|
מרים ירון היתה בת 21 כאשר נכנסה להיסטוריה כמלכת היופי הראשונה של ישראל.
היא נולדה בגרמניה, כגיזלה פרויליך, התייתמה מאמה בגיל שש ועלתה לישראל עם אביה ואמה החורגת. את בעלה הראשון, אריה ירוס, הכירה כשהיתה בת 16 וחצי, תלמידה בבית הספר למטפלות של "אגודת ישראל" החרדית. הבעל האוהב הוא ששלח את תצלומה לתחרות היופי. אביה, יהודי דתי, נכח בנשף ההכתרה, אך הסתיר פניו במטפחת. בארה"ב נבחרה מרים לסגנית "מיס האומות המאוחדות". בגיל 25 התגרשה, נישאה לדידי נחמן, מהמר גרוש, ועקרה איתו לברזיל. היא התגרשה גם ממנו לאחר 14 שנות נישואין, לטובת סימון, גבר עשיר שעימו חיה באושר ובעושר 28 שנים. בגיל 65, לאחר פרידה כאובה, חזרה מרים לישראל ועברה להתגורר בכפר סבא, סמוך לבנה היחיד מנישואיה הראשונים. עד יום מותה בגיל 67, ממחלת הסרטן שתקפה אותה 40 שנה קודם לכן, לא נפגע יופיה. "בכל פעם שאמרו לי שמחלתי סופנית", אמרה באחד הראיונות האחרונים, "שאבתי כוחות חדשים והתאוששתי. אני אוהבת את החיים".
(בתמונות: מרים ירון בשנת 1950, ובאחד מצילומיה האחרונים, משנת 1997).
| |
 | |
|
|
|  | |
מיכל הראל, מלכת היופי השנייה של ישראל, היתה בת 20, גננת במעברת זכרון יעקב, כשנבחרה.
היום, מיכל מודעי היא נשיאת ויצ"ו העולמית, החולשת על תקציב שנתי של 110 מיליון דולר. דווקא הוריה הדתיים הם שעודדו אותה להירשם לתחרות. רק לאחר שנים נודע לה איזה מחיר כבד שילמו על כך. אביה היה בעל חנות סידקית בשכונת מאה שערים בירושלים. אחרי הבחירה נתלו בשכונה מודעות, הקוראות להחרים את חנותו. המלכה הטרייה נשלחה לשנת הרצאות וגיוס כספים בעולם. בארה"ב גייסה מיליונים למען ישראל, באנגליה ריתקה את המאזינים בסיפורי המעברות, וגם מצאה את אהבת חייה: סא"ל יצחק מודעי, נספח צה"ל בלונדון. בשנת 1979 נקטע אושרה, כשבתה הבכורה, הראלה, נהרגה בתאונת דרכים. "עולמי חרב עלי. חשבתי שלא אוכל להתאושש מהמכה, אבל מטבעי אני אופטימית ומאמינה שכל עוד אנו חיים, יש סיכוי לשינוי טוב". כשמלאו לבתה גליה חמש, החלה בפעילות בסניף ויצ"ו בהרצליה, ממנו טיפסה עד למישרה הבכירה ביותר בארגון הנשים העולמי. היא ניהלה קריירה מצליחה משלה, לצד הקריירה הפוליטית והכלכלית של בעלה יצחק (מנהיג מפלגה, שר בכמה ממשלות, כלכלן ואיש עסקים מצליח), שמת מהתקף לב באמצע 1998.
(בתמונות: מיכל הראל מוכתרת למלכה ב-1951, ומיכל מודעי ב-1998).
| |
| |
|
|
| | |
אורה ג'מילי נולדה בתימן בשנת 1934, ועלתה עם הוריה לארץ במבצע 'מרבד הקסמים'.
