וערכים משפחתיים שבאים לידי ביטוי באופן שבו נחלק את הזמן הפנוי המשותף שלנו. החשיבה וההחלטה על חוגים נעשית מתוך הבנת הצורך של הילד, לרוב נבין שהם לא צריכים יותר משני סוגי חוגים למשל אחד מוטורי (ספורט) ואחד לנשמה (אומנות).
"הורים צריכים לבחור חוג, שישקף את הילד, הרצון והצורך שלו. לפני שבוחרים חוג שווה ללכת ליריד חוגים להכיר לילד את האפשרויות, לשוחח על הצרכים והמטרות, לפתח יכולת בחירה, ולקחת בחשבון שאולי יבחר חוג שלא בהכרח אוהבים".
מתי להתחיל?
"מומלץ לא להתחיל בגיל מוקדם מדי, מתוך הבנה שגם להורים יש מה לתרום לילדים, ויש גילאים שכיף לפגוש חברים בגינה, בלי מתח, למידה ותחרות.
"אם הילד מתעייף, לנסות לא לוותר, לבדוק מה הסיבה ולתת לה מענה. לבדוק מה הקושי שיכול להיות - קושי מול המאמן, קושי חברתי, הפסד של פעילויות אחרות ועוד. חשוב גם להסביר את משמעות התשלום, ההתחייבות, ההתמדה".
לצונץ יש מסר חשוב להורים: "לצד החוגים, אל תוותרו על זמן איכות עם הילד. זמן איכות לבלות ביחד, מכירים, מדברים, מיישבים קונפליקטים, נקשרים רגשית. שני הצדדים צריכים להיות מחוייבים לו ולהניח מסכים בצד. זמן איכות מאפשר לנו לכוון בשיחה ובמעשים לערכים שחשובים לנו. הוא חיוני להישרדות הרגשית ולהתמודדות הנפשית של ילדינו, וגם שלנו. הזמן היקר הזה משפר את היחסים ומקל עלינו להציב גבולות. ילדים לומדים ממי שהם אוהבים".