נושא : חשיבות העיסוק וסיפור אופטימי
למישהי שלום רב,

קודם כל, לא הייתי רוצה שתחשבי שהתעלמתי ממה שכתבת וזו בכלל לא שאלה קטנה-קטנה. פשוט לקח לי זמן לחשוב על תשובה הולמת ואני מקווה שהיא תוכל לסייע לך במשהו.

הבנתי מתוך דברייך, כי אין לך חשק לעשות דברים, קשה לך לגייס כוחות והדיכאון מפריע לך בתפקוד. אז אמנם אין לי ניסיון בתחום, אבל מעבודתי עם נפגעי ראש, נוכחתי לדעת, כי רבים מהם חשים בדיוק כמוך.

אחד הדברים המרכזיים שאנו לומדים בריפוי בעיסוק הוא שעלינו להתאים את הפעילויות לכל מטופל. חשוב, שהוא יבצע עיסוקים המשמעותיים עבורו, שיגרמו לו תחושת הנאה, סיפוק והצלחה. הכוונה לפעילויות בתוך הבית או מחוצה לו, הקשורות לספורט, אינטלקטואליה, אמנות או חברה.
לאחר מכן, המרפאים בעיסוק בונים עם המטופל תכנית מדורגת בעלת מטרות מוגדרות וברות-השגה, וכמובן - מלווים אותו לאורך הדרך, הרצופה לעתים לא מעט קשים ומכשולים.

אני יכולה לספר לך סיפור על חייל, בו טיפלתי, שלפני פציעתו - נהג לנגן ולצייר באופן קבוע ולצאת עם החברה' לרקוד ולהשתולל. מצבו הגופני מנע ממנו לחזור לפעילויות, שבעבר אהב מאוד לבצען וזה גרם לו תחושת דיכאון. בסופו של דבר, הוא מצא דרך אחרת לתעל את כישוריו האמנותיים והחברתיים ועדיין לומד להשלים עם השינויים בחייו.

תקוותי היא שעזרתי לך ואת מוזמנת לפנות שוב.
אני גם מקווה שבקרוב תצטרף אליי מרפאה בעיסוק מתחום הנפש.
מלי