בגיל 18 הקסימה את שופטי תחרות מלכת היופי, שהעניקו לה את הכתר, וגם את שמה העברי (ורד). אחרי התחרות נסעה לחו"ל, מטעם משלחת שחקרה את מצבם של יהודי תימן, חזרה ארצה ושירתה בחיל האוויר. אחרי השיחרור עבדה כדיילת ב'אל על', ובמהלך חופשה בארצות הברית הכירה את ארווין גינזבורג, בן למשפחה יהודית עשירה מפלורידה. ב-1968 נישאו, עברו להתגורר בפורט לודרדייל, פלורידה, והביאו לעולם שני ילדים. אורה לא פיתחה קריירה משלה, אך מרבה להתנדב למען "הדסה" וארגונים יהודיים אחרים. בגיל 66 היא עדיין נראית ומרגישה נהדר. "אנחנו התימניות לא ממהרות להזדקן. אני שומרת על עצמי. איש לא מאמין עלי שהייתי מלכת יופי בתחילת שנות החמישים", היא מחייכת. "כשאני מסתכלת לאחור", היא אומרת, "אני חייבת תודה עמוקה לתחרות מלכת היופי".
(בתמונות: אורה-ורד ג'מילי בעת הכתרתה ב-1952, וכיום).
| |
| |
|
|
| | |
חבצלת דרור נולדה בשנת 1934 באוסטריה כחבצלת דרילמן, ועלתה לארץ עם הוריה בגיל ארבע, ממש ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בגיל 19, בהיותה חיילת בחיל הקשר, זכתה בתואר הנכסף. "עד לאחרונה הייתי הילדה המפונקת של אמא ואבא", סיפרה המלכה (ששמה עוברת לדרור) שעה קלה לאחר הזכייה. "הצבא לימד אותי פרק בהילכות עצמאות. גם הנסיעה לחו"ל, כנציגת ישראל בתחרות הבינלאומית, תוסיף לניסיון שלי. אבל בעיקרון אין לי שום שאיפות מרחיקות לכת. אני רואה בישראל ביתי, ולכאן אחזור כדי להקים משפחה ולגדל את ילדי".
(בתמונה: חבצלת דרור בצילום דוגמנות משנת 1953).
| |
| |
|
|
| | |
מלכת היופי החמישית של ישראל נולדה ב-1935, ברומניה, כאביבה פרלמן. היא בת יחידה להורים, שעלו ארצה זמן קצר לאחר קום המדינה. זכרונות ילדות: "כשהגענו לארץ שלחו אותו למעברה בפרדס חנה. אחר כך נתנו לנו בית נטוש ביפו. בגיל 13 עבדתי כפועלת ביום ולמדתי בלילה. ההורים שלי, שעבדו כפועלים בבית חרושת לסריגים לא נקלטו בארץ, והיגרו לברזיל, שם גר דוד שלי". הזכייה בתואר בגיל 19 הפכה את אביבה פאר לסלבריטי. כשנחתה בניו יורק, היתה בטוחה שהצלמים והעיתונאים ממתינים שם למשה דיין, שהגיע באותה טיסה. להפתעתה, כולם הסתערו עליה בהבזקי מצלמות ובמטר שאלות (באותן שנים היתה תחרות מיס יוניברס אירוע לאומי, והמועמדות הוסעו במכוניות פתוחות בחוצות ניו יורק). בשובה ארצה התברגה בין הדוגמניות המבוקשות בישראל. כשפרצה מלחמת סיני לחצו עליה ההורים המודאגים שתבוא לברזיל, היא נסעה, קיבלה עבודה בטלוויזיה הברזילאית, הרוויחה היטב ודחתה את שובה לישראל ולחבר, איש ביטוח מצליח, לו עמדה להינשא. אולם היא לא נשארה לבד. מכל מחזריה בחרה להינשא למיליונר היהודי-ברזילאי אנדרה מטרסו, שנודע בכינוי "רוטשילד של ברזיל". אחרי 18 שנה נפרדו דרכיהם, ובאמצע שנות ה-70' נישאה בשנית להארי רוזנבך, יועץ השקעות אמריקני. הם עברו להתגורר בסאן פאולו, שם הקימה עסק מצליח של ייבוא אופנה מניו יורק.
