| |
הטלוויזיה לא משהו. הכנרת נעלמת. את השירות לא מקצרים. אין הנחות לסטודנטים. בקושי יוצאים סרטים ישראלים. הכבישים לא פנויים. נורא לח. אין שלום. אין ביטחון. ומה עם רכבת תחתית? ככה זה. מבטיחים כל כך הרבה. מקיימים קצת פחות.
ולרשימה זו, רשימת ההבטחות שלא קוימו, הוסיפה תשס"א, שנה בלתי הגיונית בעליל, כמה החמצות ואכזבות חדשות. לשיפוטכם.
שחר מגן
| |
| |
|
| | מירי בוהדנה ב-MTV
זו אמנם היתה השנה של מירי בוהדנה, אבל יכול היה להיות טוב פי כמה: בוהדנה בחולצת בטן כובשת את M.T.V ונתקלת במסדרון ברובי ויליאמס. ויליאמס מגיע לכותל. בוהדנה מככבת באוסטין פאוור 3. אולי בגלל המבטא, אולי זה הסלסול, אך הגויים החליטו להחזיר גם אותה הביתה (וכן, גם את זה שהיה לצדה).
| |
| | ביטול ההופעה של הפפרז
לאחר שנרכשו כבר 20 אלף כרטיסים הרימה להקת הגברברים הזו טלפון למפיק שוקי וייס ואמרה שכבר לא נראה להם. הם רמזו משהו על המצב הביטחוני, ובכלל, מה אתם רוצים, זו רק דחייה, ותגידו תודה, אף אחד אחר לא רוצה לבוא לפה, ואת האמת, נורא חם אצלכם בסוף אוגוסט. צודקים, באמת נורא חם.
| |
| | אולפן שישי עם דן שילון
הוא הגיע להציל את אולפן שישי, להגיד מה לעשות ומתי, אבל הצירוף לוי-רוזן-שילון צרם בעין ובנפש. נראה היה שהדברים המעניינים בין השלושה מתרחשים דווקא בזמן הפרסומות, והצופים התגנבו למקום אחר. הוא הרגיש כמו עלה תאנה ואמר שלום. הם נפרדו משירותיו בנימוס.
| |
| | בירנבוים מבצע ואגנר
בהתחלה הבטיחו – ננגן, הגיע הזמן. אחר כך אמרו - לא ננגן. עוד לא הגיע הזמן. ואז הגיע בירנבוים והחליט שהבטחות צריך לקיים ופיזר בהדרן קצת ואגנר. הנהלת פסטיבל ישראל העמידה פני כועסת, וכמה אנשים לא חשובים עשו לו עם האצבע והוסיפו: דניאל, כך אמרו לו, אתה אישיות לא רצויה.
| |
| | "מרס תורכי" עולה לאקרנים
אלון אבוטבול כשוטר חביב ולא מספק. יעל הדר כאשה נאה ולא מסופקת. סרטו של עודד דוידוף יכול היה להחזיר את הקהל הישראלי לבתי הקולנוע: עלילה מהודקת, שחקנים נחמדים, דיאלוגים לא רעים, קצת סקס, פשע והרבה לימור נחמיאס. אבל מה עושים כשסיגל ותמר מעדיפות ללכת שוב פעם ל"שרק"?
| |
| | הקיץ של סמנתה
לאיציק דוידוביץ' היה חלום: להביא את סמנתה פוקס לארץ, וביחד עם שולה חן ו"הכל עובר חביבי" לעשות הרבה כסף. לכאורה רעיון לא רע, אלמלא ילדי שנות ה-80 היו כל כך קמצנים. גברת "טאץ' מי" הפכה בין לילה לילדה האומללה של הכיתה. את דוידוביץ' בלעה האדמה. כך מפיקים
| |
| | החפרפרת: 7 אחוזי צפיה
זה באמת לא אשמתה של "החפרפרת". הכל בגלל ערוץ 2, מבריח צופים אולטימטיבי. ובכל זאת, תוכנית המציאות השאפתנית של "שידורי קשת" היא היא הפלופ הדלוח של השנה. ואיך אפשר היה אחרת במקום בו מצדה הפכה סיפור לילדים?
| |
| | החדש שלמה ארצי
השנה, הבטיחו, יגיע החדש של שלמה ארצי. אבל בינתיים - כלום. בפעם האחרונה שהמתנו יפה, הוא החזיר בשקט ציוד, ביקש סליחה ובמקום חדש בחר לחדש כל פיסת אדמה שדרך עליה מעולם. ליתר ביטחון הוא השאיר את דנידינה בחוץ, במידה שגם הפעם הוא לא יהיה מרוצה. האם שוב נגלה הרפתקה?
| |
| | בראד פיט ורוברט רדפורד בחיפה
שני גברים מזן אחר אמורים היו לצלם כמה סצנות מסרטם המשותף spy game בעיר התחתית בחיפה. חשבנו, אולי נראה אותם ברכבת של יום א', או לפחות נתחכך באחת, אניסטון, ליד הקופות ב"זארה", אבל אז הם הרגישו ממש לא בנוח והעבירו את הפרופילים המושלמים למרוקו.
| |
| | עמוס סהר יורד מהארץ
ב-4 ביוני, תחת מועקת הפיגועים, פירסם עמוס סהר מאמר מנומק במדור הדעות של ynet בו הסביר מדוע החליט לעזוב את הארץ וכיצד פתח בהליכים ממשיים לעליה על המטוס. מאז עמד סהר במרכז דיון ציבורי, התראיין, הסביר, נימק והוא אף מנהל פורום בנושא ב-ynet. רק דבר אחד טרם קרה. תנחשו מה.
| |
| | הפקק בדרך פתח תקווה-קפלן
הבטיחו בלאגן, אבק ורעש. הבטיחו שיהיה בלתי אפשרי. הבטיחו עיר גדולה. ובסוף? דממת מוות. שני מנופים. ארבע מכוניות וכנפי פרפר משיקות זו לזו. פרויקט שיקוע דרך פתח תקווה הוא-הוא פארק הירקון החדש. אפשר להביא מטקות.
| |
|
|
|
| | |
|
| | | |