בהמשך לשאלתי לגבי ההרדמה:
הרופאים לא אמרו לי כלום. הוריי דיברו איתם והם אמרו שזה היה משהו שלא היה אמור לקרות.
כוונתם היתה לגבי מה שקרה לאחר הניתוח. בהתחלה הם חשבו שיש משהו שלא אמרתי להם. הם אמרו כי ייתכן ומדובר ב"התרגשות". אבל כשישנתי לאחר הניתוח לא התרגשתי או שיש לזה השפעה ארוכת טווח?
העניין הוא שאני עומדת בפני ניתוח נוסף (פשוט יש לי גידול שפיר בשד פעם שניה) ואני מתה מפחד.
לא נראה לי שאוכל לספר למרדים את מה שקרה מאחר והפעם בקושי הסכימו לעשות לי הרדמה מלאה (בשל האפילפסיה). ובהרדמה חלקית פשוט אמות מפחד - וזה בוודאות. והאפשרות היחידה שלי היא להתייעץ עימך. אני מבינה שקשה לתת ייעוץ בצורה כזו.
אני מבינה מתשובתך שקודם מרדימים ולאחר מכן נותנים את התרופה. האם יש מצב שבשל העובדה כי איני נושמת מספיק לא ארדם ואקבל את התרופה לפני כן? או שפשוט לא ארדם כלל ואהיה משותקת בניתוח וארגיש הכל?
האם בניתוחים מהסוג של הוצאת גידול מהשד מקובל לתת את התרופה? האם הנשימו אותי או שיש מצב שהצלחתי לנשום לבד (למרות שלאחר הניתוח היה לי קשה לדבר - אפילו לאחר ששלפתי משהו שהיה לי בפה אבל לא מכשיר הנשמה)?
נושא : הרדמה ואפילפסיה שלום רומי
כפי שאמרתי לך בתשובה הקודמת אין לי אפשרות לנתח מה בדיוק קרה בניתוח שלך, כי אין לי את כל הפרטים.
אני רוצה יותר להתיחס לניתוח הבא שלך. קודם כל בקשר לאפילפסיה: אין בעיה לעבור הרדמה כללית לחולה עם אפיליפסיה. חלק גדול מהתרופות שאנחנו משמתמשים להרדים חולים הן תרופות לטיפול בהתקפים אפילפסיים קשים (כמו thiopenthal, propofol, midazolam). אין שום (!) בעיה לחולה עם אפילפסיה לעבור הרדמה כללית. אך חשוב לספר למרדים על המחלה.
חשוב מאוד שתדברי עם המרדים שלך על מה שעבר עליך. זה ממש חיוני. ככה הוא יכול לתכנן את ההכנה להרדמה וגם את ההרדמה בעצמה. בדרך כלל נעשו ניתוחים אלה בהרדמה כללית. בהתאם לניסיון של המרדים יש גם אפשרות לעבור את הניתוח בהרדמה איזורית, דהיינו בהרדמה שבו מרדימים רק את השד בעצמו. אבל יש לי את הרושם, שאת מעדיפה לעבור את הניתוח בהרדמה כללית.
אני רוצה לספר בקצרה איך בדרך כלל מרדימים חולה בהרדמה כללית.
החולה מועבר לחדר ניתוח. לפעמים החולה מקבל כדור להרגעה (למשל valium) לפני שהוא מגיע לחדר הניתוח. בחדר הניתוח נעשה אינפוזיה (דרכה אפשר להזריק חומרי הרדמה ותרופות אחרות) והחולה מחובר למכשירים שאיתם המרדים מנטר את פעילות הלב והראיות (לחץ דם, דופק, רוית חמצן בדם ופרמטרים נוספים). לאחר מכן החולה נושם 100% חמצן דרך מסכה מורדם עם הזרקת חומרי הרדמה ישירות לוריד. החולה בדרך כלל נרדם תוך 2-3 שניות. לאחר שחולה מורדם המרדים מנשים את החולה ובדרך כלל מזריק חומר כדי לשתק את החולה. תרופה אחת גורמת להתכווצויות, תרופות אחרות לא. אין פה מקום להכנס לשיקולים מתי משתמשים באיזה תרופה. אבל מאוד מקובל להשתמש בתרופה שגורמת להתכווצויות (אני כמעט כל יום משתמש בתרופה). לאחר מכן, בהתאם לניתוח, מוחדר צינור הנשמה לפה/לוע או לקנה. במהלך כל ההרדמה החולה מושנם (ישנם מקרים שנותים לחולה גם לנשום לבד). התפקיד של המרדים הוא לדאוג שהחולה מונשם. זה ה"לב" של המקצוע שלנו. במהלך הניתוח המרדים מוסיף תרופות הרדמה כדי לדאוג שהחולה לא מתעורר ושלא יכאב לו. זה נעשה בהזרקות לאינפוזיה או דרך גזי הרדמה במערכת ההנשמה.
לקראת סוף הניתוח המרדים מפסיק את תרופות ההרדמה כדי להעיר את החולה. ממש בשניה שהחולה מתעורר מוצאים את הצינור מהקנה. בדרך כלל החולה לא זוכר את זה בכלל (אני עברתי שני ניתוחים בהרדמה כללית ואני לא זוכר את אותו רגע).
החולה מועבר לחדר התאוששות, שמה הוא שוהה עד שהוא ללא כבאבים ומרגיש טוב.
אני מקווה שיכולתי קצת להסביר לך איך מתנהלת הרדמה. מאוד חשוב שתספרי למרדים שלך את כל הפרטים של הניתוח הקודם. זאת העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך.
בהצלחה ורפואה שלמה.