(בתמונות: אביבה פרלמן כמלכת היופי ב-1954, ואביבה רוזנבך בצילום מ-1998).
| |
| |
|
|
| | |
מלכת היופי השישית של ישראל נולדה בשנת 1935 בסין, לשם נמלטו הוריה האמידים ממזרח אירופה של ערב מלחמת העולם השנייה. שמה המקורי: לילי פרז'נסקי. בגיל 16 החליטה לעלות לישראל עם דודה ודודתה, כשהוריה נשארים בסין. היא התמקמה בדירה צנועה בבת-ים, עבדה כפקידה, ובגיל 20 הונח על ראשה כתר היופי של ישראל. ערב צאתה לתחרות מיס יוניברס הבטיחה אילנה כרמל (זה שמה המעוברת): "גם אם יציעו לי חוזה סרטים, אדחה אותו, כי אני רוצה לשוב לישראל ולהיות מורה לנגינה". אילנה שבה ארצה, הקימה משפחה והורידה פרופיל. לא דוגמנית, ולא סלבריטי. אשה יפה, המתרפקת על זכרונות השנה היפה בחייה.
(בתמונה: אילנה כרמל בצילום יחיד משנת מלכותה, 1955).
| |
| |
|
|
| | |
שרה טל, במקור בינשטוק, היתה סטודנטית לכלכלה בת 20, כשנבחרה למלכת היופי.
התואר הבא היה סגנית חמישית למיס תבל, ובעקבותיו גויסה במשך שנתיים כמרצה-מתרימה בשירות הבונדס בארה"ב. יהדות אמריקה לא יכלה לעמוד בפני כושר השיכנוע והחיוך של המלכה מישראל, והארנקים נפתחו. בערב טוב היתה שרה מתרימה עד חצי מיליון דולר. מבעלה הראשון, איש עסקים אמריקני, נולדו לה שתי בנות. הגבר הבא של חייה היה המיליונר היהודי האמריקני ביל ליס, למענו התגרשה. הקשר הישראלי שלה מתבטא לא רק בביקורי מולדת, אלא גם במלגות לסטודנטים ישראלים בניו יורק, שבעלה והיא מעניקים. ב-1958 חלתה בסרטן השד, אך סירבה לעבור ניתוח כריתה. במשך יותר משנה עברה הקרנות וטיפולים כימותראפיים, ולבסוף ניצחה את המחלה. בראיון מ-1998 אמרה: "אני מגדירה עצמי כיום כאשת חברה, שאוהבת לחיות ונהנית מהחיים הטובים, למרות שבנשמתי נשארתי בוגרת תיכון חדש וחברה ב'שומר הצעיר', שמסוגלת להשתכר מריח הפרדסים".
(בתמונות: שרה טל כפעילה מרכזית של הבונדס ב-1956, ושרה ליס ב-1998).
| |
| |
|
|
| | |
אלפי הצופים בגן "בית ציוני אמריקה" נעמדו על רגליהם והריעו בהתלהבות כהכריז המנחה, אלכסנדר יהלומי, על מלכת היופי של ישראל לשנת תשי"ז: קורינה ברזילי.
בהזדמנות זו גם עוברת שמה, כמתבקש, לעטרה (קורינה ברומנית - כתר, עטרה). רק מעטים ידעו על ילדותה של קורינה, ברומניה של מלחמת העולם השנייה; ילדות שעברה עליה ועל הוריה בנדודים ממסתור אחד למשנהו, מפחד הגסטפו. ב-1949 עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בתל אביב. קורינה התגלתה כתלמידה מחוננת, ומהר מאוד שלטה בארבע שפות. לתחרות ניגשה ערב בחינות הבגרות, בגמנסיה מונטיפיורי בתל אביב. בתחרות "מיס תבל" בקליפורניה זכתה בתואר "הנערה הפוטוגנית", אך מיהרה לחזור הביתה כדי להשלים את הבגרויות, וגם כדי לעבור מבחן בגרות מאוד אישי: בינואר 1958 נישאה לבחיר לבה, יהודה וייסמן, אף הוא עולה חדש מרומניה, ובאותה עת סטודנט בטכניון.
(בתמונה: עטרה ברזילי כמלכת היופי ב-1957).
| |
| |
|
|
| | |
מרים הדר, סטודנטית למשפטים שנה רביעית באוניברסיטה העברית בירושלים, היתה בת 23 בערב הכתרתה - המלכה 'הקשישה' ביותר עד אותו יום.
זה לא הפריע לה לזכות בתואר "הנואמת הטובה ביותר" בתחרות מיס תבל ובהמשך, לחרוש במשך חמישה חודשים את ארה"ב מחוף אל חוף, לגרוף מיליוני דולרים (למען המדינה) ומעריצים. צייד כשרונות של אולפני אם ג'י אמ הציע לה מבחן-בד והבטחה לקריירה הוליוודית, אבל מרים (שאימצה את השם מירה) סירבה. בנעוריה למדה באקדמיה למוסיקה בירושלים. כשהתגייסה לחיל האוויר, ביקשה להתקבל לקורס טיס, אך נאלצה להתפשר על תפקיד פקידותי. על החלום הזה לא ויתרה, ושנים מאוחר יותר הוציאה רישיון טיס אזרחי. בעלה הראשון היה מיליונר יהודי, בעל רשת סופרמרקטים ביוסטון, טקסס. במקביל לגידול ילדיה נרשמה ללימודי קולנוע באוניברסיטת יוסטון. לאחר מלחמת ששת הימים, התגרשה מבעלה וחזרה לארץ. היא החלה ללמד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. במלחמת יום הכיפורים הפכה לעיתונאית, התחפשה לגבר, וירדה עם מצלמות עד קווי החזית. נישואיה לבעלה השני, אז חבר הכנסת עקיבא נוף, זכו לסיקור נרחב; גירושיהם היו מסוקרים וצורמים פי כמה. בשלב הבא החליטה לעזוב את הארץ עם בתה איילת. בשנים האחרונות מירה הדר-נוף היא אשת נדל"ן ניו יורקית מצליחה, המתגוררת בדירה מפוארת ליד מוזיאון המטרופוליטן.
(בתמונות: מירה הדר כמלכת היופי ב-1958, ומירה הדר-נוף בניו יורק, 1998).
| |
| |
|
|
| | |
"לפתע פתאום הרגשתי את אחריות המעמד. שוב אינני מייצגת את עצמי בלבד. אלא את המדינה כולה", כך רינה יצחקוב הנרגשת, חיילת בת 19, שעה קלה לאחר הכתרתה למלכת-היופי העשירית של ישראל.
רינה, בוגרת גימנסיה הרצליה, היא החיילת השנייה בתולדות התחרות שזכתה בתואר. היא נולדה בתל אביב, לאב סוחר מזון ולאם עקרת בית, ילידת ליטא. בילדותה למדה נגינה בפסנתר, גילתה כישרון משחק, והשתתפה בחוגי דרמה. אחרי הזכייה אמרה: "אינני מתכננת לעצמי קריירה של נערת זוהר. מטרתי הסופית היא להיות עקרת בית טובה באמת". ואכן, אחרי תחרות היופי העולמית בלונג ביץ', עשתה את המסלול הקבוע של גיוס כספים למען המגבית, ושבה ארצה להשלים את שירותה הצבאי. היא למדה שנתיים ב'בצלאל' ונישאה למוטי שפמן. סטודנט ישראלי, שלמד שיווק בפילדלפיה. הם עברו להתגורר בבוסטון. שם נולדה בתם היחידה, לימור. בארה"ב עבדה כמה שנים כדוגמנית צילום, ושבה לגייס כספים למען המגבית היהודית. אחרי גירושיה עקרה לניו יורק, שם פתחה קריירה בענף הנדל"ן. היא לא נישאה בשנית, אך לדבריה "יש לי חיי חברה עשירים, ואני מסודרת מבחינה כלכלית. במבט לאחור על חיי, אין לי על מה להתלונן".
(בתמונות: רינה יצחקוב כ"מיס ישראל" בתחרות "מיס תבל", יולי 1959, ורינה שפמן בניו יורק, 1998).
| |
| |
|
המידע והסיפורים המופיעים בעמודי "מלכות העבר" - מתוך אלבום "אשה 2000", בהוצאת "ידיעות אחרונות"
| |
| |
|
|
| | |
|
| | |
 | אינדקס |
|
| כל מלכות היופי |  |
| מי היו מלכות היופי של ישראל, ואיפה הן כיום? |
| |  |
| כל אתרי היופי | |
|
| כל המועמדות | |
| 20 המועמדות הסופיות בתחרות מלכת היופי 2001 (לפי סדר הופעתן בליל התחרות): |
| |  |  |
|
| | | |
